מועצת הביטחון החליטה: להמשיך את אנאפוליס

מזכ"ל האו"ם ושרי החוץ של ארצות הברית, רוסיה ובריטניה הצהירו כי ישראל והפלסטינים צריכים לחזור לגבולות 1967 כבסיס להסכם שלום בין הצדדים. הדברים נאמרו הערב (יום ג') במהלך דיון של מועצת הביטחון, שבמהלכו הוחלט לאשרר את "חזון שתי מדינות דמוקרטיות באזור - ישראל ופלסטין - שחיות זו לצד זו בשלום, בגבולות בטוחים ומוכרים".

מועצת הביטחון אישרה את עמדת ישראל, שאותה אימץ הקוורטט, לפיה הבסיס להתקדמות קשור להכרה במדינת ישראל, בהסכמי העבר שנעשו איתה ובהפסקת הטרור. 14 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, בעוד שרק לוב נמנעה. "שלום בר-קיימא יכול להתקיים רק על בסיס מחויבות נצחית להכרה הדדית, חופש מאלימות מהסתה וטרור, ופתרון שתי המדינות המבוסס על הסכמים ומחויבויות קודמים", נכתב בהחלטה. 

רייס ומיליבנד במועצת הביטחון, הערב (צילום: AP)

המדינות החברות במועצה הזכירו לחיוב את "החשיבות של יוזמת השלום הערבית מ-2002", אבל לא קבעו אותה כאחד מתנאי השלום. כמו כן, ההחלטה מאזכרת את כל ההחלטות הקודמות של מועצת הביטחון, את "מפת הדרכים", את החלטות הקוורטט וכן את הצהרות ועידת אנאפוליס והתחייבויות הצדדים.

לישראל אין התנגדות עקרונית לנוסח ההחלטה שהתקבלה הערב, אולם הבעיה נעוצה בכך שהנושא עלה דווקא במועצת הביטחון. זאת, במקום שההחלטות יתקבלו ויעוצבו במסגרת שיחות שלום דו-צדדיות בין ישראל לפלסטינים. אולם לממשל בוש היה חשוב להעביר את מה שהושג עד כה במועצת הביטחון כדי לתת ליוזמת אנאפוליס תוקף בינלאומי. גם רוסיה היתה שותפה למהלך האמריקני. לפיכך, לא נותר לישראל אלא לברך על ההחלטה שסעיפיה מאמצים את המסלול הדו-צדדי שממשלת אולמרט עומדת עליו.

שרת החוץ, ציפי לבני, אמרה בתגובה כי "ישראל תמשיך לנהל משא ומתן ישיר עם הרשות הפלסטינית על פי העקרונות שהונחו באנאפוליס. אולם, התהליך חייב להתנהל במקביל למלחמה בלתי מתפשרת למיגור שלטון חמאס בעזה ונגד ארגוני הטרור הפוגעים באזרחים חפים מפשע. הדאגה לביטחון היא הציווי הראשון והעליון. יש כאן תמיכה חד-משמעית והבעת אמון בתהליך שישראל מובילה ושאין תחליף לו. כמו כן, זו הוכחה שבניהול מושכל ניתן לגייס את הקהילה הבינלאומית לתמוך באינטרסים הישראלים, והאינטרסים של קידום שלום אמת".

בישיבה השתתפו והצביעו על ההחלטה שרי החוץ של ארה"ב, רוסיה, בריטניה וסין. מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, שהשתתף אף הוא בדיון, הביע שביעות רצון מההתקדמות שהושגה בשיחות בין ישראל לפלסטינים מאז ועידת אנאפוליס בשנה שעברה. "הכיבוש שהחל ב-1967 חייב להסתיים", הצהיר באן.

"צריך הסכם שלום בין ישראל לכל מדינות ערב"

מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, אמרה בדיון כי לארה"ב "יש אינטרס לאומי בהשלמת הסכם. חייב להיות סוף לכיבוש שהחל בשנת 1967. שני הצדדים הם אלה שצריכים להשלים את ההסכם, אבל הקהילה הבינלאומית חייבת לסייע", קבעה.

רייס אמרה כי החלטת מועצת הביטחון "מאשרת שאי אפשר לסגת מהמשא ומתן הדו-צדדי. היא קובעת שאין תחליף לתהליך אנאפוליס ושחזון שתי המדינות אינו דיבור עקר". כמו כן, היא הבהירה שארה"ב מתנגדת לבנייה בהתנחלויות ושהפלסטינים צריכים לעצור את פעולות האיבה. "הטרור של חמאס מהווה סכנה לתהליך", הזהירה.

שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, הדגיש בישיבה: "עלינו להפוך את ההחלטות הללו לעניין של חוק. אולם ישראל והפלסטינים הם שצריכים ליצור את

התנאים המוקדמים כדי לאפשר שלום, בעיקר בנושא הביטחון, ולשים קץ לטרור, להתנחלויות ולמחסומים. אין פתרון קל לבעיות. אנחנו מצפים שמנהלי המגעים בעתיד ימשיכו בתהליך. רוסיה תתרום את חלקה ליציבות האזור".

שר החוץ הבריטי, דייויד מילבנד, ציין כי "לעימות בין ישראל לפלסטינים יש השלכה עולמית". הוא ניצל את ההזדמנות כדי לשבח את תרומתה של רייס לקידום התהליך על רקע סיום כהונתה והעברת השרביט להילרי קלינטון. מיליבנד התייחס גם ליוזמת השלום הערבית ואמר כי "צריך פתרון של 23 מדינות, ולא רק פתרון בין שתי מדינות. צריך פתרון של שלום בין 22 מדינות ערב לבין ישראל", הוסיף.