מורים מהסרטים
שחקנים רבים, מסידני פואטייה ועד מישל פייפר, בוחרים לגלם דמות של מורה. וזה לא מפתיע: מדובר בתפקיד מכובד עם פוטנציאל ריגוש גבוה, שעשוי להביא אוסקר או לפחות מועמדות. התסריטאים, מצידם, משתמשים בעלילה כדי לסגור חשבון נושן. תחרות "המורה של המדינה" היא הזדמנות לצאת לסיור בעקבות מורים קולנועיים. ומי המורה שראוי בעיניכם לתואר?
זקני פסטיבל קאן חשבו שראו כבר הכל. אבל אז הגיע טקס הסיום של הפסטיבל ה61- שנערך בחודש מאי האחרון, וכשרוברט דה נירו העניק את פרס "דקל הזהב" לסרט הצרפתי "בין הקירות", במקום כוכבי קולנוע עלתה לבמה חבורה ססגונית של תלמידי תיכון שליוו את יוצר הסרט לורן קאנטה. התלמידים כיכבו בסרט הזוכה שמתרחש בין כותלי כיתה בבית ספר ברובע מהגרים פריזאי. בתפקיד הראשי כיכב פרנסואה בגודו, מורה שחיבר את רב המכר ששימש בסיס לסרט.
במקום שחקנים - חבורה ססגונית של תלמידי תיכון. הסרט "בין הקירות"
"המורה האידיאליסט, הלא שגרתי, בעל השיטות המאתגרות והשנויות במחלוקות, מהווה בעצם מיקרוקוסמוס של החברה הצרפתית," אמר קאנטה מעל הבימה. "הסרט שיצרנו אמור להיראות כמו החברה הצרפתית היום: רבת פנים, מלאת חיים, מורכבת, עם קונפליקטים."
הזכייה המפתיעה של "בין הקירות" היא עוד הוכחה לנצחיות ולחשיבות של דמות המורה בקולנוע. אולי זה מכיוון שכל תסריטאי ובמאי חב משהו למורה רוחני, או לחלופין סוחב חשבון לא סגור מתקופת הנעורים ונהנה לנקום בפדגוג שהתעמר בו. "אני שונא את בית הספר," אמר הבמאי פיטר וייר, מי שיצר את הסרט "ללכת שבי אחריו", "ובגלל זה רציתי לעשות את הסרט הזה."
כמעט כל שחקן מכובד, מרוברט דונאט ("היה שלום מר צ'יפס") ועד מישל פייפר ("סיכון מחושב") מרגיש צורך לעטות ארשת דידקטית ולגלם מורה. וזה לא מפתיע: מדובר בתפקיד מכובד עם פוטנציאל ריגוש גבוה, שעשוי להביא אוסקר או לפחות מועמדות. אבל לפעמים מכובדות היא לא בדיוק שם המשחק: סרטי נעורים מ"אלכס חולה אהבה" ו"אסקימו לימון" (בכלל הקולנוע הישראלי לא מחמיא למורים ומציג אותם בצורה בעייתית במיוחד) ועד סרטי "אמריקן פאי", שמחים לשרטט דמויות מורים באור נלעג ומגחך. עיון בתולדות הקולנוע מגלה ארבעה סוגים של מורים.
המורה הטוב
"איך מודים למי שהעביר אותך מעפרונות צבע לבושם,"? שאלה לולו, כוכבת הפופ של שנות ה,60- בשיר המפורסם "לאדוני באהבה" שליווה את הסרט בשם זה (1967) וצייר את דמות המורה הפופולרית ביותר של מורה קולנועי, תפקיד חייו של סידני פואטייה, שזיכה אותו באוסקר. המורה השחור הלוחמני, שנכנס לכיתה של לבנים בשכונת עוני לונדונית והתמודד עם גזענות כלפיו, גרם לגיבושה של הכיתה ועבר עם תלמידיו תהליך של התבגרות, מבטא מאז את המורה מהפנטזיות: דמות הורית אמפאטית, חכמה, חדורת אידיאלים, שמכניסה סדר ומשמעת בתוך עולם של תוהו ובוהו.
"לאדוני באהבה" וגם "זרע הפורענות", סרט מ1957- שבו גילם גלן פורד גיבור מלחמה מעוטר שנשלח ללמד בבית ספר מקצועי בניו יורק ונאלץ לפעול במציאות של פשע ואלימות, העניקו השראה לגל של סרטים על מורים מהחלומות, חלקם מבוססים על סיפורים אמיתיים. המורה הטוב מייצג את המערכת, כזו שגם אם יש בה בעיות, בסופו של דבר אפשר לסמוך עליה. כך בסרט "סיכון מחושב" משנת ,1995 חיילת המארינס לשעבר לואן ג'ונסון (מישל פייפר) הפכה את תלמידיה מפושעים פוטנציאליים לאזרחים למופת בעזרת שיטות שנועדו למקד אותם (חלוקת ממתקים למי שעונה תשובה נכונה, שיעור קרטה או ביקור בלונה פארק תמורת הצלחה בלימודים.
