אם שולחים פרחים זה גושפנקא לבגידה
אני כבר לא ילד והייתי במספר מערכות יחסים אבל איתה הכל היה אחרת. היה בה ניצוץ, משהו שונה. הבעות פנים, צחוק פתוח ואמיתי. כנראה פגשתי את האחת. ואז התחלתי לשים לב שהיא מרגישה מאוימת מחברות ילדות שלי
ובכן חברים יקרים מה שאני הולך לספר לכם כאן זה הסיוט האישי שלי. יש אומרים שניצלתי מטעות נוראית, ויש כאלה שאומרים שאני חייב למלא לוטו על בסיס יומי, כי לא כל אחד יוצא בעור שיניו מסיפורים כאלה.
יושב בפאב באמסטרדם. אלביס ברקע, שר שיר את SUSPICIOUS MINDS כאילו שנכתב עליי. לא מאמין. האחד הזה שיושב למעלה וצוחק על חשבוני מתחיל להימאס עלי. אני שולח פרחים וכותב "שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים". אני לא מצליח להבין אותה. שלמה המלך כתב את זה במקור אני התכוונתי למינוח שרב הנסתר מהגלוי. מסתבר שאם אנחנו שולחים פרחים זה גושפנקא לבגידה. לא ידעתי. שלחתי מכתב – אבל קיבלתי תגובה מייבשת.
אני אישית לא הגעתי לשום מסקנה, אולי סתם עמדתי לעוד מבחן בבית הספר האינסופי של החיים ואולי מרפי הוא באמת בן זונה אנטישמי. אני יכול להעיד על עצמי שאני אדם חיובי, שופע ביטחון ואופטימיות קוסמית, אבל ללא ספק, במקרה המדובר, כושר השיפוט הבריא שלי לא עמד לצידי.
הכל התחיל כשישבתי אצל חברי הטוב י. שהכרתי לו את אהבת חייו והוא בתמורה רצה לגמול לי. תכננו לטיול. הוא סיפר שבמשרד שהוא עושה סטאז' יש בחורה שאני חייב להכיר. אז התקשרתי. היא מצחיקה וזה מאוד חשוב לי.
יצאנו לדייט מדהים שאילולא טיסת הלילה שהיתה לי, היה נמשך אל תוך הלילה. ציפיתי לחזור ולראות אותה. לא היתה שם אהבה ממבט ראשון, אבל תחושת הבטן היתה טובה ונשיקה מדהימה שהשאירה טעם של עוד.
התחלנו לצאת. היה מעולה. חכמה, יפת מראה, מצחיקה עם צחוק ילדותי מתגלגל וחיוך שובה. סקס מעולה, כמו שאמרו חכמינו TO GOOD TO B TRUE.
בארוחת צהריים ביום ההולדת שלי התחיל ויכוח על יחס גברים-נשים, וזאת לאחר שהתברר שהיא "עברה" על הנייד שלי. לא התאים לי. נפרדנו. בערב התנצלה, אני טסתי למחרת. י. ישב עלי והסביר לי שאני קצת אשם, מכיוון שלא יכול להיות שבחורות מתקשרות אלי כשאני יוצא עם מישהי, כי באופן די קבוע אני מפספס בחורה איכותית וצריך לתת סיכוי נוסף.
רציתי להאמין לו שהוא צודק כי כולנו יודעים עד כמה אנחנו רוצים למצוא, ובמיוחד אחרי שכבר לרגע קט הרגשנו שמצאנו. הלכתי על זה למרות שאני די מאמין בעניין שאין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.
עוד מבט:
לא לטעות, קנאה ואהבה זה לא אותו דבר
עירית קליינר-פז
את אולי חשה סיפוק מקנאתו של בן הזוג שלך, זה מחמיא, את חשה מיוחדת ונחוצה מאוד, אבל זה יכול גם לעוור אותך מלראות את הסכנה. האם הוא מגביל את חופש התנועה שלך? מתרגז, נלחץ או מאויים כשאת מדברת על התוכניות שלך, על אנשים מהעבודה, על חברות וחברים? אולי זו קנאה חולנית
"כנראה פגשתי את האחת"
פתחנו דף חדש. היה חיבור מעולה. אני כבר לא ילד והייתי במספר מערכות יחסים אבל איתה הכל היה אחרת. היה בה ניצוץ, משהו שונה. הבעות פנים, צחוק פתוח ואמיתי. כנראה פגשתי את האחת. ואז התחלתי לשים לב שהיא מרגישה מאוימת מחברות ילדות שלי.
נכנסנו ערב אחד לפאב השכונתי שלי. ברכתי את הברמנית שאני מכיר די מזמן לשלום. היא השיבה חיוך ושאלה: "איך אני מפנקת אותך?”. באותה שנייה חטפתי מרפק לצלעות והמדהימה שלי לוחשת לי: "חכה, חכה גם איתה היית"? אני מגחך ואומר לה שהיא פסיכית.
החלטתי להיכנס לעובי הקורה לחקור מה פשר העניין. הבנתי שהאקס הארור שלה התעלל בה בכל דרך אפשרית כולל בגידות. צלקת עמוקה שניסיתי בכל כוחי להחליק ולהעלים. אדיוט. אני מודה לאל ולה שהם נפרדו, ומבטיח לי ולה שלא משנה מה יהיה אני לעולם לא אפגע בה. אני מאוהב בה. לקח לי יום להרגיע אותה. האמנתי שנצא מזה יחד. הייתי בטוח.
