הסברה אזרחית: סיירת הבלוגרים תוקפת ברשת

הפוליטיקאים שמופיעים בעשרות ראיונות בטלוויזיה, אינם מספיקים עבור ההסברה בעיני הגולשים הישראלים, וחלקם לוקח על עצמו משימת הסברה אזרחית, באמצעות עדכון בלוגים, פרסום תגובות באתרי חדשות, פתיחת קבוצות בפייסבוק, פרסום עדכונים בשירות המיקרו בלוגינג טוויטר ועוד פעילויות בזירת האינטרנט.

לאחד את המסרים

משימות ההסברה הללו נעשות בדרך כלל באופן עצמאי ולא מאורגן כאשר כל גולש מחליט בעצמו כיצד לפעול ואילו מסרים להעביר. המרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם ארגון StandWithUs וארגון Giyus הפועלים למען הסברה מנסים למסד את מלחמת ההסברה של הגולשים, ולגייס לעניין גולשים ובלוגרים מנוסים, ולצידם גם כאלה שפחות גולשים ברשת - וללמד אותם כיתד ניתן לפעול למען ההסברה.

עשרות סטודנטים דוברי שפות שונות הגיעו אמש (ד') לאולם צ'ייס במרכז הבינתחומי על מנת ללמוד כיצד הם יכולים לקחת חלק בהסברה במסגרת מבצע שהם מכנים "Help Us Win" - "עזרו לנו לנצח". פרט אליהם, אספו היוזמים רשימות תפוצה של עשרות אלפי סטודנטים בעיקר בחו"ל, אליהם יפנו גם ויעזרו להם גם להפיץ מסרי הסברה ברשת, ולקיים מפגשים נוספים עם סטודנטים נוספים ברחבי הארץ - כולל במוסדות האקדמיים בדרום הארץ. כל הפעילות בנושא מתקיימת בהתנדבות.

הפצצה ללא איזון

אסף ורטהיימר, מנכ"ל קבוצת "אתרים" שלוקח חלק ביוזמה והרצה במפגש, אמר לסטודנטים כי אנשים מעזה תוקפים את התקשורת בכל דרך אפשרית, ומספרים שישראל מבצעת בהם זוועות, אך שלא שומעים את הצד הישראלי בעניין ברשת.

וורטהיימר הראה מספר דוגמאות שירות העדכונים מטוויטר, שירות התמונות פליקר, הרשת החברתית פייסבוק, אתר הווידאו יוטיוב ובלוגים שמעדכנים גולשים מעזה, או גולשים התומכים בתושבי עזה. לטענתו הפלסטינים מפציצים במידע אך אין מספיק מידע שמפרסים גולשים ישראלים על מנת ליצור איזון.

"זו האנלוגיה המושלמת למה שקורה בשטח", אמור ורטהיימר ל-ynet, "כרגע אנחנו בשטח מפעילים את כל הכוח שלנו על החמאס והם פעם בכמה זמן יורים רקטה, כדי להוכיח שהם עדיין חיים. המצב ההפוך קורה ברשת. הם מפציצים את הרשת בכל הכוח והשם שוטפים את הרשת בכמויות מטורפות, ואנחנו פעם בכמה זמן מצליחים להוציא איזו רקטה קטנה רק כדי להוכיח שאנחנו עדיין חיים.

חדר מלחמה של הרשת

לשם הפצת המידע, מופעל סוג של "חדר מלחמה", בו יושבים כרגע כחמישה עד שישה מתנדבים שמתחלפים משעות הבוקר עד שעות הלילה. המתנדבים מאתרים חומרים ברשת שצריך להפיץ, או לחלופין פרסומים שלדעתם יש להגיב עליהם - כאלה שפורסמו בכלי התקשורת, או כאלה שפרסמו גולשים בצד השני, מפיצים אותם בין הגולשים שנרתמו ל"סיירת" ומספקים להם הוראות כיצד להשתמש בחומרים הללו.

בין השאר מתבקשים הגולשים לפרסם סרטונים מיוטיוב בבלוג ובקבוצות פייסבוק העוסקים בעימות או במלחמה, להגיב לכתבות המתפרסמות באתרי חדשות בחול, להגיב אצל בלוגרים מעזה, לדרג במקום גבוה כתבות המציגות את ישראל באור חיובי באתרים כמו digg, לפרסם עדכונים בשירות במיקרו-בלוגינג טוויטר ועוד.

