למה ספרי ילדים בארץ לא מאויירים טוב?

עד היום נמנעתי מלהתייחס כמעט לאיורים. זה לא אחראי מצדי, כי בספרי ילדים, בעיקר בז'אנר שמכונה picture books, לאיורים, ולצד הויזואלי בכלל, יש השפעה מכריעה על איכותה של היצירה. בעיקר אצל הקהל הצעיר. בזמן שאנחנו עסוקים בפענוח הנמלים השחורות לכדי מילים ובהגייתן בקול רם, הם מנצלים את הזמן כדי לשקוע באיור ולחקור מה הוא מציע להם.

הבעיה היא שכישורי כמבקרת אמנות פלסטית דומים לכישורי כמבקרת מסעדות. כשאני אוכלת משהו טעים, הניתוח המורכב ביותר שאני מסוגלת לו הוא: מממ... טעים, ובמקרים של עידון ואנינות מיוחדים, גם לפסוק: מלוח מדי.

וכל הברברת הזאת באה רק כדי לדחות את המשפט הבלתי נמנע הבא: אני לא מבינה בציורים.

זה לא אומר שאין לי טעם מסוים. אני יכולה להגיד שארנסט ה. שפרד הוא מאייר ספרי הילדים האהוב עלי ביותר בעולם (עם יוצא מן הכלל אחד שיגיע בהמשך). שפרד אייר את פו הדב, לפני שוולט דיסני הניח עליו את ידו האמריקנית, החנפנית למכנה המשותף הגדול ביותר. הרהיט הראשון בחדרה של בתי, כשרק נולדה, היה האיור הראשון בספר, של כריסטופר רובין גורר את פו הדב במורד המדרגות ירוד וטפוח בקדקדו – טפח טפח טפח.

שפרד אייר גם ספרים אחרים של א"א מילן ואת "הרוח בערבי הנחל". להסביר למה הוא כל-כך גאוני בעיני? אין לי כלים. האם יכול להיות שאחת הסיבות היא שאיוריו המופלאים מחוברים לטקסט שאני כל-כך אוהבת? כנראה שכן.

ABC המילון המצויר – יזהר כהן

ההקדמה הזאת היתה הכרחית כדי להסביר איך אני יכולה להתפעל מכשרון האיור המשובח של המאייר יזהר כהן ועדיין לחשוב שמגיע לו נו נו נו.

כהן הוא באמת מאייר יוצא דופן על מדף ספרי הילדים. איכות האיורים שלו בולטת בעיקר בגלל שלדעתי יש מקום רב לשיפור בצד הויזואלי של ספרי הילדים בעברית. אני באמת משתדלת להיות עדינה, אבל אולי צריך להגיד את זה במפורש: רוב ספרי הילדים בארץ לא מאויירים מספיק טוב. אני אפילו חושבת שיש לי תשובה מדוע זה כך. תשובה פשוטה ומאכזבת: בגלל הכסף. אין שום דרך לאייר ברצינות ובכבוד ספרי ילדים ולהתפרנס רק מזה.

אז נגיד שלא כדאי לעשות את זה רק בשביל הכסף, אבל מה עם הכבוד? גם ממנו אין בשפע בתחום ספרי הילדים. עבודה מושקעת על ספר ילדים יכולה לארוך גם שנה ויותר והאמת העצובה היא שמאיירים לא מתוגמלים עליה מספיק משום כיוון. הרבה יותר משתלם לאייר, למשל, לעיתונים נחשבים בעולם או לספרים בשפות אחרות, נפוצות יותר מעברית. וזה בדיוק מה שעושה יזהר כהן. הוא גר בפריז ומאייר לעיתונים כמו לה מונד, הטיימס וגם ידיעות אחרונות. בחירה מצויינת. אם לי היה כשרון הציור שלו, הייתי עושה בדיוק כמוהו.

לשמחתי החליט כהן להרעיף מכשרונו גם על מדף ספרי הילדים. כמו שכבר ציינתי, המדף הזה צמא למאיירים-כוכבים כמוהו. אבל הוא לא צירף את כשרונו כמאייר לכשרון הכתיבה של מישהו אחר. הוא בחר להוציא ספר איורים, שבכל אחד מהם "מתחבאות" מילים שמתחילות באות מסויימת באנגלית.

בשפת השיווק קוראים לזה: ספר המעשיר את אוצר המילים באנגלית של הילד, תוך חוויה ומשחק. אני קוראת לזה: אלבום איורים מרהיב עם תירוץ שיווקי צולע.

איורים כמו של כהן לא צריכים ערך מוסף של "לימוד". אחת הבעיות של ספרי ילדים בכלל היא מחלת ה"למדת". בואו נלמד את הילד איך לאכול, איך לישון במיטה שלהם, איך לעשות קקי בשירותים, איך לנשום. בעיני, האיורים של כהן יכולים ללמד ילדים דבר הרבה יותר חשוב ממילים באנגלית: מישהו חשב שהם חשובים עד כדי כך, עד שהשקיע רבות מזמנו וכשרונו כדי לספק להם חוויה אמנותית מדרגה ראשונה.

לכן אני יכולה להתעלף בהערצה נוכח ציוריו של יזהר כהן ועדיין לחשוב שהספר הזה הוא פספוס. בפעם הבאה, אני מקווה, יחבור כהן לסופר גאון ויעניק לכולנו קלאסיקה אמיתית של טקסט ותמונות.

 "הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה". איור: יניב שמעוני

ונקודה אישית, ברשותכם

הזכרתי קודם ששפרד הוא לא בדיוק מאייר הילדים האהוב עלי ביותר בעולם. הוא רק במקום השני. לפני הרבה הרבה שנים, במשרד פרסום אחד, פגשתי את המאייר שלוקח את המקום הראשון בלי למצמץ.

קוראים לו יניב שמעוני, היום מאייר מוכשר וידוע, אחד הזוכים בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים בשנת 2008 (על איוריו לספר "הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה" מאת ינץ לוי). אני זוכרת את הפסקת הצהריים ביומי הראשון במשרד, בה הוא סיפר לי שקנה רכבת חשמלית חדשה ומיד ברחנו מהעבודה כדי לשחק בה קצת.

את ספר הילדים הראשון ביחד הוצאנו עוד לפני שכל אחד מאיתנו התחתן (בנפרד, כן?) ולפני הילדים. יניב, בשבילי, הוא חבר ילדות, למרות שלא היינו ילדים כשנפגשנו. פשוט, הפגישה עצמה היתה קצת ילדותית (מה, גם אתה אוהב מדע בדיוני? מגניב! יש לך רכבת חשמלית? שעובדת? תן לראות!).

בשביל מאיירים כמו יניב שמעוני וכמו יזהר כהן ועוד הרבה אחרים משובחים שלא הזכרתי, אני מאחלת לקראת 2009 שתחום ספרי הילדים ישגשג בצורה כזאת, שלא תצטרכו לעשות שום דבר אחר כדי להתפרנס. וכל היום וכל הלילה תציירו רק ספרי ילדים. אולי חוץ מהפסקה קצרה לשירותים פה ושם. אבל קצרה.

• "ABC המילון המצוייר". מאת: יזהר כהן. הוצאת כתר.
  

לחצו כאן למדור ספרי הילדים.

• רינת פרימו היא סופרת ילדים, מחברת הספרים: "איה, אאוץ', אווה", "אמא מושלמת" ועוד.