דו"ח המבקר: הגנה מרקטות - פיתחו, אח"כ חשבו

בעוד תושבי הדרום מאוימים כבר קרוב לשמונה שנים מטרור הרקטות, גם בצפון עלולה להתלקח שוב לחימה ופתרון לא נראה באופק - דו"ח מבקר המדינה ל-2008 המתפרסם היום (ב') מצביע על ליקויים משמעותיים בהליך קבלת ההחלטות בדרך לפיתוח והצטיידות אפשרית במערכת להגנה מרקטות: הפעולות שעלו מיליארדים קדמו לתכנון ולהצבת היעדים.

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הקדיש השנה את רוב הדו"ח למערכת הביטחון. זה תוכנן להתפרסם בתחילת מבצע "עופרת יצוקה" וחשיפתו נדחתה, אך גם כעת הוא נראה רלוונטי מתמיד.

הדו"ח מתייחס לכשלים בכל הקשור לטיפול באיומים נוספים - העיקרי שבהם, אפשרות מתקפה בחומרים כימיים - ומדגיש חוסר התייחסות להמלצות קודמות.

בנושא הרקטות, קובע המבקר בהקדמה כי "למערכת הביטחון מחוייבות לחתור מוקדם ככל האפשר לפתרון בראייה כוללת של המענה ההתקפי וההגנתי, לרבות פיתוח והצטיידות או רכש מערכות להגנה". כלקח מנסיון רב שנים במערכת הביטחון בפיתוח מערכות שעלותם גבוהה ביותר, הוא מזכיר, מוסדו תהליכים סדורים ומחייבים לצורך אופטימיזציה של התועלת המבצעית, העלות ולוחות הזמנים. אך אלו לא ממש בוצעו.

לדברי המבקר, למרות נחישות המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון לפתח בהקדם מערכות להגנה אקטיבית - הרי בביקורת שנערכה שם בפיתוח מערכות "שרביט קסמים" ו "כיפת ברזל" נמצאו ליקויים משמעותיים.

הליקויים העיקריים הם פיתוח היקף מלא של המערכות, לפני שצה"ל קבע את הדרישות המבצעיות ממערכות להגנה אקטיבית מפני רקטות קרקע-קרקע ולפני שצה"ל והממשלה אישרו כנדרש את הפרויקטים, שההיקף הכספי של כל אחד מהם מגיע למיליארדי שקלים. לדברי המבקר, ראוי שפרויקטים בסדר גודל כזה יבוצעו לאחר שהצורך המבצעי של צה"ל יוגדר כהלכה ולאחר שסיכום הנושא בצה"ל יובא לדיון בפני הדרג המדיני.

מצה"ל נמסר בתגובה כי "באגף התיכנון מובל מזה כשנה תהליך לגיבוש 'מפת דרכים' להתמודדות עם מתארי הגנה שונים. צה"ל נדרש לתת מענה מבצעי הולם לפיתוח והצטיידות ומערכות הגנה בשתי חזיתות לחימה - קסאם ומרגמות ברצועת עזה ומטח רקטות מדרום לבנון. צה"ל אינו רואה צורך בהכנת תוכנית נוספת להגדלת ההצטיידות ומוכן להפעיל עבודות מטה מותאמות לכל מצב וכל עת". גורמים צבאיים הוסיפו כי בימים אלה תושלם הדרישה המבצעית למערכות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים".

פחות ערכות מגן כשירות

איום נוסף המלווה את המדינה שנים רבות הוא החשש ממתקפת חומרי לחימה כימיים (חל"כ) על האוכלוסייה האזרחית והצבאית. לפי ממצאי המבקר, קיים מחדל מתמשך בטיפול במוכנות העורף - שמתבטא בין היתר בירידה עקבית החל משנת 2003 בשיעור ערכות המגן הכשירות שבידי הציבור, עד לשיעור כשירות נמוך משמעותית ב-2007.

 נתונים אלו, כך לפי הדו"ח, לא יאפשרו מתן מיגון למרבית תושבי ישראל במקרה של התקפה כימית.

לדברי המבקר, על הגורמים הנוגעים בדבר לתת מענה רב-שנתי לפערים בכשירות משק ערכות המגן, כפי שקבעה ועדת שרים באפריל 2008, ועל משרדי האוצר והביטחון להסכים על אופן מימון הנושא.

בכל הנוגע למוכנות לאיום הכימי בצה"ל, קובע המבקר כי על פי ממצאי הביקורת בשנת 2007 היו ליקויים בכוחות היבשה, עקב סדרי עדיפויות נמוכים שנקבעו לתחום זה בצה"ל בשנים 2004-2006. לדבריו, המטה הכללי צריך לקבוע תוכנית רב-שנתית לרכישת ציוד מיגון וציוד רפואי נגד חל"כ, וכי על צה"ל לדאוג לכך שהפערים בתחום האימונים והכשרה של הכוח היבשתי בעת שגרה יושלמו.

מצה"ל נמסר בתגובה כי "בעקבות אישור ממשלה באפריל 2008 לגבי תקציב רב שנתי שנועד לחלק מראש את ערכות המגן באופן מדורג אין עוד צורך במבצעי חלוקה מרוכזים". בצה"ל מציינים כי על אף סיום פרוייקט איסוף ערכות המגן בסוף שנת 2008 נדרש כעת תקציב נוסף על מנת להשיג את היעד - חלוקה מחדש של הערכות. 

