גדעון רייכר אץ רץ עם הגמלאים: "סוף לתורים"
לעגו להם, הספידו אותם, אבל מפלגת גיל קיימת, בועטת - וגם מציגה פנים חדשות: העיתונאי גדעון רייכר ירוץ מטעמה לכנסת. "קמתי בבוקר עם שיר בלב וקיבלתי טלפון מרפי", סיפר. "אהיה שר לענייני ביורוקרטיה ואחסל את התורים"
אחרי שלי יחימוביץ', דניאל בן סימון, נחמן שי ואולי גם ניצן הורוביץ - עוד אגדת עיתונות קופץ למים הפוליטיים: גדעון (אץ לו רץ לו) רייכר חבר למפלגתו של רפי איתן, ויתמודד על כיסא בכנסת ברשימת הגימלאים.
במסיבת עיתונאים משותפת היום (ב') בתל-אביב, כבר הופיע רייכר לצדו של היושב-ראש - ונשא דברים בנימה, בקצב ובתנועות הידיים האופייניים לו: "לפני שבועיים הייתי המאושר באדם - קם בבוקר עם שיר בלב - עד שקיבלתי טלפון, ורפי הציע להצטרף לעולם הפוליטי האכזר והקר".
"רפי הציע להצטרף לעולם האכזר". איתן ורייכר (צילום: ירון ברנר)
על הדחף להיכנס, סיפר העיתונאי: "אני חייב לשבת ליד שולחן הממשלה כדי לנצל את ניסיוני להגשים את חלומות המבוגרים והצעירים". לדבריו, הובטח לו המקום השני ברשימה - עם אופציה להיות היורש האפשרי. "לא הייתי נענה לאף מפלגה אחרת. לא הייתי מוכן להתמודד בפריימריז ולרוץ אחר אנשים ולחלק דפי מסרים ובורקסים. אני בא לעבוד. לא אהיה כמו כולם, משום שאני לא זקוק לזה. אני לא נואש ולא מסכן".
"שכל אדם שיבקש שירות יתקבל כמלך המשיח"
במשך שנים מככב רייכר בתוכניות רדיו וטלוויזיה בישראל, בעיקר על המשבצת הצרכנית. "יש עם מי לדבר", "ציפורי לילה" ו"ערב חדש" הן רק חלק מהתוכניות בהן הופיע. "אני בהחלט מקריב קורבן", אמר היום. "החיים שלי מאוד נוחים. אבל החלטתי לוותר על הכל ולנצל את הניסיון והידע שלי על מנת להשיב את החיוך לפני האנשים.
"בכל שנותיי בתקשורת אני הולם בחומות הביורוקרטיה. בארץ הזו אנשים מבוגרים הולכים שבורים לנוכח כל החומות שעליהן הם מתדפקים. אבי היה פועל בניין והפנסיה שלו הצלחה והצטמקה עד שאני כסטודנט נאלצתי לתמוך בהוריי. אני עוקב אחר הנושא במשך שנים ומגלה שלמרות שמדינתנו משגשגת ופורחת, יש כאן רמייה ואחיזת עיניים. זה מכעיס אותי".
להשיב את החיוך לפני האנשים. רייכר ואיתן (צילום: ירון ברנר)
ומה באשר לעמדות מדיניות? "אני לא כמו כל אותם מלהגים שמניפים אגרוף לפני הבחירות ומצהירים הצהרות. כל ההצהרות - לא נרד ולא ניסוג, חסרות בסיס. אני תמיד אוכל לקבוע עמדה על פי המידע שיובא לפני.
אני מתכוון להיות שר שיעסוק אך ורק בענייני הביורוקרטיה. זה מה שמעניין אותי - אדאג לכך שכל אדם שיגיע לקבל שרות, יתקבל כמלך משיח ולא יהיו עוד תורים משתרכים".
איתן התמוגג לצדו והביע ביטחון ש"מספר תלמידיו ושנות עבודתו יספקו לתנועת גיל לפחות 6 מנדטים". הוא פירט את הישגי מפלגתו - טיפול בניצולי השואה, הקמות מוקד פניות לקשיש והשגת תקציב - ואמר: "החטא היחיד הוא שלא צעקנו מספיק". לכך הגיב רייכר: "במקום זה, צעקתם אחד על השני".
שלא במפתיע, לא כולם מתמוגגים. חברי הכנסת הנוכחיים של הגמלאים לא באו למסיבת העיתונאים, ורק לקראת הסיום הגיע ח"כ יצחק גלנטי, שהתקשה להסתיר את חוסר שביעות רצונו. "זה נובע מההתנהלות", אמר ל-ynet. "דברים היו צריכים לבוא להחלטה של מזכירות המפלגה לפני כן".
לדברי איתן, מוסדות המפלגה מאפשרים לו להציב ברשימה בחמשת המקומות הראשונים שני אנשים חדשים. בקרוב תציג המפלגה את האדם הנוסף המיועד להצטרף לשורותיה, שזהותו עדיין לא ידועה.
בתור פולני, אני גם קצת מפונק
על עצמו סיפר בעבר רייכר בראיון בראיון ל"פנאי פלוס": "אני לא חושב שמפחדים ממני, אפילו מרגיש
שאוהבים אותי, כי אני עושה את הדברים שראוי שיעשו אותם. אני מודה שאני גם קצת מפונק, בתור פולני ובן יחיד, ובכל מקום שאני מגיע אליו אני רוצה להיות המלך ולקבל אותו יחס סלחני שאמי העניקה לי. אבל שירות הוגן צריכים תמיד לדרוש, וזה בהחלט לא פינוק".
"לדעתי, אני בן 22", ערך רייכר סיכום זמני. "גם בגלי צה"ל וגם כשאני מעביר הרצאות בתקשורת אני מוקף בצעירים ומרגיש שההומור שלי מקובל עליהם, והראש ודרך המחשבה זהים". האם הצעיר הזה יציל את הגימלאים, שהתקוטטו, התפצלו, התאחדו ולפי הסקרים האחרונים לא עוברים את אחוז החסימה? ב-10 בפברואר נדע.