ב"לסניור באהבה" (1988) המערכת אפילו מסייעת לגאונים מתמטיים לממש את הפוטנציאל, הודות למורה מופלא בגילומו של אדוארד ג'יימס אולמוס, המלמד תלמידים היספאניים בלוס אנג'לס המוגדרים כטעוני טיפוח. "עליכם ללמוד מתמטיקה כדי שלא תהיו כמו הוריכם: מתדלקים בתחנות דלק ומלצריות," מציע המורה אסקלנטה לנתיניו.
ב"ללכת שבי אחריו" (1989) המורה מגיע דווקא מהעולם ההומאני. רובין ויליאמס מגלם את פרופ' ג'ון קיטינג, מורה לשירה, שנוקט שיטות מיוחדות ונוסך השראה ופיוט בחבורת נערים עשירים ומפונקים שלומדים בפנימייה יוקרתית. "קיטינג הוא מישהו ששיך לכל הזמנים ולשום זמן," העיד הבמאי וייר. "אחד שמאמין בלחשוב למען עצמך ולמצוא דרכים להביע צדדים רגישים יותר של ישותך."
משמעת וגיבוש הם חלק מתפקידיו של המורה הטוב, אבל לא התפקידים הבלעדיים. לפעמים הוא, וגם הסרט, נמצאים שם כדי ללמד את הצופה שיעור ספציפי. כך, למשל, בסרט "הנחשול" (1981) כשברוס דוידזון בתפקיד המורה הטוטאלי הדגים לתלמידיו כיצד אפשר להפוך לחברה נאצית. לעתים דמותו של המורה הטוב מתבטאת בצורה האופטימלית ביחסו לאינדיבידואל הזקוק לתשומת לב וטיפוח. ב"הכוכבים של שלומי" (2003) של שמי זרחין המורה למתמטיקה עוזר לאושרי כהן להגשים את עצמו כגאון מתמטי.
דוגמה נוספת לסרטים שמתמקדים במורים ששינו את חיי תלמידיהם היא הסרט הצרפתי "כשהנערים שרים" ,(2004) שבו מורה למוזיקה מקים מקהלה במוסד סגור לנערים בעייתיים, ובכך משחרר את נפשם של תלמידי הפנימייה הסוררים והפרועים. ב"הלוח" האיראני, מורים מלאי שליחות נודדים עם לוחות וגירים בין כפרים הרריים נידחים ועניים ומשנים את חיי הילדים, שלא יודעים קרוא וכתוב.
ב"הכל מתחיל היום" (1999) של ברטראן טברנייה הצרפתי, מנהל מעון הילדים בעיירה מוכת אבטלה לא רק מפעיל את היצירתיות ומעצים את כושר הביטוי של הילדים, אלא גם מנסה לסייע למשפחות הסובלות מחוסר התעסוקה והמחסור במזומנים. ואילו "בין הקירות" הצרפתי מנסה להתרחק מהמסורת הקולנועית האמריקאית ולהימנע מאידיאליזציה".אני רציתי להעביר דמות של מורה שלוקח סיכונים, מאלתר וסבור שכל דו-שיח יכול לתרום משהו," אמר קאנטה, ששני הוריו היו מורים. "מעולם לא רציתי ליצור עולם אידיאלי שבו מתיימרים לענות על כל השאלות, כשבעצם לא יכולים לענות עליהן."
המורה המופרע
בעוד שהמורה הטוב הוא שגרירה של המערכת, המורה המופרע הוא סדין אדום מול עיניה. זוהי דמות מרדנית ושובבה שתפקידה לעורר מהומות ולא בהכרח להרגיע, אבל כוונותיה תמיד טובות. מארק הרמון כיכב בסרט נעורים בשם "קיץ 1987", שם גילם מורה שלובש חולצות הוואי, מפלרטט עם מורות ומחכה כמו כל תלמידיו שהשנה תעבור.
מת'יו ברודריק, שגילם תלמיד משולח רסן ב"שמתי ברז למורה" ,(1986) הפך למורה אידיאליסט בסרט "בחירות או לא להיות" (1999) שבו גילם מורה חבוט ולוזר, שמניח לשנאתו הפרטית לאחת מתלמידותיו לערער את נפשו, ומנסה בכל דרך למנוע ממנה להיבחר ליו"ר מועצת התלמידים.
ויש גם זן אחר לגמרי של מורים מופרעים: הם לא צריכים למרוד בהנהלת בית הספר או לשבש תוצאות בחירות, אלא פשוט לאמץ סגנון דיבור קיצוני, לגדל שיער במקומות משונים, ולבחוש עיני לטאה בסיר מהביל. אלה הם, כמובן, גלריית המורים הצבעונית של הארי פוטר, ובראשם המנהל דמבלדור, שיצא בשנה האחרונה מהארון.
