החלטה: המפלגות הערביות יופיעו בסקרים בנפרד

לכל מפלגה יש שם. עד כה, במרבית הסקרים שהופיעו בעיתונים ובטלוויזיה היה ניתן לראות את שמותיהן של שורה ארוכה של תנועות פוליטית ולצדן עמודה עליה נכתב "מפלגות ערביות" - מהיום (ב') המצב הזה אמור להשתנות. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט אליעזר ריבלין, הורה לכלי התקשורת שלא לכלול את הרשימות הערביות תחת כותרת אחת כאשר מפורסמים נתוני סקרים.

ההחלטה התקבלה בעקבות פניה של ח"כ דב חנין מחד"ש. הוא הסביר כי הסקרים כיום לא מאפשרים להבחין בשינויי יחסי הכוחות בין הרשימות ובכך. המשמעות היא שהבוחר לא יכול להחליט באופן מושכל במי מהן לתמוך. "קטלוג חד"ש כמפלגה ערבית הנו מעשה אקטיבי של שלילת בסיס פעילותנו – גיבוש פוליטיקה משותפת ליהודים וערבים", אמר חנין.

במכתב אותו שיגר ליושב ראש ועדת הבחירות הוסיף חנין: "תופעה רווחת בסקרים היא כי לצד ציון מפורש של שמות מרבית הרשימות המתמודדות מופיעה רשומה נפרדת המציינת במסוכם את הישגיהן הצפויים של 'הרשימות הערביות'. תופעה זו פוגעת באופן קשה בעיקרון השוויון בהתמודדות בבחירות".

חנין הסביר כי ההכללה תחת שם אחד מונעת מהציבור להכיר את אותיות הרשימות ושמותיהן. הוא הדגיש את הפגיעה הייחודית ברשימת חד"ש שפונה גם למצביעים היהודים. "מאופן סיקור זה עולה הרושם המוטעה כי המערכת הפוליטית בישראל מחולקת באופן דיכוטומי בין רשימות ערביות לרשימות יהודיות, אולם עוד בשנים שלפני קום המדינה פועל בישראל כוח ערבי יהודי מובהק המאוגד היום תחת השם חד"ש", כתב חנין.

"לפרט הנתונים לכל הרשימות"

השופט ריבלין קיבל את הטענה וכתב: "נראה כי יש ממש בדברים האלה תשומת לבכם מופנית לצורך להקפיד על כך שכאשר ניתן פירוט לגבי תוצאות הסקרים לגבי הרשימות השונות יפורטו הנתונים לגבי הרשימות כולן".

ד"ר מינה צמח, מנהלת מכון דחף, הסבירה ל-ynet על השינויים שתאלץ לבצע מעתה בתהליך ביצוע הסקרים, "משמעות החלטת ועדת הבחירות מבחינה פרקטית  

היא הגדלת מספר המדגמים במגזר הערבי", היא אמרה, "עד היום ראיינו את הערבים כמשקלם באוכלוסיה, עכשיו נצטרך להגדיל את מספר הדוגמים והמרואיינים כדי שנוכל להבחין בין רשימות הערבים. זה ייקר את הסיפור בצורה משמעותית, אבל אנחנו נעמוד בזה, נהייה ממושמעים ונפעל בהתאם".

צמח הוסיפה, כי "המגזר הערבי מהווה כ-15 אחוז מקרב כלל בעלי זכות הבחירה. מקרב המצביעים בפועל, הם עוד פחות מזה כי שיעור הימנעותם מהצבעה מאוד גבוה. ההיסטוריה מראה שהימנעותם תמיד נמוכה יותר מהמגזר היהודי. מנקודת ראותם של המפלגות הערביות מדובר בהחלטה מוצדקת, השאלה היא מה הציבור רוצה לדעת. האם הפיצול הזה מעניין את ציבור הקוראים והצופים, יהודים כערבים כאחד? אני לא בטוחה. עובדה שעד עכשיו ציבור הקוראים לא ביקש זאת".