קמעונאי משדרות: "אנחנו בתחתית של התחתית"
בעלי עסקים, בעלי מקצועות חופשים ובעלי מלאכה מקו האש מנסים למצוא כל פתרון כדי לשרוד כלכלית. פרויקט "קונים באהבה" מסייע להם למצוא עבודה ולמכור בשאר הארץ. בעל חנות בגדים: "לא צריך להיות פגוע מקסאם כדי להיות פגוע"
בה בעת שהיישובים בקו האש המתרחב בדרום סופגים עשרות נפילות מדי יום, חשבונות הבנק של העסקים המושבתים בהם הולכים ומתרוקנים. המבצע כופה על רבים מהמפעלים, החנויות ובעלי המקצועות החופשיים המתגוררים בתחומי קו האש לשבת באין מעש ולחוש את הפסדיהם ההולכים ונערמים באין מעצור.
"המצב קטסטרופה", אמרה ל-ynet שלומית בביאן-עטיה, יועצת מס משדרות. "בימים אלה, רוב העסקים סגורים. יש לי מגוון רחב מאוד של לקוחות. סגרתי בימים האחרונים, כי המצב לא היה נסבל, וגם הרשויות לא עובדות באופן תקין. בשבוע הבא צריך להגיש דיווח מע"מ של סוף השנה, ואני לא יודעת מה יהיה אם תימשך המלחמה. אני מקווה שהרשויות יתנו ארכות ותהיה הבנה. מרגישים השפעה מאוד חזקה על העסקים, ואנחנו מיואשים לחלוטין".
בימים כאלה, פרויקט "קונים באהבה משדרות ועוטף עזה" מקבל משנה תוקף. הפרויקט, שמעודד רכישות והתקשרויות עסקיות של עסקים מרחבי הארץ עם בתי עסק ביישובי קו האש, נולד לפני שבע שנים, וכעת נהפך רלוונטי יותר מתמיד.
1,000 עסקים, עוסקים וחברות רשומים במאגר של הפרויקט, שבו משרד התמ"ת מעודד חברות ואנשים פרטיים לחבור לנותני שירות משדרות ומעוטף עזה, ולצרוך מוצרים מהאזורים הנמצאים בקו האש. בביאן-עטיה היא אחת מהם.
"אני אשמח ללקוחות מהמרכז", אמרה יועצת המס. "היו לי הרבה לקוחות בבאר-שבע ובאזורי המרכז. חלק מהלקוחות כאן שעדיין לא סגרו, באשדוד למשל, שולחים לי את החומר במעטפה פעם בחודש, משאירים פנקס צ'קים, וככה עובדים. אין מניעה לנהל עסקים בשלט קצת רחוק במקצוע הזה. חבל שיש רבים בדרום שדווקא בוחרים רואה חשבון מהמרכז, משום מה".
באתר פרויקט "קונים מאהבה" ניתן למצוא מידע מפורט על חנויות; חברות ובתי עסק; בעלי מלאכה; בעלי מקצועות חופשיים - והשירותים שהם מספקים. את ההתקשרות עמם ניתן לעשות דרך האתר. לאור מצב הפרנסה העגום של התושבים ביישובי קו האש, זו לא סתם הצעה, זו אפילו חובה.
"לא צריך להיות חזאי כדי לחזות את הקריסה הכלכלית של הרבה מאוד עסקים באזור", אמר ל-ynet מנהל השיווק והרכש של הפרויקט, רמי עמיאל. "האזור ממילא נמצא בהאטה כלכלית כבר שמונה שנים. עכשיו הוא עשוי להגיע לעצירה".
המטרה: יצירת קשרים ארוכי-טווח
עד לא מזמן אורגנו במסגרת הפרויקט גם הסעות מסודרות לשדרות, שהביאו אליה אנשים משאר אזורי הארץ כדי לערוך בה את קניותיהם. מטבע הדברים, הנסיעות האלה פסקו בשבוע האחרון.
"בעבר היו שיירות, אבל במצב הזה, לא נראה שיש שיירה באופק. אנחנו לא רוצים לסכן את שלומם של האנשים", אמר עמיאל. "עדיין אפשר לרכוש באזור באמצעות שליחויות, ובטח שאפשר ליזום שיתופי פעולה עסקיים עם עסקים וחברות. התקשרו למוקד בטלפון, ונסייע בכל שידוך. המטרה שלנו היא ליצור קשרים לטווח ארוך בין ספקים מהאזור לחברות גדולות במשק, ולא אירוע צריכה חד-פעמי".
שי לפסח? למה לא מספק שעובד בקו האש?
אדית בר, מרכזת הפרויקט ומנהלת חדר המצב במשרד התמ"ת, מצטרפת לקריאה לשיתופי פעולה בין-אזוריים.