פרויקט עוטף ירושלים לא הושלם

בפרק שעוסק בביטחון השוטף מזכיר המבקר כי בעקבות פעולות הטרור בתוך ישראל הוחלט בממשלה ב-2001 על תוכנית "עוטף ירושלים" הכוללת הקמת מכשולים ובניית מעברים. כ-3.7 מליארד שקלים נועדו לצורך זה, אולם עד אוגוסט 2008 טרם הסתיימה בגזרת עוטף ירושלים הקמת 30 אחוזים מתוואי הגדר, וטרם הושלמו בנייה של שלושה מעברים מה-13 המתוכננים. הסיבות שמונה הדו"ח: בעיות תקציב ובעיות בתוואי המכשול העומדות להכרעה משפטית.

הדו"ח מדגיש כי עיקר הליקויים שנתגלו בביקורת הם איוש והכנסת הכוחות הפועלים בגזרת "עוטף ירושלים", השלמת תהליך הפיכת המעברים לניהול על-ידי חברות אזרחיות, שדרוג המעברים הקימיים והטיפול בסוגיית "מרקם החיים" של תושבים בגזרה. המבקר מציין בהערכה את המאמצים שמשקיעים הכוחות במניעת אירועי טרור.

מצה"ל נמסר בתגובה כי נכון להיום נבנו כ-110 ק"מ מתוך 164.5 ק"מ בעוטף ירושלים, כאשר 50 ק"מ נוספים נמצאים בביצוע וצפויים להסתיים בשנת 2009, למעט 4.5 ק"מ שטרם ניתן היתר משפטי לבצעם. "העיכוב בבניית גדר הביטחון בעוטף ירושלים נובע מהליכים משפטיים מורכבים המתנהלים גם עתה", נמסר.

אין מערכת התרעת התנגשות למסוקים

נושא מדאיג נוסף הוא בטיחות הטיסה במסוקי חיל האוויר. 12 שנים לאחר אסון המסוקים - התנגשות ה"יסעורים" בצפון שבה נהרגו 73 חיילים - ולמרות עשרות אירועים חמורים של כמעט תאונה, אין עדיין בצה"ל מערכת להתראה על התנגשות מסוקים. המבקר כותב כי למרות הנחיית מפקדי החיל, נראה כי נוכח לוחות הזמנים הצפויים יעבור עוד זמן לא מבוטל עד להצטיידות במערכת שכזו.

בתגובה נמסר כי בצה"ל מציינים כי סוגיית בטיחות הטיסה במסוקים היא בעלת חשיבות עליונה בחיל האוויר והנושא מטופל במספר ערוצים, בהם שינוי ארגוני במטה החיל, שינויים בהוראות הטיסה והבטיחות, בהדרכה, השקעה מאסיבית בפיתוח וייצור מערכות בטיחות, תיחקור, התראה, שמע ועוד. כמו כן רכש חיל האוויר לאחרונה סימולטור טיסה מהמתקדמים בעולם שמאפשר לדמות תקלות, מצבי חירום שונים בטיסה במסוקים, כמו כן חיל האוויר מצוי בעיצומו של תהליך הצטיידות במערכות שליטה ובקרה שמשפרות את רמת הבטיחות בטיסה.

מחסור ברופאים ביחידות השדה

המבקר מתייחס גם לנושא גמלאי צה"ל שעובדים בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות. לפי החוק, חלה חובה לנכות מהגמלה שהם מקבלים ממשרד הביטחון - אולם קיימת תופעה של אי-דיווח כדי לעקוף את החוק. המבקר קובע כי משרדי האוצר והביטחון צריכים להקים צוות משותף, שיחד עם נציגי התעשיות ייתן לסוגייה מענה הולם.

המבקר אף בחן ביצוע המלצות של דו"חות קודמים. אחד מהם, שכלל בחינה בסוף 2003 וב-2004, עסק במתן שירותים רפואיים בשגרה לחיילי צה"ל, ומצא שורה של ליקויים מהותיים.

לטענתו, גם כעת אין שינוי - ועל משרדי הביטחון, הבריאות והאוצר לקיים את החלטת הממשלה משנת 2006 ולהקים ועדה בין-משרדית לבחינת עתיד מערך שירותי הרפואה בצה"ל.

עוד קובע המבקר כי היעדר רופאים ביחידות שדה הוא מצב חמור ביותר שאין להשלים עמו, וראוי שצה"ל וועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה יסכמו בדחיפות, בשיתוף עם הפקולטות לרפואה, את הדרך המיטבית להגדלת מספר העתודאים הלומדים רפואה.

מצה"ל נמסר בנוגע לנושא זה כי מזה שנתיים מתקיימת עבודת מטה שמטרתם לבחון את התפתחות מתן שרותי הרפואה העתידיים ואופן תימחורם, במסגרתה הוחלט על מיקור חוץ הדרגתי של שרותי הרפואה הבסיסיים. באשר למחסור ברופאים, אומרים בצה"ל כי הדבר משקף את המצב במדינה כולה ונובע בעיקר מהירידה במספר העתודאים שלומדים רפואה. בצה"ל מציינים כי במהלך 2009, עם ההחלטה לפתוח בית ספר לרפואה צבאית, יוכשרו עשרות רופאים נוספים.

ביקורות מעקב נוספות נעשו באגף שיקום נכים ובאגף משפחות והנצחה שבמשרד הביטחון. נמצאו ליקויים בתיקון הכשלים שהועלו בדו"ח מ-2004, ובמימוש התחייבויות משרד הביטחון בדיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת הקשורים לנושא.