תומכי שליט, החליפו כתובת
מי שמפנה האשמות כלפי הממשלה שכח שהאחראי לחטיפת החייל הוא הארגון ששבה אותו. אולי מולו צריך להפגין
לפני מספר ימים הזדמנתי להפגנה גדולה מול ביתו של ראש הממשלה, ולא הצלחתי לפענח את מטרתה. לשאלתי, ענה אחד המפגינים כי הם שם למען שחרור גלעד שליט. מטרה חיובית לכל הדעות. אך מדוע דווקא כאן? שאלתי. והוא הסביר כי הממשלה ומערכת הביטחון, שבראשם ראש הממשלה, מונעים את שחרורו, לכן הם מוחים לפני ביתו. תהיתי לתומי, "הרי החמאס בעזה הוא שמונע את שחרורו. מדוע לא תפעלו נגד מנהיגו, איסמעיל הנייה"? כמה מפגינים פנו אלי כמעט באלימות, ונאלצתי להתפנות בזריזות כדי להימנע מאי-נעימות פיזית. שאלתי נותרה תלויה באוויר.
במשך השנים בהן נמצא החייל השבוי גלעד שליט (לא ילד, לא חטוף), בידי ארגון טרור, הולכות ומתעצמות פעולות מחאה נגד הממשלה, מערכת הביטחון וראשיהן, שבבסיסן הקביעה כי ישראל אחראית להמשך שבתו בשבי והיא שמונעת את שחרורו. קביעה זו מופרכת מן היסוד וחשוב לומר זאת. הארגון ששבה את החייל הוא האחראי לכך, ומולו יש לכוון את פעולות המחאה, הפעילות הדיפלומטית ופעילות מערכת הביטחון לכל גווניהן והסתעפויותיהן.
המחוייבות והקשר בין הורים לילדיהם כמעט שאינם מוגבלים. קשר דם קרוב נובע ממקור שאינו קוגניטיבי אלא רגשי, והוא כה בסיסי עד כי אסור לבוא בטענות אל משפחות שבויים על דבריהם ופעולותיהם. הרי אין לדון אדם בשעת צערו. זכותם לעשות כמעט ככל הנראה להם במגבלות החוק.
אולם ממשלת ישראל ומערכת הביטחון מסרבות לפרוץ את העקרונות שנקבעו לתמורה שישראל יכולה להסכים לה. עקרונות אלו לא נועדו לשמירה על "כבוד" המדינה או מעמדם האישי של אלו העומדים בראש המערכת. העקרונות נועדו כדי להקטין את הסכנה האורבת לחיילים ואזרחים שמא ייחטפו גם הם בעתיד.
הגבלת התמורה נועדה להקטין את המוטיבציה של ארגוני הטרור, את התעוזה, התכנון ומספר הנסיונות לחטוף ישראלים נוספים. לפיכך התעקשות של ישראל אומנם מעכבת את שחרורו של שליט אך בד בבד היא מעכבת ולעתים מונעת את שבייתם של חיילים נוספים.
לכן, יידע לו כל מפגין כי בעמידה של הממשלה מול נסיונות סחיטה היא שומרת על בנו שלו מפני חטיפה, היא מקטינה את הסיכון שייפול בשבי ארגוני טרור, היא עומדת במחויבותה כלפי אזרחי המדינה במדים ובלעדיהם להגן עליהם מפני כל איום.
יידע כל מפגין כי במחאותיו הוא מחליש את ישראל במשא ומתן, מחזק את ידי החמאס ומקשיח את עמדתו שלא לשחרר את גלעד שליט.
יידע כל מפגין כי בהפגנות ובגינויים הבוטים שנשמעים בככר העיר - גינויים שכמה אנשי תקשורת חסרי מצפן מעצימים כמו במגפון - הוא מכוון ליעד שגוי מיסודו.
הגורם שמונע את שחרור החייל השבוי נמצא בעזה ולא בישראל. כלפיו יש לכוון את המאמצים, מולו יש לעצב את דרכי הפעולה, את המשאבים, המאמצים וההתמדה של אלו הפעילים למען שחרורו. ייתכן שעליהם לשנות את דרכי הפעולה, אך עליהם לזכור ולהטמיע כי ישראל אינה מונעת את השחרור אלא ארגון הטרור ששולט בעזה ומחזיק בחייל השבוי.
שמואל גורדון, ד"ר למחקרים אסטרטגיים ויחסים בין-לאומיים. אל"מ (לשעבר) בחיל-האוויר. מרצה באוניברסיטה העברית
לפנייה לכתב/ת 
