יוון בוערת: ההפרטה הביאה לתסיסה חברתית
מנס כלכלי נהפכה יוון למדינה מוכת חובות ושחיתות. הבעיות מוכרות לנו היטב: הפרטות מהירות, רפורמה בפנסיה, מסים חדשים, אבטלת צעירים גבוהה והמשבר הפיננסי הגלובלי הזינו את האש, שהריגתו של הנער אלכסנדרוס גריגורופולוס היתה רק הגפרור שהצית אותה
יוון - ערש התרבות המערבית - נמצאת בעיצומו של גל של אלימות והרס, שנמשך כבר שבוע, מאז הריגתו של הנער אלכסנדרוס גריגורופולוס. יש הטוענים כי מדובר במהומות הגרועות ביותר שהתרחשו במדינה מאז המהומות שהובילו ב-1974 להפלתה של החונטה הצבאית ששלטה במדינה.
הריגתו של אלכסנדרוס היתה, אולי, הטריגר שהוביל להתפרצות, אבל התסכול והזעם שהפכו להתפרעות אלימה לא החלו השבוע, אלא הצטברו מזה זמן, ובמרכזם עומדות סוגיות כלכליות המוכרות לנו היטב. המשבר הכלכלי, המשפיע על העולם כולו, רק העמיק ביוון בעיות חמורות שהיו קיימות עוד לפניו, ואינו מספק הסבר מלא לעוצמת הזעם.
כדי להבין טוב יותר את מה שקרה, כדאי לבחון את ההתפתחויות הכלכליות שעברו על יוון בעבר, בעיקר בשנים האחרונות. למרות שהכלכלה היוונית שונה מזו שלנו, המסלול שעברה בשנים האחרונות מגלה קווי דמיון רבים.
מנס כלכלי לחובות תופחים ואבטלה גבוהה
בין השנים 1950 ל-1973 עברה יוון תהליך מואץ של התפתחות כלכלית, שאף זכה לכינוי "הנס הכלכלי של יוון". קצב הצמיחה במדינה - 7% היה השני בעולם, אחרי זה של יפן. בשנות ה-70' פרץ משבר האנרגיה העולמי, שהביא עמו שנים אחדות של האטה כלכלית.
ב-1981 הצטרפה יוון למה שכונה אז הקהילה האירופית והפך בהמשך לאיחוד האירופי, וב-2001 הצטרפה לגוש האירו. בשנים האחרונות (2003 עד 2007) עומד קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יוון על כ-4% מהגבוהים בעולם המערבי. המשבר הכלכלי צפוי להוביל להאטת הצמיחה ל-2% עד 3%.
אוכלוסיית יוון מונה כ-11 מיליון איש. התמ"ג עומד על 327.6 מיליארד דולר, והתמ"ג לנפש הוא 30,600 דולר - מהנמוכים בגוש האירו. המגזר הציבורי אחראי על 40% מהתמ"ג, ומגזר התיירות אחראי על 15% ממנו. הגירעון התקציבי של יוון עומד על 53 מיליארד דולר, הגבוה ביותר בגוש האירו. הסיוע שמעניק האיחוד האירופי ליוון מגיע ל-3.3% מהתמ"ג של המדינה.
החוב הציבורי של יוון גבוה באופן חריג ומגיע כמעט לגודל התמ"ג, וגדל אף יותר בעקבות האולימפיאדה שהתקיימה במדינה בשנת 2004. האירוע שהביא ליוון אופוריה גדולה ותקווה לעתיד טוב יותר, הפך לנטל על עתידה. הסיוע שמעניק האיחוד האירופי ליוון מגיע ל-3.3% מהתמ"ג של המדינה.
שיעור האבטלה ביוון עמד בספטמבר על 7.4%, מהגבוהים ביותר באיחוד האירופי. שיעור האבטלה בקרב נשים עמד על 10.7%. שיעור האבטלה בקרב צעירים מגיל 15 עד גיל 24 עמד על 24.3%, ושיעור האבטלה בגילאי 25-34 עמד על 10%.
הצטרפות יוון לגוש האירו הובילה לעלייה מתמדת ביוקר המחייה והקשתה על חייהם של יוונים רבים. יש הטוענים כיום כי ההצטרפות היתה מוקדמת מדי. למרות שנים של צמיחה מהירה מהממוצע באיחוד, הפערים בין עניים לעשירים רק התרחבו, וכ-20% מהיוונים חיים כיום מתחת לקו העוני.
הפרטות, רפורמה בפנסיה, רפורמה בחינוך
בניסיון להתמודד עם הגירעונות והחובות, ביצעה ממשלת יוון מספר צעדים, שחלקם מוכרים לנו היטב. בין השאר, בוצעה סדרה של הפרטות - הממשלה מכרה את חלקה של המדינה בנמלים ובחברת הטלקום OTE, ומתכננת להפריט גם את חברת התעופה אולימפיק איירליינס ואת בנק הדואר.
