פרשנות: שוק ההון כבר בחר נתניהו

נכון , התאוששותה של ארה"ב מהמשבר היא זו שתביא להתאוששות כוללת בכל העולם המערבי ובכללה גם כלכלת ישראל. לכן איננו יודעים כמה זמן יעבור עד שיחלוף המשבר, איננו גם יכולים לאמוד מה תהיה ההשפעה של המשבר על אותן מדינות, שלא ישכילו לבצע שינויים במדיניותם הכלכלית בהתאם.

באמריקה פועלים, אצלנו מחכים

כיצד יכולות תוכניות כלכליות להשפיע על השוק? ניתן לקחת כדוגמא מייצגת את ארה"ב, שהחליטה על תכנית סיוע לענף הרכב. בארה"ב מבינים כי קריסה של ענקי הרכב תביא לאפקט דומינו אדיר בכלכלת ארה"ב: זו לא בלבד שיפוטרו מאות אלפי עובדים, ההשפעה על שאר הענפים תהיה מרחיקת לכת - הצריכה תקטן באופן משמעותי ובשורה התחתונה יושפעו גם התוצר לנפש והצמיחה.

התחושה הרווחת בשוק היא שגם למדינת ישראל אסור לשבת על הגדר ולחכות שאחד מהטייקונים ייפול. עליה להגות תכנית הצלה ומדיניות של פיקוח אשראי באופן מיידי. אבל  דווקא בימי משבר אלה, כאשר כל החלטה וכל אמירה משפיעים על הלך הרוח בשוק, נראה כי המדיניות הכלכלית בישראל הפך למעין הצגת בחירות, הצגה שהשוק כבר מתעלם ממנה. חוסר האמון של המשקיעים בא לידי ביטוי במסחר - שמושפע באופן בלעדי כמעט ממה שקורה בארה"ב.

הבנקים המקומיים הפסיקו לתת קווי האשראי לחברות תעשייתיות, וללא קווי אשראי אלה הן עלולות למצוא עצמן מהר מאוד ללא פרנסה וללא זכות קיום. חשוב לציין שאותן חברות הזקוקות לקווי אשראי לצורך פעילותן הן ברובן חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. לולא תהיה צמיחה באותן חברות, יחדלו המשקיעים מלרכוש את מניות החברות בבורסה ומחירן ירד. דבר זה יגרום להמשך הירידות בבורסה, ולמצב בו יימחקו למשקיעים עוד כספים רבים.

אך דווקא בימי משבר אלה, כאשר כל החלטה וכל אמירה משפיעים על הלך הרוח בשוק, נראה כי הכל הפך למעין הצגת בחירות, הצגה שהשוק כבר מתעלם ממנה. חוסר האמון של המשקיעים בא לידי ביטוי במסחר וכל שינוי במדדי המניות מושפע ברובו ממה שקורה בארה"ב.

מי כלכלן כאן?

 אחת השאלות המעסיקות את השוק היא - מי האישיות הכלכלית שהמפלגה מציבה בראשה, שעשויה לקבוע את מדיניותה אחרי הבחירות. אחת הבעיות של מפלגת השלטון, קדימה, היא שפשוט אין לה אישיות כזאת. מדיניותה הכלכלית כיום עדיין מזוהה עם ראש הממשלה המכהן, אהוד אולמרט, ואילו ליו"ר הנבחרת, ציפי ליבני, אין ניסיון בתחומים כלכליים ואין לה אג'נדה כלכלית ברורה.

מפלגת העבודה, שבראשה, עומד, כידוע גנרל בדימוס, פתרה את הבעיה הזאת כאשר הציבה בתפקיד ה"מושיע הכלכלי" שלה את פרופסור אבישי ברוורמן - המנופף בשורת תפקידים בכלכלה העולמית ובתפקיד יו"ר ועדת הכספים. מדיניותו של ברוורמן משלבת כלכלה חופשית לצד מדינת רווחה, אך הבורסה בישראל תמיד תעדיף מדיניות קפיטליסטית מובהקת על פני מדיניות מפלגת העבודה, אשר דגלה הוא מדינת רווחה. השוק זקוק לזריקת עידוד בצורה של תקציבים, אשר יגיעו, מן הסתם, על חשבון תקציבי רווחה, וזה לא הולך יד ביד עם מדיניות העבודה. כך שלהערכתי, השוק לא יגיב בחיוב אם מפלגת העבודה תזכה בבחירות.

יו"ר הליכוד, לעומת זאת, מזוהה עם הרפורמות הכלכליות בתקופת שלטונו הקודמת. רפורמות כלכליות אלו הגדילו, אמנם, את הפערים החברתיים וגרמו למפלתו הפוליטית, אבל שוק ההון אוהב את בנימין נתניהו ואף מצפה לו. אין מה לעשותף כמה שהרבה לא ייאהבו את זה, הבורסה הישראלית אוהבת את ביבי ומצפה לו. הבטחות הבחירות של נתניהו - הורדת מסים, השקעה בתשתיות ורפרורמה בנדל"ן - הן התוכניות ששוק ההון רוצה לשמוע עליהן.

ייתכן שעצם העובדה שנתניהו ייבחר לראשות הממשלה - אם ייבחר היא שתביא משב רוח חיובי לשוק. יהיו אשר יהיו המשמעויות המדיניות, הביטחוניות או החברתיות של ניצחון לליכוד בבחירות, תהא אשר תהא השפעתן על הכלכלה הריאלית - היא תעזור לשוק ההון לייצב את עצמו ולשמור על יציבות ועליית מחירים לאורך זמן.