ההיסטוריה המטורפת של העכבר
בשבוע שעבר חגג עכבר המחשב יום הולדת 40. עכשיו, כשהוא מתחיל להיות ממש מעניין, יש מי שהוא שטוען מתקרב אל סוף דרכו. קבלו את ההסטוריה המטורפת של אביזר המחשב שתמיד נמצא בכף ידכם
זה קרה ב-9 לדצמבר 1968, באולם כנסים אפור בסאן פרנסיסקו. על הבמה עלתה חבורה מעונבת מאד, גם אם קצת אקצנטרית - ד"ר דאגלס ס. אנגלברט מסטנפורד ו-17 עמיתיו ממכון SRI (ר"ת של Stanford Research Institution).
על במת מושב הסתיו של כנס Joint Computer Conference, ערכה חבורת הגיקים הדגמה בת 90 דקות שלימים תזכה לכינוי "The mother of all Demos", אם כל ההדגמות.
באירוע המכונן הזה, הציגו אנגלברט ועמיתיו שורה של טכנולוגיות ויישומים עתידניים שנראו אז כמו מדע בדיוני: היפרטקסט (קישורים), שיחת וידאופון דרך רשת נתונים, יישום בו שני אנשים מרוחקים חולקים מסך אחד לצורך עבודה משותפת, ועוד כהנה וכהנה רעיונות פורצי דרך שעתידים לעצב את 40 השנים הבאות של הטכנולוגיה.
ההדגמה של אנגלברט, שלימים זיכתה אותו בפרס ה-National Medal of Technology מהנשיא ביל קלינטון בשנת 2000, כללה הופעת בכורה ליצור טכנולוגי חדש נוסף, אולי החשוב מכולם: העכבר.
מרעיון להמצאה שעובדת
העכבר של אנגלברט היה בעצם קופסת עץ קטנה, שבבסיסה גלגל שחובר לחיישן ובחלקה העליון כפתור. כשהיד הניעה את הקופסא על משטח ישר, החיישן זיהה את התנועה ותוכנה תרגמה אותה לשינוי קואורדינטות של הסמן על המסך. מאוחר יותר (1970) רשם אנגלברט פטנט על הגירסה המשופרת של ההמצאה שכללה שני גלגלים ואפשרה לנוע על שני צירים.
טכנית, הרעיון של אמצעי קלט שמאפשר ניווט דו-מימדי עלה עוד הרבה קודם, ויושם כבר ב-1952 במסגרת פרוייקט בשם DATAR של הצי הקנדי. אבל המתקן שבנו הקנדים, שהיה בעצם האב הרוחני של כדור העקיבה (Trackball, "עכבר הפוך"), התבסס על כדור באולינג (מהסוג הקטן, אמנם) והיה בנפח של ארגז כלים.
החידוש המשמעותי של אנגלברט, לפני הכל, היה בכך שהבין שהעכבר צריך להיות אמצעי זעיר שניתן לאחוז ביד. הוא גם חשב על דרך פשוטה להפליא לעשות את זה. בדיעבד הוא יספר שהרעיון עלה במוחו בשנת 1961, בזמן שישב בהרצאה משעממת. במאמר שפרסם בשנת 1962 היא תיאר לראשונה את אופן הפעולה של העכבר (אותו כינה אז בשם "Pointer"), שנתיים לפני שנבנה אב-הטיפוס הראשון ושש שנים לפני שהוצג בפומבי.
את המונח "עכבר", אגב, הכניס ללקסיקון עמיתו של אנגלברט, ביל אינגליש, שהיה גם זה שגילף את עכבר העץ הראשון. ב-1965, במאמר "Computer Aided Display Control" הוא קרא לעכבר לראשונה בשמו. מאוחר יותר (1972), כעובד של חברת Xerox הוא שיכלל את ההמצאה של חברו באמצעות תוספת של כדור גומי קשיח בבסיס העכבר, שסובב את שני הגלגלים בצורה חלקה יותר. תנועת הסמן שהתקבלה, הייתה מדוייקת מספיק כדי לעלות ברזולוציה, מאותיות לפיקסלים.
Xerox הציעה ללקוחותיה להשתמש בעכבר עם המחשב Xerox Alto, ומאוחר יותר (1981) הפכה אותו לחלק אינטגרלי מהציוד ההיקפי של מחשב אחר מתוצרתה (Xerox 8010 Star IS). בסופו של דבר, היא התפרסמה כיצרנית של מכונות צילום וציוד הדפסה, אבל מרגע שהפכה את העכבר למסחרי הוא החל לפתח חיים משלו.
מתחברים למחשוב האישי
עולם המחשוב של תחילת שנות השמונים היה מורכב משני סוגים עיקריים של חברות: דינוזאורים שקמו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, כמו IBM, Xerox, HP או DEC; ומצד שני חברות צעירות ונועזות, כמו אטארי, קומפאק, Apple, מיקרוסופט ואחרות, שקפצו אל תוך שדה ההזדמנות שנוצר בשוק הצעיר והאיזוטרי משהו של המחשוב האישי.