בנוסף, אושרה רפורמה מקיפה במערכת הביטוח הלאומי והפנסיות ביוון, במסגרתה אוחדו קרנות פנסיה, הועלה גיל הפרישה, הוגדלו הפרשות העובדים לפנסיה ובוטלו פנסיות מיוחדות ומשלימות. עוד בוטלה זכותם של העובדים לחוזי שכר קיבוציים, בטענה שיש לבצע רפורמה בחוקי העבודה כדי למשוך למדינה השקעות זרות.
הפרלמנט אישר באוגוסט האחרון גם חבילת מסים, שכללה את אחד השינויים היותר מעוררי מחלוקת בסיפור הזה - ביטול פטור ממס לעצמאיים שמרוויחים פחות מ-10,500 אירו לשנה. כמו כן הועלה המס על רישיונות נהיגה ב-20%, והוטל מס של 10% על רווחי הון.
פרט לכך, מבצע הממשל השמרני ניסיונות לשנות את חוקת המדינה כדי לאפשר את הקמתן של אוניברסיטאות פרטיות. ניסיונות אלו נתקלו בהתנגדות עזה ובהפגנות אלימות, וכבר הובילו להתפטרותו של אחד משרי החינוך.
איגודי העובדים החזקים במדינה, שמאגדים כ-2.5 מיליון איש (כמחצית מכוח העבודה), מתנגדים בתוקף לכל צעדי הממשלה, שמחזיקה ברוב דחוק של קול אחד בפרלמנט. העובדים טוענים כי הרפורמה בפנסיה, המסים החדשים וביטול הפטור ממס לעצמאים מגדילים באופן משמעותית את הלחצים הכלכליים על העובדים. ההתנגדות להפרטות נובעת מחששות לקיצוצים בשכר ולפיטורי עובדים.
ההתנגדויות לוו לאורך כל הדרך בשיבושי עבודה ובשביתות כלליות. האחרונה ביניהם התקיימה השבוע, לאחר פרוץ המהומות, ולטענת דובר איגוד העובדים GSEE, ההשתתפות בה היתה מלאה, והמדינה שותקה לחלוטין.
עסקות מפוקפקות, שוחד ושערוריית מין
בשנים האחרונות נחשפו מספר פרשיות שחיתות גדולות בממשלתה השמרנית של יוון. הפרשייה העסיסית ביותר התרחשה בפברואר השנה: מנכ"ל משרד התרבות כריסטוס זהופולוס ניסה להתאבד בקפיצה מחלון דירתו (אך שרד), לאחר שנחשף DVD שבו צולם מקיים יחסי מין עם אחת מהעוזרות שלו.
פרשייה גדולה נוספת התרחשה בספטמבר השנה: השר ג'ורג' וולגרקיס התפטר בעקבות גילוי של עסקאות נדל"ן מפוקפקות שבהן היה מעורב, יחד עם אישתו וכמה מעוזריו, ושלפי פרסומים בתקשורת עלו למשלם המסים כ-100 מיליון אירו.
באוגוסט השנה פתחה התביעה היוונית בחקירה לאחר שבעל ספינה עשיר הודה כי שילם שוחד לפקיד במשרד ממשלתי כדי לזכות בנתיבי מעבורות רווחיים. במאי השנה החלה יוון לחקור האם ענקית התעשייה הגרמנית סימנס שילמה שוחד לחברות ופקידי ממשל במדינה כדי לזכות בחוזים, בהם חוזה אבטחה באולימפיאדה.
בדצמבר אשתקד התפטר שר העבודה, ואסיליס מאגינס, לאחר שנחשף כי העסיק בביתו הכפרי משפחה של מהגרים לא חוקיים מהודו, למרות שטען בתוקף כי ההודים הם חבריו ולא עובדיו. קודמו בתפקיד, סאבאס ציטורידס, פוטר לאחר שנחשפה עסקת מכירת אג"ח מפוקפקת.
לפי מדד השחיתות הבינלאומית של ארגון טרנספרנסי אינטרנשיונל, יוון היא המדינה המושחתת ביותר במערב אירופה, ואחת מהמושחתות ביותר באיחוד כולו.
"דור ה-600" זועם
התפרצות המשבר הגלובלי חידדה את המחלוקות, את הפערים ואת משבר האמון. הממשלה מיהרה להגיב למשבר וניסתה לשקם את האמון באמצעות ביטוח פיקדונות בסכום של 100 אלף אירו, פי שניים מהסכום שקבע האיחוד האירופי.
