איך מעלימים את התוצאות המביכות בגוגל?

75 אחוז מהגולשים בישראל ערכו חיפוש של שמם בגוגל, כך עולה מסקר של TBWA Digital ומכון המחקר מדגם שפורסם ב-2007. בקרב צעירים בגילאים 18-24 המספרים גבוהים יותר: 90 אחוזים 'גיגלו' את עצמם. קוראים לזה 'אגו סרפינג': לחפש את עצמך בגוגל כדי לראות מה כתבו עלייך. תוצאות החיפוש לא תמיד יהיו מחמיאות, ו-27 אחוז מהמשיבים הודו כי הם מוטרדים במידה כזו או אחרת מהמידע שמצאו.

לא מעט חברות אמריקניות מציעות שירות של ניקוי תוצאות החיפוש המביכות מהעמוד הראשון של גוגל, ולאחרונה יותר ויותר חברות שיווק ויחסי ציבור ישראליות נכנסות אף הן לתחום. תמורת כמה אלפי שקלים, תוכלו לקבל עמוד תוצאות מחמיא עבור שמכם, שיכלול הישגים מקצועיים מחמיאים, עמודים ברשתות חברתיות, מאמרים שחיברתם וידיעות

חדשותיות חיוביות. התמונות המביכות שצולמו תחת השפעת חומרים משבשי תודעה בחתונה כלשהי, פסקי דין על עבירות שביצעתם מזמן, עצומות פוליטיות שנויות במחלוקת שחתמתם עליהן – הכל יידחק למקומות לא ריאליים בתוצאות החיפוש.

הענף החדש הזה, יושב בין עיצוב תדמיתי ל-SEO - אופטימיזציה של מנועי חיפוש, תחום שבמסגרתו מנסים לקדם אתר על-ידי העלאת מספר הגולשים שמגיעים אליו דרך חיפוש בגוגל. לשם כך משפרים את מבנה האתר ומנסים להגביר את מספר הקישורים המובילים אליו, כדי שזחלנים (רובוטים, תוכנות אוטומטיות) של מנועי חיפוש יוכלו להגיע אליו, לקרוא אותו בקלות ולהוסיף אותו לאינדקס במיקום גבוה יותר.

מיתוג אישי מתחיל ברשת

"הייתי כתב ספורט, אבל רציתי להשתדרג", מספר מאור קפלנסקי מחברת eBrand, שעוסק במיתוג אישי באינטרנט וכותב בלוג בנושא מזה שנה. בין לקוחותיו נמנים פוליטיקאים ומנהלים מוכרים, הוא אומר. "התחלתי בתור מקדם אתרים, אבל הבנתי שאני צריך לבדל את עצמי איכשהו מהמתחרים. אני מאמין שמיתוג אישי מתחיל קודם כל באינטרנט, וזה משהו שכל אחד יכול להגיע אליו באמצעים פשוטים יחסית. קראתי חומרים שפורסמו בנושא בארה"ב והתחלתי לכתוב בלוג על זה".

"מטפלים קודם כל במה שמופיע בעמוד הראשון של התוצאות, כי רק 10 אחוזים מהגולשים נוהגים לעבור לעמוד השני. ידיעות שמופיעות בפורטלים הגדולים חזקות מאוד, ומקודמות לרוב לראש הדף בגוגל, וגם אם הן מלפני שש או שבע שנים הן לא ייעלמו בקלות. גם באתרים משפטיים שכוללים פרוטוקולים מבתי משפט מופיעים לעתים דברים מביכים, והם ממוקמים במקומות גבוהים בגוגל", אומר קפלנסקי.

"תוצאה שלילית יכולה להשפיע לרעה על קבלה לעבודה או מציאת דייטים. רוב הלקוחות שפונים אליי הם כאלו שיש עליהם איזשהו איזכור שלילי כלשהו, והם רוצים לדחוק אותו החוצה. המטרה היא להחדיר תכנים חיוביים על שמם בכל מיני פלטפורמות באינטרנט, כך שבסוף הקמפיין יופיעו בעמוד הראשון יש רק אתרים בהקשרים חיוביים, עדיף באתרים שללקוח יש שליטה עליהם", הוא מסביר.

מי למשל משתמש בשירות כזה?

"היה לי לקוח, מנכ"ל של חברה גדולה שעזב את התפקיד ורצה לחפש עבודה אחרת. היה לו איזכור שלילי בגוגל בתוצאה השנייה, ידיעה באתר חדשות על אירוע פלילי מינורי שנגמר בעבודות שירות. זה גרם לו דילמה של ממש בראיונות עבודה – לנדב מידע על האירוע או לשתוק? ייתכן שהמראיין מצפה שהוא יאמר משהו ואם הוא יסתיר את זה, הוא ייצא רע. קידמנו את השם שלו לפי התחום שבו הוא עוסק, והתוצאה ההיא עברה לדף השני של התוצאות. מבחינתנו ממשיכים עד שהתוצאה הבעייתית עוברת לדף השלישי", אומר קפלנסקי.

- ומה על הבעיה המוסרית, למחוק את ההיסטוריה ולהסתיר עבר פלילי של אדם?

 "זו הייתה עבירה פלילית אבל מינורית מאוד. מן הסתם, אם היו פונים אליי אנסים ורוצחים, הם לא היו מקבלים שירות. עד היום לא פנו‭."‬

אין אלמונים בגוגל

מי שנכנסה בתקופה האחרונה לתחום המיתוג האישי ברשת היא חברת GCS לייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור, ששכרה את דנית ניצן, המגדירה את עצמה כמומחית בניהול זהות מקוונת, כדי לשפץ את האני הווירטואלי של לקוחות החברה. "לאנשים בעמדות מקצועיות בכירות יש צורך בהכרה אישית ומקצועית, והאינטרנט הוא תנאי הכרחי וראשוני לביסוס

השם והמוניטין. כשיקלידו את שמך באינטרנט תיראה כפי שאתה רוצה להיראות", מבטיח המנכ"ל אלי דוידוביץ'.