"המצב ביום שאחרי יהיה בכי רע", היא מתריעה. "לכן, למה שוועדי עובדים לא ירכשו מהיום שי מרוכז לפסח מאזורי קו האש? אם אחליט שמעכשיו, את הקפה המשרדי שלי אני מזמינה מספק מאזור קו האש, אני כבר עושה מעשה. זאת הירתמות חברתית ועסקית".
והנה, כבר מופיעים יותר מניצני שותפות גורל עסקית. ביום ראשון הקרוב אמורים לצאת נציגים של כמה עשרות בתי עסק מיישובי קו האש לקניון מלחה בירושלים, שם יקבלו עמדות כדי למכור בהן את מרכולתם.
גם קניונים בחיפה, קיסריה, במודיעין וקניונים נוספים בבירה נענו להצעות לארח את הקמעונאים הדרומיים. אבל בינתיים, ההיענות המרשימה ביותר הגיעה מכיוונה של ראשון-לציון; מכל שפעת קניוניה, המרכז הישראלי לריהוט הרים את הכפפה ונידב את מרחביו הפנויים למשימה.
3,000 מ"ר שיכולים לאכלס 30 בתי עסק - זו הקיבולת של המרכז הישראלי לריהוט. גיורא שפירא הוא הבעלים שלו, והאיש שיפתח את שעריו בפני הדרומיים, חינם אין כסף, מיום שני, 5 בינואר, ועד יום רביעי - בשיתוף עם "קונים באהבה".
"זה יהיה הפנינג בן שלושה ימים של מכירות באזור התעשייה החדש ראשון-לציון, ברחוב משה לוי 11, בקומות ב' ו-ג'", פירט שפירא. "יגיעו בעלי עסקים משלל תחומים: אופנה, הנעלה, ריבות ואפילו יקב אחד נרשם"
למה לכם?
"המסדרונות שלנו רחבים, ואנחנו מגויסים לטובת העניין. זה לא עולה לנו. אני הקמתי עסק, ואני יודע מה זה כשאין אפשרות לעבוד. לא רציתי לתת תרומה, רציתי לעודד שיתוף פעולה. יש לנו גם מרכז באשדוד שיגוייס לצורך העניין, ושם, אגב, גם אנחנו מרגישים בהאטה, אבל אנחנו גוף גדול שיכול לספוג אותה".
ומה אתם מרוויחים מזה?
"זה ריקוד של שני צדדים. אנשים יבואו לקנות סחורה אצלם ויעברו גם אצלנו. אבל הדבר העיקרי שיצא לי מזה, זה סיפוק".
ומה לגבי שיתוף פעולה ארוך-טווח?
"אם ספקים משדרות ירצו למכור לנו מוצרי ריהוט, ניתן להם עדיפות בקנייה. למה לא".
"אצא לכל מקום כדי להביא פרנסה"
אהרון חוגי מ"רון סטייל", חנות בגדים בשדרות ויו"ר העסקים הקטנים בעיר המופגזת, יהיה בהפנינג בראשון.
"אני אצא לכל מקום כדי להביא פרנסה", התחייב חוגי בשיחה עם ynet. "כאבא לילדים, אני צריך לחשוב איך אני מביא את הפרנסה הביתה, ולא חוטף את המכה הקשה שקיבלתי בשנה שעברה.
"כל יום שעובר נגרם לי נזק רציני מאוד. הקולקציה מתחלפת, ויש לי מלאי ענקי של סחורת חורף וכבר חודש שאני לא מצליח למכור. אני משלם שכירויות, חשמל. אנחנו כרגע במוות קליני ואני זקוק לאינפוזיה"
את השיחה עם ynet ניהל חוגי בעודו יושב במקלט באשקלון. "קיבלנו טילים, אז עברנו לאשקלון. גם לפה הם הגיעו, אז העברתי את הילדים לתל-אביב ואני יושב פה לבד. המשפחה לא איתי, וכל מה שאני חושב עליו עכשיו זה איך אני מעביר ג'ינסים לכל מקום בארץ. זאת המציאות".
וקיבלת הצעות?
"אני קורא לכולם לבוא ולקרוא לנו לצאת לכל מקום. אני מוכן גם לעמוד. בדיזינגוף סנטר בתל-אביב נתנו לי אישור מיוחד מהמנכ"ל למכור שם. אני נוסע לירושלים ולראשון. אני לא צריך להיות פגוע פיזית מהקסאם כדי להיות פגוע. המצב הולך ומתדרדר, ואני לא רואה את הסוף. חשבתי שזה ייקח כמה ימים, והייתי מוכן לספוג את המכות הקשות האלה. אבל זה הולך להימשך".