המורה המאוהב
יחסים אסורים הם תמיד בסיס אפקטיבי לארוטיקה, אבל יש משהו ברומן בין מורה לתלמידה שמצליח להטריד גם בסרטים הליברליים ביותר. הסרט הצרפתי "חתונה לבנה" (1989) מגולל סיפור אהבה בין מורה לפילוסופיה נשוי לתלמידתו הצינית והמרהיבה, אותה מגלמת ונסה פראדי, סיפור שמסתיים בפירוק משפחה. אגב, ב2005- נדון במאי הסרט, ז'אן קלוד בריסו, מורה בעברו, לשנת מאסר בעקבות תלונה שהגישו נגדו שתי שחקניות שהופיעו בסרטו "הדברים הסודיים". השחקניות דיווחו שבריסו הטריד אותן מינית במהלך החזרות.
בסרטו של ספייק לי "השעה ה-25" (2002) דמות המשנה של פיליפ סימור הופמן מתקשה להתמודד עם המיניות המתפרצת של תלמידתו הסקסית, שכולאת אותו בתא שירותים ומכריחה אותו לגעת לה בפירסינג.
כשמדובר במורה ממין נקבה ובצעיר חסר ניסיון זה כבר עניין אחר: סיפורים בחדשות על מורות שמפתות תלמידים תמיד היו פופולריים, ואין להתפלא שגם הקולנוע וגם הטלוויזיה בחרו לחקור את הנושא. ב1971- חולל הסרט הצרפתי "למות מאהבה" שערורייה מתוקשרת כשהציג רומן בין מורה לתלמיד שלה. ב"רמז לסקנדל" (2006) קייט בלנשט מגלמת מורה לונדונית נשואה שמתאהבת בבן טיפוחיה, ואילו בקו העלילה הפרובוקטיבי של הסדרה "דוסון קריק" מורה נפקנית שוכבת עם פייסי בן ה.13- בשנה שעברה הציגה סדרת הנעורים הבריטית החדשנית "סקינס" כמה סצנות סקס מפורטות בין מורה לתלמיד שלה.
בסרטים מוצג המורה המאוהב כדמות חלשה, שלא מצליחה לשלוט ביצריה ונאלצת לקיים עם עצמה דיון על גבולות, אבל לעתים אלו נחצים באופן ברוטאלי. הגדיל לעשות הגאון הספרדי פדרו אלמודובר, שביסס את סרטו האישי "חינוך רע" (2004) על זיכרונות ילדותו הטראומטיים מפנימייה קתולית, שבה הכמרים והמורים סיפקו את תאוותם באמצעות החניכים.
המורה האויב
גדולתם של סרטי נעורים, מכל תקופה או מדינה, היא שהם יוצרים עולם שבו הצעירים שולטים ומעוררים הזדהות עם הצופים. אם דמויות ההורים מוצגות בסרטים הללו כניצבים אפורים, הרי שהמורים הם לעתים האויב המובהק שמייצג את הממסד. בסרטי שנות השמונים, כמו "שמתי ברז למורה", "יפה בוורוד" ו"מועדון ארוחת הבוקר", המורה משתתף במשחקי חתול ועכבר מול תלמידיו, שמהווים מבחינתו מטרד מתמשך.
תת הז'אנר הזה לסרטי נעורים שצמח בשנות השמונים המשיך בגל נוסף בשנות התשעים והביא את המלחמות בין תלמידים למורים לקדמת הבמה. הפעם היה לזה מחיר מדמם במיוחד. ב"ללמד את גברת טינגל" (1999) מתיחה שמבצעים תלמידים במורה להיסטוריה (הלן מירן) אכזרית ולא הוגנת, מסתיימת כסיוט אלים. ב"צעקה" הראשון (1999) הנרי וינקלר מגלם מנהל בית ספר זועם, שלאחר שציין כי היה רוצה לראות את תלמידיו עם הקרביים בחוץ, זוכה לטיפול זהה מרוצח מסתורי במסכה.
אבל המורים אינם תמיד קורבנות; לעתים הם הרוצחים עצמם, מה שגורם להזדהות יתרה אצל הצופים הצעירים שטרם התאוששו מהציון הלא הוגן בחשבון. אחד המורים הרצחניים ביותר התגלה בסרט האימה "ליל הנשף" ,(2008) בעוד ב"מתילדה" (1996) המורה אגאתה לא סתם רעה וקמצנית בציונים, אלא מסוגלת לזרוק תלמידים מהחלון, אם אלה לא התנהגו בהתאם לרצונה.
- יש מורה שאתם אוהבים במיוחד? זו ההזדמנות להעניק לו אהבה בחזרה! להצעת המועמד/ת שלכם לתחרות "המורה של המדינה" לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