דנית ניצן מספרת כי טיפלה בעבר בלא מעט בעלי תפקידי מפתח ומנהלים מצליחים, שבמבחן גוגל יצאו אלמוניים למדי. "חיפוש מידע על אנשים אחרים הוא כלי עבודה נפוץ. ישראלים לא תמיד מודעים לכך שהאדם איתו קבעו פגישה עסקית בבית קפה  - גיגל את שמם קודם לכן".

"קהל היעד הוא בעיקר שכירים בכירים, כאלו שעושים עבודה טובה אך לא תמיד מופיעים בכותרות של העיתונים הכלכליים, כי הם לא הבעלים או מנהלי החברה. את התוצאות הטובות שלהם לא תמיד רואים ואנחנו בונים להם זהות ברשת, נוכחות מקצועית שתבליט אותם. המטרה היא שאם לקוח או צייד ראשים, מחפש בגוגל עורך-דין תותח בתחום המיסים, הוא יגיע לשם של לקוח שלנו. ישנם גם בעלי מקצועות חופשיים שיש להם חברות קטנות שרוצים להתבלט כמומחים בתחום, מעצבים גרפיים למשל".

העלמה לחלוטין של תוצאות שליליות, מסבירה ניצן, הוא עניין בעייתי: "אי אפשר להעלים שום דבר מהרשת, אבל אם יש שתי תוצאות שלא מתים עליהן, אפשר ליצור תוכן אחר, לפרסם שבעה מאמרים חיוביים יותר שדוחקים למטה את התוצאות האלו".

"אין כמעט אנשים אלמוניים לגמרי מבחינת גוגל", אומרת ניצן. "עבדנו עם יועץ אסטרטגי בכיר מצליח מאוד, שעזר לחברות ענקיות ולא כתב באינטרנט שום דבר ולא כתבו עליו. אבל הופיע בגוגל קישור לסיור במעלה אדומים שהוא ערך לפני שש שנים. יש פער ענק בין הרקורד המקצועי המרשים של האיש לשטות שנכתבה עליו באתר של המועצה המקומית ההיא. מגוגל עלה רק שהוא הלך לטיול, ולא שהוא ניצח על איחוד בין אגפים של אחת החברות הגדולות במשק. אנחנו משנים את התמונה הזו".

איזה סוג של מידע מביך אנשים רוצים להעלים?

"רוב אנשי המקצוע הסבירים, לא יופיעו עליהם השמצות והכפשות באינטרנט. מה שהם לא כל-כך רוצים שייראו זה תמונות שהחבר העלה ממסיבת רווקים שבה היו שיכורים, מחובקים עם בקבוק עראק ועושים פרצוף מטופש. באתרים כמו חבר'ה וברשתות חברתיות אנשים מעלים את התמונות והצחוקים שלהם בכיף, אבל זה לא תמיד מתאים לרואה חשבון בן 40 שיש לו 15 עובדים.

אני לא משה כהן ההוא

"אנשים עם שם זהה זו גם בעיה. אני מכירה יועץ פוליטי בכיר שכל המופעים על שמו בגוגל מובילים לאתר של מעצב שיער. במקרים כאלו כדאי להדגיש את ההבדל, למשל להוסיף רו"ח לפני שמו של בעל המקצוע בכל אתר".

מה עושה אדם שפורסמו עליו עלבונות באינטרנט ומעדיף לפתור את העניין ללא שכירת חברת שיווק יקרה? לא בטוח שהוא ימצא מענה במסגרת החוק, שמתייחס בהיסוס למדיה החדשה יחסית. עו"ד יהונתן קלינגר, העוסק בדיני רשת, מסביר: "כאשר אדם מפרסם מידע באתר שבבעלותו, ניתן לקבל צו על פי חוק איסור לשון הרע להפסיק את הפרסום. אבל צו כזה הוא חריג שבחריגים, ולא יינתן כשאפשר להשיג פיצוי כספי על הנזק שנגרם".

אם הוכפשת לשווא על ידי משתמש באתר גדול ומוכר, סיכוייך טובים יותר ויש עם מי לדבר: "כאשר התוכן מתארח באתר צד שלישי, המקרה קל יותר: במקרה כזה, יש אפשרות של הליך של 'הודעה והסרה' כפי שהמחוקק הציע בחוק מסחר אלקטרוני. אם נניח, בלוג שמשמיץ אדם פלוני מתארח בישראבלוג, ניתן לפנות לישראבלוג בבקשה להסיר את התכנים. ישראבלוג יפנו לבעל התוכן וזה יוכל לבחור להשאיר את התוכן ולנהל התדיינות משפטית ארוכה מול אותו צד, או לחלופין להסיר את התוכן", אומר.

"העקרון בו יחייב בית משפט הסרה של תכנים הוא צנזורה קיצונית ובתי משפט יעדיפו לנקוט במשנה זהירות בטרם יסירו תכנים מאתרי אינטרנט", אומר קלינגר. "הייתי ממליץ ללקוחות בכלל להימנע מתביעות לשון הרע כיוון שאלו רק מציפות את הנושא יותר ויותר באינטרנט.

הפתרון הנכון, לפחות לדעתי, הוא למצוא את הדרך לשוחח ולהבין מה גרם לאותה השמצה. שמו הטוב של אדם נמדד בדרך בה הוא מטפל בביקורת", הוא מסכם.