כמה עלה לנו שבוע הלחימה בדרום?
הממשלה מסרבת לפרסם מספרים, אך מהערכות גסות של מומחים עולה כי צה"ל כבר הוציא למעלה ממיליארד שקלים על הלחימה וכי רשות המסים תצטרך לשלם יותר מ-35 מיליון שקלים לבעלי בתים. בנוסף מסתמן הסדר פיצויים לעסקים
המבצע שמנהלת ישראל עם ארגון החמאס גובה מחיר בחיי אדם, שהוא יקר מכל כסף. אבל למלחמה יש גם מחיר כלכלי, שהולך וגדל בטור גיאומטרי ככל שהמבצע מתארך.
מימון הלחימה: צה"ל כבר הוציא יותר ממיליארד שקל
משרד האוצר וצה"ל מסרבים לפרסם נתונים על העלות הישירה של המבצע - הוצאות צה"ל על תחמושת ודלק. מהערכות גסות שהגיעו לידינו מגורם פוליטי בכיר המצוי בפרטי תקציב הביטחון, שהוכחשו נמרצות על ידי האוצר, עולה כי עלות הלחימה האווירית לבדה במבצע עופרת יצוקה בעזה עלולה להסתכם לפחות בין 100-150 מיליון שקל ביום, אך לא מן הנמנע שהיא תעבור את גבול 200 מיליון שקל ליום לחימה, כלומר, כמיליארד שקל עד כה וכ-1.5 מיליארד שקל בשבוע.
המקור מציין כי האומדן מבוסס על מספר הגיחות של חיל האוויר, מספר שעות הטיסה ומספר המטוסים וסוגיהם בכל גיחה, ובעיקר לפי כמות וסוגי התחמושת בהם נדרש חיל האוויר להשתמש.
מימון הלחימה בפועל הוא מבצע מסובך בפני עצמו, כיוון שהתקציב המדינה לשנת 2009 לא עבר בכנסת, ומערכת הביטחון החלה אמש (ה'), כמו שאר משרדי הממשלה, לעבוד לפני מנות חודשיות מוגבלות של תקציב 2008.
מעבר לסכומים שהוקצבו לצה"ל בשנה המסתיימת, קיים סכום נוסף בסך 800 מיליון שקל שקצבה ועדת ברודט למערכת הביטחון אחרי מלחמת לבנון השניה - עבור משימות חריגות, כדוגמאת המבצע הנוכחי. בנוסף, עשוי צה"ל להשתמש בחלק השקלי של הסיוע האמריקני, שהיקפו דומה. הרזרבות הקיימות הספיקו, איפוא, בערך למימון השבוע הראשון של הלחימה.
לפיכך, המקורות האפשריים שנותרו להלכה, הם כסף שמערכת הביטחון קיבלה עליו "הרשאה להתחייב". הכוונה להוצאות רב-שנתיות המיועדות לשימוש בשנים הבאות בדרך כלל לרכש ביטחוני עתידי ואחר. ההצדקה לשימוש במקורות העתידיים אפשרית ואף נדרשת במסגרת חידוש מלאי התחמושת שנוצלו בלחימה ורכש החלפים של המטוסים ונשקם הנדרשים לתחזוקה השוטפת. מדובר בהוצאות שאינן מיידיות, למעט אם אזלה התחמושת הנדרשת בטרם זמנה.
אבל גם ללהטוטי החשבונאים יש גבול. אם חלילה יכלו כל הקיצין, כמו במלחמה ממושכת, לא יהיה מנוס מלבקש מהאוצר מימון מיוחד שיבוא על חשבון הגירעון והחוב הציבורי, אם לא על חשבון הוצאות אחרות בתקציב הכללי שיקוצצו. מימון עשוי להתבצע גם באמצעות מלווה מהציבור בגיבוי הנפקת אגרות חוב, שהאחרונה בהן היתה במלווה "שלום הגליל" לאחר מלחמת לבנון הראשונה.
שיפוץ הבתים: בינתיים רק 35 מיליון שקלים
בנוסף למימון הלחימה עצמה, תאלץ הממשלה להוציא עשרות מיליוני שקלים על פיצוי לבעלי הבתים. לפי אמדנים במהלך חמשת הימים הראשונים של המבצע נפתחו ברשות המסים יותר מ-300 תיקים בגין נזקים לרכוש.
לפי חישוב שביצעה הרשות, נראה כי מספר התיקים שנפתחים מדי יום לחימה בעימות הנוכחי נמוך בהרבה ממספר התיקים היומי שנפתחו במלחמת לבנון השנייה. ברשות סבורים כי בשלב זה עדיין מוקדם להעריך את שווי הנזקים, אך מהערכות גורמים שונים בענף עולה כי הנזק הישיר שנגרם לרכוש עד כה מגיע ל-35 מיליון שקל.
החנויות ריקות. מי יפצה את הבעלים והעובדים?
נזק כלכלי נוסף, שהיקפו עדיין לא נאמד, הוא הנזק הנגרם לבעלי מאות העסקים הסגורים, או פועלים במתכונת חלקית, בגלל המבצע. הנחיית פיקוד העורף היא שעסק ייפתח רק אם הוא חיוני או שהוא ממוגן - ומרבית העסקים הקטנים אינם כאלה. הקניונים באשקלון, באר שבע ואשדוד ריקים, ורובן הגדול של החנויות סגורות. ההערכה היא שהחנויות הקמעוניות הפסידו 27 מיליון שקלים בארבעת הימים הראשונים של השבוע.
בתעשייה כמעט כל המפעלים נפתחו (למעט כאלה שנסגרו שלשום ואתמול בגלל ראש השנה האזרחי) אבל התעשיינים מדווחים שלמעלה מ-20% מהעובדים לא הגיעו לעבודה - רובם הורים שנשארו להשגיח על ילדיהם בגלל שבתי הספר בין יבנה לבאר שבע סגורים, ושהמפעלים סובלים מהפסקות עבודה תכופות בזמן האזעקות. המשמעות: נזק של עשרות מיליוני שקלים לתפוקת התעשייה. החקלאים, לעומת זאת, שכל עבודתם מתבצעת בשטחים פתוחים - מדווחים על נזק של חצי מיליארד שקלים.
הממשלה צפויה להשתתף בעלות ההפסדים של המעסיקים, באמצעות הסדר פיצויים בדומה להסדר שהתבצע בעקבות מלחמת לבנון. אתמול דווח, כי משרדי האוצר והתמ"ת, ההסתדרות והארגונים הכלכליים הגיעו להסכמה עקרונית לפיה עסקים באזורי המצב המיוחד יקבלו פיצוי הפסדים בגלל המצב הביטחוני. ההסכם יגובש באופן סופי בשבוע הבא.
לפנייה לכתב/ת 