"אף אחד לא מגיע לעבודה". ממתקי דודו בשדרות (צילום: רונן אזרן)
רונן אזרן מ"ממתקי דודו" בשדרות היה אמור להגיע ליריד בראשון, אבל יעדר. "כל העובדים שלי התפזרו לאילת ולחיפה", סיפר בעצב. "פיקוד העורף נתן הוראה לסגור את החנויות, ואף אחד לא מגיע לעבודה. לכן לא אגיע ליריד בראשון. לא אוכל להתמודד עם זה לבד.
"בשנה שעברה, בפורים, הזמינו מאיתנו חבילות שי מירושלים, תל-אביב והרצליה. זה עזר לנו מאוד, כי עמדנו בפני קריסה. עכשיו אני מוצא את עצמי בתחתית של התחתית. כרגע, אנחנו לא מוכרים כלום, ויש לנו התחייבויות לבנקים, צ'קים יורדים. הייתי מאוד רוצה לנסוע לראשון, במקום לשבת בחנות ולגרש זבובים, אבל אין אחד מחמשת העובדים שלי שנשאר בשדרות, ואני מבין אותם".
"הולכים בין הטיפות, רוקדים בין הטילים"
ישנם כאלה שכבר עובדים עם שאר אזורי הארץ. אחד מהם הוא פיליפ יוז, בעל נגריית בוטיק מקיבוץ ברור חיל שבמועצה מאזורית שער הנגב. יוז - נגר זה 15 שנה, 5 מתוכן עצמאי - מתמחה בריהוט מיוחד, ובעיצוב מטבחי חלומות ללקוחות ב"תפירה אישית", כהגדרתו. הוא מבלה שעות רבות בנהיגה כדי להגיע ללקוחותיו המרוחקים, שמהווים 70% מכלל לקוחותיו. הביקוש במרכז לו ולעבודותיו רב כל כך, עד שהחל להפנות עבודות לחבר שלו, בעל נגרייה בשדרות.
"לא תמיד עבדתי במרכז", סיפר יוז. "כשהתחלתי את העסק, ההמלצות עלי עברו מפה לאוזן, והגיעו לאוזניים במרכז".
אתה מרגיש האטה בעסקים בגלל המצב?
"לא. העבודה לא עוצרת לרגע. האזעקות לא מעניינות את הלקוחות, ואם אני מחויב לתאריך - אני עומד בו. הייחוד שלי הוא יחס חם והוגן, אבל בעיקר זה שאני מספק מוצר שאי אפשר לרכוש בחברות הגדולות. לכן פונים אלי; לא משנה המיקום שלי".
עוד עסק שעובד בלי הפסקה הוא בית הדפוס הדיגיטלי ומשרד הפרסום "Take 1 Media" בשדרות, שמספק את כל צורכי הפרסום לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים תחת קורת גג אחת.
"תמיד כיוונתי לכל הארץ", אמר ל-ynet אלעד אביטן, בעל העסק, שעובד בימים אלה על הוצאת ספרי מחזור לבנות אולפנה באפרת. "אבל שיתוף הפעולה האמיתי עם עסקים במרכז ובצפון הארץ התחיל לתפוס תאוצה בעקבות 'לקנות באהבה'.
"כשהמצב התחיל להתדרדר, ההתעניינות עלתה והביקוש זרם. אנחנו עם חם מאוד, עם שאוהב לעזור לאחים שלו שנמצאים בצרה. זו ממש תנועה חברתית.
"אני יוצא מורווח מזה, כי קיבלתי עבודות מלקוחות קטנים וגדולים, שאני בעצמי לא הייתי מצליח להגיע אליהם. פנו אלי אפילו מקרן-בת של קרן היסוד בהולנד, 'ישראל אקטי', והזמינו דרכי 4,000 לוחות שנה בעיצובי ובהפקתי, שחולקו כשי לתורמים.
"ההמלצות עלי הביאו לי עוד לקוחות, כולל כאלה שהתעקשו להגיע פיזית לשדרות כדי להביע תמיכה, והרגשתי שאני עוזר בכך לעוד עסקים כאן, כי חוץ מלבוא אלי הם עשו עוד קניות פה. ובכלל, זה מעגל. בזכות כרטיסי ביקור שאני מדפיס אני קונה אוכל, ובעל המכולת זוכה לפרנסה".
איך נערכת לזה לוגיסטית?
"העברתי את העבודה לחדר פנימי מוגן, שם אני יכול לבצע את העבודות בלי הפרעה. יש לי שליח שמעביר את העבודות לכל הארץ. הוא נהג מונית כאן בשדרות. כשיש הפסקה בירי, אני קורא לו במהירות: 'תגיע וצא לדרך'. אנחנו מתמודדים עם זה שמונה שנים, וכבר למדנו איך. הולכים בין הטיפות, רוקדים בין הטילים".
למוקד הפרויקט ניתן להתקשר בטלפון 08-6892777