אך הצעד לא הרגיע את איגודי העובדים, הדורשים מהממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית, להעלות את השכר ולהגדיל את הפנסיה. חולשתה של הממשלה מגדילה את לחצי האופוזיציה להקדים את הבחירות, ובפעם הראשונה מזה שמונה שנים, מובילה המפלגה הסוציאליסטית בהפרש ניכר בסקרים.
לתוך כל זה נכנסת אוכלוסיית הצעירים, האחראית למהומות האלימות, וסובלת, כמו במקומות אחרים באירופה, מאבטלה גבוהה במיוחד, שכר נמוך, ותחושה כללית של היעדר אמון וחוסר עתיד. בגרמניה הם מכונים "דור המתמחים", מאחר ורבים מהם מוצאים את עצמם עובדים כמתמחים בשכר נמוך מאוד או ללא שכר בכלל. ביוון הם מכונים "דור ה-600", כינוי שמתייחס לשכר המינימום במדינה, העומד על 600 אירו לחודש.
מצבם של הצעירים נובע, בין השאר, גם מחוקים חדשים המגמישים את תנאי הפיטורים ופוגעים בתנאים הסוציאליים, במטרה של הגדלת התחרותיות. ניסיון להעביר חוק כזה היה אחד הגורמים להתפרצות המהומות האלימות שביצעו הסטודנטים בצרפת לפני שלוש שנים.
ביוון המצב אף גרוע יותר. צעירים רבים אינם מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות הממשלתיות, ונאלצים ללמוד בחו"ל או בשלוחות של אוניברסיטאות זרות, שהתארים שלהן לרוב אינם מוכרים על ידי הממשלה, ומצבם התעסוקתי רק הולך ומחמיר. למרות כל זאת, הופתעו רבים מהתפרצות הזעם של הצעירים, מאחר והם אינם פעילים מבחינה פוליטית צזה שנים רבות. ולא רק ביוון.
ביום רביעי לוו המהומות בשביתה כללית שארגנו שני איגודי העובדים הגדולים ביוון. השביתה תוכננה כבר לפני זמן מה, עוד בטרם החלו המהומות על רקע המצב הכלכלי. שדות התעופה שותקו, התחבורה הציבורית עמדה מלכת, בנקים ובתי ספר סגרו שערים, ובתי החולים פעלו במתכונת חירום. ביום חמישי חזרו העובדים ביוון לפעילות סדירה. הסערה לא שככה, אך החלה לשנות את פניה.
"מה שהחל כהתפרצות זעם בעקבות הריגתו של אלכסנדרוס הופך כעת לצורת מחאה מאורגנת יותר", אמר פטרוס קונסטנטינו, חבר מפלגת הפועלים הסוציאליסטית.
המפגינים החלו לחלק פליירים שמפרטים את דרישותיהם. ואלו כוללות בין השאר ביטול של קיצוצים בהוצאות ציבוריות שהגבירו את חששם של האזרחים מאובדן מקום עבודתם. בנוסף, החלו המפגינים לאמץ באופן פומבי את דרישות האופוזיציה להגדלת הסיוע ליוונים בעלי הכנסות נמוכות.
חשש להתפשטות המהומות
כל הדברים האלו, שאינם ייחודיים ליוון, מובילים להתגברות החשש שההתפרצות היוונית תוביל לגל של אי שקט חברתי, אם לא מהומות, במדינות נוספות באירופה ובמקומות אחרים. מפגינים בספרד, בדנמרק ובאיטליה מנפצים שמשות של חנויות, זורקים בקבוקים על שוטרים ומתקיפים בנקים. בצרפת הוצתו מכוניות ביום חמישי מול השגרירות היוונית.
סיבה נוספת לחשש היא השימוש שעושים פעילים באינטרנט כדי להפיץ את המסר ולארגן הפגנות. בכל אירופה צצו אתרים ובלוגים שמפיצים את הקריאה למחאה. באחד האתרים שבהם מעדכנים הגולשים זה את זה באתרים של מחאות נאמר כי עד כה היו הפגנות תמיכה בכמעט 20 מדינות.
אתרים אחרים מציעים למפגינים מידע בזמן אמת על מקומות שבהם יש התנגשויות עם המשטרה, לאן הולכים המפגינים וכיצד פרושים השוטרים בעיר. צעדות מחאה מאורגנות ומפורסמות באתרים ובאמצעות הודעות SMS.
והגדיל לעשות כותב אחד באתר בריטי, שקרא לאנשים ללכת בעקבות הדוגמא היוונית ו"להחזיר לעצמנו את הרחובות. לשרוף את הבנקים ששדדו אותנו... זו הזדמנות גדולה להרחיב את המהפכה לכל אירופה".
