"אמרו לו שבאשקלון נרגע, והוא נהרג מהרקטה"

"הוא בסך הכל חיפש את הפרנסה שלו, ומצא את מותו" - כך סיפר ל-ynet בן דודו של האני אל-מחדי, בן 27, שנהרג הבוקר (יום ב') מפגיעת רקטת גראד שנורתה מעזה לעבר אשקלון. אבל כבד ירד על הוריו ו-14 אחיו מהיישוב הבדואי ערערה שבנגב.

לאחר שקיבל אביו של האני את הידיעה על מותו בנו, הוא חש ברע ופונה לטיפול בחדר המיון של בית החולים סורוקה בבאר-שבע. ממש לידו טופלו נפגעי חרדה משדרות.

מערכה בדרום - עדכונים אחרונים:

• כ-60 רקטות נורו היום, בכיר בג'יהאד נהרג בעזה
• סיפוק בישראל: פגענו להם ב"רפא'ל"
• למנוע "ניצחון אלוהי" / רון בן ישי
• קהיר לנסראללה: כוחותנו מגנים מפני אנשים כמוך
  

בן הדוד איברהים אמר: "הוא לא חשב על הפחד. היום אמרו לו שהמצב באשקלון נרגע, והוא הגיע לעבודה". לדבריו, האני עבד באשקלון מפני ששם קיבל יותר כסף, לאחר שהעיר נכנסה לטווח הרקטות.

 "מהבוקר הסתכלנו בחדשות ואז אמרו שנהרגו פועלי בניין, ישר הבנו שהאני נפגע. המצב בישראל ועזה קשה. אנשים נהרגים ואיש לא יכול לעשות כלום בעניין". 

גם בני משפחתו של ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן, נפצעו בנפילת הרקטה הקטלנית. ראש העיר נסע לבקר את בני הדודים שלו, שאושפזו בבית החולים ברזילי באשקלון במצב בינוני.

"אני משתתף בצערם של בני המשפחה בערערה שאיבדו את יקירם", אמר אבו סהיבן. "צריך להפסיק את המלחמה הזו, היא לא טובה לשני העמים. ישראל היא מדינה ריבונית חזקה ואין צורך במתקפות אוויריות שפוגעות בחפים מפשע. צריך לתת הזדמנות להידברות ולשלום. כמו שישבו עם פתח, כך יש לשבת עם חמאס".

"זה מזכיר את סברה ושתילה"

השוק הבדואי ברהט היה חצי ריק היום. "האנשים דבוקים למסכי הטלוויזיה", הסביר אחד המוכרים. אמין אבו-סהיבן סיפרה בעצב שכמה מהפצועים הם בנים של אחותה: "אמרו שמצבו של אחד מהם קשה, אבל זה מה שיש. המצב קשה גם בעזה וגם בישראל. אנחנו רק רוצים שלום. גם העזתים צריכים לוותר".

לפי סלים אלמליח, "שנים מדברים על שלום בין שני העמים, אבל צריך משא ומתן. זה כואב לראות מה קורה בטלוויזיה - גם היהודים וגם הערבים. זה בני אדם. אנחנו חוששים לקראת העתיד. מי לא היה מפחד? רק לאחרונה חיברו לנו את האזעקות".

אבל יש גם קולות אחרים. "זה העם שלנו", אומר בלהט עבאד אלעטייקה, "ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. מה שאני רואה בטלוויזיה מזכיר לי את מראות סברה ושתילה. המדינה סגרה את עזה והפכה אותה לכלא אחד גדול, וכעת הצבא טובח בהם. ישראל לא תקפה מדינה אלא אזרחים חפים משפע. המצב בשדרות ובעוטף עזה זה רק תגובה למצב ברצועה".

והאם ייתכן שההפגנות שהחלו בצפון ידרימו? "אם המצב יימשך כך ההפגנות יגיעו לפה", אומר עמאד אבו-נאג'ה, תושב ערערה. "בלילה שרפו פה צמיגים והייתה משטרה. לא נראה לי שבעתיד יהיה יותר טוב. הצבא צריך לצאת מעזה ואחר כך לשבת למשא ומתן".

דרושה ברית מכאיבה

לא רחוק מהשוק העירוני, בכניסה לעיר יושב אברהים אל-פיניש ב"מרכז השלום" הריק מאדם. לפני כשלוש שנים הקים את אוהל השלום, שמטרתו להפיץ את בשורת הדו קיום. קבוצת הערבים והיהודים שתוכננה לבוא בשבת, ביטלה. קבוצת חיילים שהייתה אמורה להגיע אתמול, ביטלה אף היא "בגלל המצב". "זה ממש מכאיב לי", אומר אל-פיניש.

היום הוא יושב לבדו, ליד הטלוויזיה, מקפיד להתעדכן. "אני מקווה שאלה הקורבנות האחרונים של הסכסוך",

 הוא אומר בזמן צפייה בשרה ציפי לבני נושאת נאום בערוץ הכנסת, "כי מלחמה זה דבר כל כך רע לשני הצדדים. הטיל שפגע באתר הבנייה באשקלון לא מבדיל בין יהודי לערבי. בגלל העקשנות של שני העמים הם עוד יחסלו אחד את השני", הוא אומר, הפיתרון הוא רק דיבורים".

הרבה אופטימיות לא תמצאו כעת באוהל השלום. "אולי בעתיד שני הצדדים ילמדו. זה לא יפסיק. יהיו ימים של הפסקה אבל אז זה שוב יתחיל. צריך להבין שאדמה לא יותר חשובה מחיי בני אדם ולעשות ברית מכאיבה".