אני חוזר אחרי טיסה נוספת. היא אומרת שאני האהבה הכי גדולה שלה. היא רוצה שנמצא דירה לעבור אליה. שאפסיק לטוס כל כך הרבה ולהיעדר מהבית. אני נרגש. אני מזמין אותה לחופשה של שבועיים לאי טרופי מדהים, אבל היא לא באה. לימים תטען שלא הרגישה שההזמנה אמיתית.
שוב טסתי כשאני מלא בהמון שאלות ואני יודע שאני צריך לקחת החלטה. אנחנו כמעט שנה יחד. היא מפציצה אותי בהודעות כמה אוהבת ומתגעגעת. ואני מתחבט. אולי ואולי. כל כך הרבה ספקות, תהיות, סימני שאלה. היא כל כך חסרת וודאות וכל דבר קטן וזניח מקפיץ אותה לקרב. כל זוגיות נלחמת בסטטיסטיקה אם תחזיק מעמד או לא. למה להקשות?
אני מוצף באהבה וגאווה, למה היא לא איתי עכשיו? עוד יומיים אני נוגע בשמיים. מכאן והלאה השמיים הם הגבול, אני ציפור והיא הכנפיים. מת כבר לישון איתה כשהאף שלה מתחכך בסנטר שלי. החלטתי. זו הבחורה שלי, אני אעשה הכול. אם צריך אפסיק לטוס (על אף שזו אחת האהבות שלי), נמצא דירה, אחפש עבודה אחרת. אני מסמס לה "קרמבו אני אוהב אותך".
"אני לא מצליח להבין אותה"
כעבור יומיים היא מאשימה אותי שבגדתי בה בשלוש נקודות זמן שונות, אחת מהן היא הפעם עם הסמס. זה כאב, פשוט לא היה לי מה להגיד, חוץ מזה שהיא משוגעת ולא מבינה בכלל מה החלטתי עבורנו. חזרתי לעולם שלי, לטיסה לחו"ל.
מצד שני:
"אם אדבר עם גבר זר החבר שלי יהרוג אותי"
יניב ידיד
"זה לא שהוא קנאי, זה פשוט שהוא אוהב אותי", הסבירה ידידתי. תשובתה הקפיצה באופן אוטומטי לראשי את המשפט הידוע: "שמור אותי מאוהביי, ומשונאיי אשמר בעצמי"
אחרי שבועיים אני בבירה אחרת. שיחת טלפון ממנה. אני רואה בהתרגשות את השם שלה על המסך ונצבטת לי הבטן מבפנים. כבר אמרתי לכם שמרפי בן זונה? הבחורה שאני אוהב בוכה ונסערת לסירוגין במשך למעלה משעה. אני מרגיע אותה, אבל היא מצאה את ההוכחות להיותי בוגד.
אני לא מאמין! בתמונות בפייסבוק שהעליתי? כשאני מצולם יוצא מצלילה עם קולגה ומחובק עם מישהי אחרת? "אני העליתי את התמונות", אני מנסה להרגיע אותה, אך לשווא. אני מרגיש שאוזלת לי הסבלנות. אני לא הטיפוס שמתגונן על מה שהוא לא עשה.
שלום חנוך כתב "מלכת חלומותיי משוגעת על כל הראש היא, איתה זה תמיד הולך נגד הרוח.../ אני לא יודע אם היא אמת או חלום, פעם היא גן עדן ופעם רכבת אל הגיהנום".
נפרדנו. שוב.
שאבו ממני את כל שמחת החיים התמידית
אנחנו נפגשים. אני מבקש שנתחיל מחדש. אני מתנצל על כל הטעויות שעשיתי. בתגובה אני מקבל מכתב שיש לה חבר. אני חושב שאני בשיאו של ניתוח לב פתוח ללא הרדמה, והיא משתגעת עם הסקאלפל. אני עובר למצב של קומה או משהו מקביל שהרפואה לא הגדירה עדיין, כאילו שאבו ממני את כל שמחת החיים התמידית, הביטחון העצמי וכל אותה אופטימיות.
חשפתי בפניה את כל מה שהיא לא ידעה על כל הויתורים שעמדתי לעשות עבורה, עבורינו, והיא בשלה. זרקה הכל. אני קורא את השורות שוב ושוב וממאן להאמין. איך היא הגיעה לכל אותן מסקנות מופרכות? יכול להיות שהיא יצאה עם מישהו אחר? אחותי ראתה את חליפת המכתבים ובכתה כמו ילדה. אמרה לי שאם מישהו שהיא לא מכירה היה שולח לה מכתב כזה היא הייתה מתחתנת איתו.
אני בשוק. לא בגלל האגו. בגלל הזרות. הניכור שלה. מכל האקסיות שלי נפרדתי בקטע הכי בוגר ומכובד.
כל כך הרבה אהבה. איך היא נכנסה למצב של נעילה גיאומטרית במוח? טמנה ראשה בחול והחליטה לשבור את הכלים, ובדרך לנפץ לי את הלב למיליוני רסיסים.
חגגתי יום הולדת 32. כולם היו: חברים, חברות, יפים, יפות, מוזיקה מעולה. אותו פאב. כלפי חוץ הכל בסדר. בפנים מרוסק, נטוש ובלי כוחות. ממש כמו חוף. מאסתי מזמן מאותה יוהרה זכרית-יצרית, שבעטיה גברים חפצים בנשים רבות, ואני בסך הכל רציתי אחת מדהימה עם צחוק ילדותי מתגלגל.
מישהו מכיר קרדיולוג טוב?
לפנייה לכתב/ת 
"כל זוגיות נלחמת בסטטיסטיקה אם תחזיק מעמד או לא. למה להקשות?"
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
