מיתון? יש מי שעדיין קונה חנוכיות באלפי דולרים
כיצד מייצרים חנוכייה, מדוע - למרות המשבר - מוכנים הצרכנים היהודים להוציא אלפי דולרים על חנוכייה מכסף, ואיך קשור ספינינג לכל העניין? סיור במפעל הגדול בארץ לחנוכיות וכלי כסף מספק את התשובות
"חג החנוכה, עושה רק טוב לקופה הרושמת שלנו", סיפר ל-ynet יעקב מרדינגר, מבעלי המפעל הגדול בישראל לייצור כלי כסף וחנוכיות, המייצר כבר למעלה מ-50 שנה.
"מתכת הכסף משולה בעיני העם היהודי למידת הכסף והרחמים, ולכן כל מוצרי המצווה עשויים מכסף", מוסיף מרדינגר. "אני מעסיק 200 עובדים שכל אחד ואחד מהם הוא רב אומן בקנה מידה עולמי בתחומו, כשחלקם מבלים כמעט את כל חייהם בין קירות המפעל".
תהליך ייצור החנוכייה מתחיל בשרטוט ידני בקנה מידה 1:1 של המוצר, בשלב הבא הנתונים מוזנים למחשב, ואז באמצעים מתקדמים מייצר מחשב אחר כל חלק וחלק מחומרים פלסטיים, וזאת על מנת לקבל תחושה פיסית כיצד ייראה המוצר הסופי, ולא לבזבז אפילו טיפת חומר גלם אחד היקר להחריד.
"המפעל מייצר מחזור של 25 מיליוני דולר", מוסיף מרדינגר, "הפרנסה מבורכת, אבל חשוב לזכור שהרווח הוא לא גדול, וזאת בגלל מחירו הגבוה של חומר הגלם עצמו". מרדינגר מודה שלהיות בעליו של המפעל אינו מסב לו הנאה כפי שעושה עבודת הצורפות עצמו.
המפעל מכר השנה 12 חנוכיות במאה אלף דולרים האחת. לא מחירי הכסף המאמירים ולא המשבר הכלכלי נותנים את אותותיו בצרכנים החרדים בארץ ומעבר לים - אלו ממשיכים לשלם סכומים גבוהים עבור הכלים הקדושים. "כאשר מדליקים למשל נרות שבת בזוג פמוטים השווים כמה אלפי שקלים - משמעות הצבתם על שולחן בליל שישי במשפחה היא עצומה, לעומת זוג פמוטים פשוטים.
"כל עצם ביצוע המצווה מקבל ערך אחר בגלל השווי של כלי הקודש, ולכן לעיתים תראה גם בבתים של אנשים קשיי יום פריט מכסף טהור המשמש ככלי לאחד מהחגים - החל מצלחת לסדר פסח, דרך פמוטים, גביע ליין וכמובן חנוכיות".
ספינינג עם חנוכייה
ביקור במפעל משול למסע במנהרת הזמן: אם בקומה העליונה מוצבים מחשבים מתקדמים המתכננים את המוצרים, הרי שירידה לקומת הייצור לוקחת אותך מאות שנים לאחור, והטכנולוגיה שתלווה את החנוכייה עד השלב הסופי מבוססת מעתה אך ורק על עבודת יד, כשלא פחות מחמישה עשר זוגות ידיים ילוו כל חנוכייה וחנוכייה עד לאריזתה.
התהליך הוא ארוך ומייגע וכולל רידוד הכסף לעובי המתאים, עיצוב ויציקה של כל פריט ופריט ולו הזעיר ביותר; ריקוע כל פס וכל קישוט, שיוף, ניקוי, הדבקה, הלחמה ,ליטוש ליטוש ועוד ליטוש, יצירת תבניות לחלקים מורכבים, וגם תהליך הקרוי "ספינינג", בו העובד רותם עצמו בחגורה ענקית למכונה המסובבת את הפמוט כדי לייצר את השוליים העדינים.
לאן שלא תפנה תראה אנשים העוסקים בצורה מאוד ממוקדת בשלב זה או אחר של הייצור."ראשית אני מברך על העלייה הרוסית", מתגאה מרדינגר שמעסיק עובדים רבים ממוצא רוסי. "מוסר העבודה, ההשקעה, והיכולת של הקהילה הזו הוא משהו שאני מימיי לא ראיתי, ואני מודה להם יום יום על עצם היותם עובדי, במקביל יש לנו 'צברים' שכבר 40 שנה עושים את אותו הדבר, ובגלל שכל אחד אומן בתחומו - הם מהווים נכס למפעל כי אין להם תחליף וחשוב לי לשמור עליהם שלא יגנבו לי אותם".
המפעל הוא אחד מתוך חמישה בארץ, כאשר התעשייה הזו משגשגת גם באיטליה ובמדינות אחרות. מרדינגר מסכם את עולמו במשפט אחד: "אני חילוני גמור ואומן בנשמתי - אבל לקחת מחשבה ולהפוך אותה לכלי קודש מלווה אותי כל חיי, וממש בתקופה זו אני מתחזק ומניח תפילין בבוקר ומשתדל לנהוג בכבוד באשתי ובכלל האדם - כך שמעבר לפרנסה המשרתת את עולם היהדות - זכיתי גם אישית להתקרב אליו מאוד, ואין מאושר ממני בימים אלו".
לפני שנפרדנו העניק יעקב גם טיפ לגולשים: "בין אם תרכשו ממני או מכל אחד אחר - כלי כסף העשויים בעבודת יד הם השקעה שאין עליה עוררין, ואם ביצעתם רכישה בעבר, מובטח לכם החזר יפה מאוד על ההשקעה. לכן שווה לדעתי גם אולי להתחיל לבצע מצוות בכלי ראוי וגם להשקיע לדורות הבאים."
