סלולרי במכונית - אסור להאזין למוזיקה
כיצד מתרצים נהגים שנתפסים משתמשים בטלפון סלולרי את מעשיהם בפני השוטר, או השופט? במקרה שלפנינו, התירוצים היו מקוריים במיוחד - אבל גם הם לא עזרו
לידיעת משתמשי הטלפון הסלולרי במכונית - בית המשפט לא יתרשם גם מהטיעון "הקשבתי רק למוזיקה". נהגים המואשמים בעבירת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, מסתפקים בדרך כלל בהשמעת תירוץ אחד בפני בית המשפט. רבים טוענים כי רק החזיקו את הטלפון מבלי להשתמש בו באמת, אחרים מסבירים כי השתמשו בו רק כדי להתגרד. אבל יש גם אחרים, שמשכתבים את סדרת התירוצים המוכרת לכל שופט.
תכירו את ע', שנתפסה על-ידי שוטר כאשר היא עושה שימוש במכשיר הטלפון הסלולרי תוך כדי נהיגה. כאשר מצאה עצמה בבית משפט לתעבורה בתל-אביב, החליטה כי היא שולפת כמה וכמה תירוצים - חלקם מקוריים במיוחד. כך טענה למשל כי כלל לא דיברה בטלפון, אלא רק שמעה בו מוזיקה. בנוסף הסבירה כי לא ממש החזיקה את המכשיר בידה, אלא רק העבירה אותו מלוח המחוונים למושב הנוסע. למה? כי כאשר היה מונח במקומו המקורי, הוא סנוור אותה. אם לא די בכך, החליטה ע' להוסיף כי מאחר שהייתה מדוכדכת, השתמשה במכשיר כדי לשמוע מוזיקה - מסוימת, ולא אחרת.
תחושת דכדוך היא לא תירוץ לנהיגה חסרת אחריות (צילום אילוסטרציה: ויז'ואל/פוטוס)
אבל בפני ע' עמדה בעיה חמורה בשלב ההוכחות: השוטר שעצר אותה הבהיר כי נסע במרחק של כשניים וחצי מטר בלבד ממכוניתה, וגרסתו הייתה פשוטה: הנאשמת כלל לא ראתה אותו מתקרב אליה, ורק לאחר שהבחינה כי הוא נמצא במקביל למכוניתה, הזדרזה להוריד את מכשיר הטלפון. גם בנוגע לעניין האחיזה בטלפון, נמצא חיזוק בעדותה של ע', שהודתה כי החזיקה במכשיר הטלפון בידה לפרק זמן קצר.
שמיעת מוזיקה בלבד? לא תופס
ומה באשר לעניין השימוש לצורך שמיעת מוזיקה, טיעון שלכאורה נשמע הגיוני במידת מה? השופט עופר נהרי מסביר בהכרעת הדין כי גם בכך יש לראות משום שימוש במכשיר טלפון: "הנאשמת טענה כי לא דיברה בטלפון, אלא שמעה באמצעותו מוזיקה. ואולם, יש לדעת כי אף אם גרסתה זו נכונה, עדיין עסקינן בנסיבות 'בשימוש' בטלפון, ובכך הרי הואשמה הנאשמת - 'בשימוש' בטלפון".
השופט גם התייחס לעניין הנחת מכשיר על לוח המחוונים: "הנאשמת סיפרה כי מכשיר הטלפון הנייד שלה היה מונח על לוח המחוונים, וכי כשסנוור אותה המכשיר בשל אור השמש, לקחה אותו לדבריה ביד ימין והניחה אותו על המושב שלידה... דומני כי גם ראוי להבהיר שהנחת מכשיר טלפון על לוח המחוונים ונסיעה באופן שכזה שבו עשוי המכשיר לנוע, להחליק, ליפול - או לסנוור כגרסת הנאשמת עצמה - איננה יכולה לקבל את ברכתו של בית המשפט כנהיגה זהירה או ההולמת את דרישות הדין".
לאור כל זאת, החליט השופט נהרי להרשיע את ע' בעבירה שיוחסה לה. זאת, למרות שגילה הבנה למצב רוחה בזמן ביצוע העבירה: "הנאשמת ביקשה להדגיש כי בעת האירוע הייתה היא מאוד מדוכדכת, לאחר שיצאה מפעילותה ההתנדבותית למען נשים מוכות... אדגיש כי אני רוחש הערכה והוקרה רבה לנאשמת על פעילותה ההתנדבותית הנ"ל, ואולם לא ראיתי רלוונטיות לנקודה זו בשאלה התעבורתית".
לפנייה לכתב/ת 