לצד זאת, חדר המלחמה גם קורא לגולשים לשנות את שורת הסטטוס שלהם בפייסבוק, ובתוכנת המסרים המידיים ולהחליף את תמונת הפרופיל שלהם ללוגו המציין את מספר הימים שעברו בשמונה השנים האחרונות, מאז החלו נפילות הטילים והקרטות בדרום.

"אל תהיו אגרסיבים"

וורטהיימר אמר כי חשוב לדייק בעובדות - ולהפיץ מידע שיתפרסם באתרים רשמיים של הפרוייקט וב-Giyus, כדי לא להפסיד בויכוח. יחד עם זאת, הוא מדגיש צריך לנגן על הרגש ולדבר מנקודת מבט אישית "אם אתם כותבים שאתם מדוכאים כי אתם צריכים לרדת למקלט שש פעמים ביום בגלל התקפות טילים, אף אחד לא יכול להגיד לכם שאתם לא מדוכאים".

"אל תהיו אגרסיבים", אמר ורטהיימר לסטודנטים, כי זה יסית את הויכוח לכיוונים אחרים לדבריו. "אם אתם בוויכוח, ומישהו אומר לכם 'הרגתם למעלה מ-300 אנשים', אל תגידו 'זו אשמתכם', כי זה לא יעזור לכם", הוא הסביר, "תסבירו ששלושה רבעים מאותם אנשים הם אנשי חמאס שהשתמשו באחרים כמגן אנושי". "אנחנו לא מכחישים שנהרגו אזרחים, אבל מדובר באזרחים שהחמאס השתמש בהם כמגן אנושי", הוא אומר ומציע לפרסם קטעי וידאו המוכיחים את העניין.

"כרגע", הוא אומר לנו, "תוקפים בלוגרים, הדיונים מאוד אמוציונלים.... קללות, וגידופים... הם מנסים לחסום ולהפציץ". האם אין חשש שפעילות מאורגנת תצא משליטה, תגרום לסטודנטים כן להגיב מהבטן ותשיג את המטרה ההפוכה? "לא", אומר ורטהיימר, "כי כרגע זה חד צדדי לחלטין... הגיע הזמן שנאזן את זה".

האם המילה האחרונה חשובה בדיון אינטרנטי? אחד היושבים בקהל אמר כי לעיתים תגובות אגריסיביות מספיק ישתלטו על הדיון, ולא משנה מה המילה האחרונה. ורטהיימר מציע לעזוב דיונים באמצע אם הם נגררים למקומות לא טובים, וכמו כן להביא כמה שיותר גולשים נוספים להשתתף בדיון כדי שיהיה מגוון בגולשים. 

הזירה הביתית

גולשי האינטרנט הישראלים, כמו האוכלוסיה לא תמימי דעים כמובן בנוגע למלחמה, וחלקם משמיע קולות התנגדות לפעולות של צה"ל ותמיכה בפלסטינים, ומפיץ הודעות על הפגנות באמצעות הכלים החברתיים.

"זה אחד הדברים שעושה לי את השרות הכי טוב, כשאני בא לקדם את זה שישראל עושה פה מעשה נכון", אומר ורטהיימר, "האנשים האלה מראים שאנחנו דמוקרטיה אמיתית עם מדיה שמראה את כל הצדדים ומגוון הדעות".

האם מערך ההסברה צריך לפעול גם בזירה הזאת ולקיים דיונים בבלוגים הישראלים האלה?

"לא. אין לי מה להילחם בהם. אני לא בא לשנות את דעתם. אני רוצה להוציא את הצד של העובדות, ואיך הגענו למצב הזה".

כמה זה משפיע?

האם דיווחים של גולשים ברשת ועדכונים בפייסבוק באמת יכולים לעצב דעת קהל, כאשר מדובר במדיום שעדיין ניצב מול הטלוויזיה ורשתות החדשות הגדולות? ורטהיימר מאמין שההשפעה של הרשת עצומה "מה שקורה בהישרדות, זה בדיוק אותה שיחה ליד הברזיה, כמו מה קרה ביוטיוב", הוא אומר.

ורטהיימר מסכים שהטלוויזיה היא מדורת השבט, אבל אומר כי "האינטרנט משפיע גם על המדיה המסורתית. אני לא מתכנן לשנות את הדעות של החמאס. הכוונה שלי זה לשנות את הדעה של העין השלישית שצופנה מהצד. האינפורמציה לא יכולה להיות חד צדדית לחלוטין".