חברת לוג'יטק שקמה ב-1981, עם ידע של סטנפורד וכסף שוויצרי, פנתה תחילה לקבוצה הראשונה ועד אמצע העשור שיווקו כל הגדולות את תחנות העבודה שלהן עם עכברים מתוצרתה. ב-1985 היא הציגה את Logimouse C7, העכבר הראשון שלה שעלה על מדפי החנויות, עם תג מחיר של 99 דולר. זה גם היה העכבר הראשון שקיבל את אספקת החשמל שלו מהמחשב (דרך יציאת RS232). מאוחר יותר (1987) תחליף אותו IBM בחיבור ה-PS/2 העגול שנפוץ עד היום.
במקביל, נולדה המערכה המשמעותית הראשונה בין מיקרוסופט ו-Apple. האגדה מספרת שכאשר גייטס ראה לראשונה את Apple Lisa בשנת 1983, הוא נכנס להיסטריה. Apple הציגה כבר אז שימוש בממשק גרפי שנשלט באמצעות עכבר, וגייטס הבין הוא רואה את העתיד.
מספר חודשים מאוחר יותר, הוציאה מיקרוסופט לשוק את Microsoft Mouse, העכבר הראשון שלה. ב-1985, באיחור אופנתי אחרי המקינטוש הראשון של Apple, הגיעה לשוק מערכת ההפעלה Windows 1.0. מסחרית היא נכשלה, אמנם, אך היא סימנה את המשך דרכה של החברה ל-25 השנים הבאות (לפחות) ועשתה את זה עם עכבר ביד.
האבולוציה האיטית של העכבר
באופן די אירוני, מי שטוען בימים האלה שימיו של העכבר ספורים - מכל האנשים - הוא דווקא ביל גייטס, אולי האיש שהכי אחראי להצלחה שלו. לדעתו, בשנים הקרובות נראה אבולוציה מהירה של ממשקי מגע וזיהוי תנועות-גוף. מבקריו טוענים: אין סיכוי; האבולוציה של השימוש באמצעי-קלט מתנהלת בקצב הרבה יותר איטי.
ההיסטוריה של העכבר מספקת הרבה ראיות לכך. באמצע שנות השמונים העכבר כבר כיכב במודעות הפרסומת של כל המחשבים האישיים החדשים - אטארי ST, קומודור 64, אמיגה 1000 ואחרים. במקביל הוא הגיע גם לסביבת X-Windows במערכות Unix ואפילו ל-DOS, וכמובן - שגשג בעולם המקינטוש.
אבל רק בשנות ה-90' הפך העכבר מזוהה כל-כך עם המחשוב האישי, וזה קודם כל בגלל ההצלחה של סביבות Windows. יותר מזה: האבולוציה של העשור האחרון בטכנולוגיות שמרכיבות את העכברים שלנו, מבטאת הבשלה של רעיונות שחלקם בני 20 שנים ויותר.
לדוגמא, כבר ב-1985 לוג'יטק הציגה אב-טיפוס ראשון של עכבר אלחוטי, שהתבסס על תקשורת אינפראדום וקיבל את אספקת החשמל שלו מסוללות ניקל-קדמיום. חמש שנים מאוחר יותר היא הציגה את העכבר הראשון שהתבסס על תקשורת RF (גלי רדיו) וסוללות ליתיום-יון, ונדרש עוד עשור עד שעכברים כאלה נעשו נפוצים.
עכבר הגלגלת הראשון הוצג על-ידי חברת Mouse Systems האמריקנית כבר בשנת 1995. מיקרוסופט כללה אותו לראשונה בעכבר מסדרת IntelliMouse בשנת 1996, אבל הוסיפה תמיכה לאופיס ולדפדפן אקספלורר רק שנה מאוחר יותר, ובסופו של דבר נדרשו עוד כחמש שנים עד שהעכברים נטולי הגלגלת נעלמו מהשוק.
עכברי ה-USB הראשונים הופיעו ב-1998, אחרי שמערכת ההפעלה Windows 98 הוסיפה תמיכת Plug & Play בהם. אבל גם היום, עשר שנים אחרי, הרוב המכריע של המחשבים מגיעים עם כניסות PS/2 עבור העכברים בממשק הזה, שעדיין נפוצים מאד.
ב-1999 הציגה חברת אג'ילנט את העכבר האופטי המסחרי הראשון. זה קרה שנה אחרי שחברת סאן צירפה לתחנות העבודה מתוצרתה עכבר שהתבסס על עיקרון דומה (שימוש בקרן אור לזיהוי התנועה במקום בכדור), אבל השתמש בלייזר במקום באינפרא אדום. בסופו של דבר, העכברים האופטיים הפכו נפוצים רק החל מ-2004 לערך ועכברי הלייזר עדיין נמצאים בשולי השוק.
