מה גרם למשקיעים בת"א לאבד 370 מיליארד ש'?

שנת 2008 התאפיינה בקריסת מערכות כללית. המשקיעים במניות, באיגרות חוב קונצרניות ובאופציות הפסידו השנה 370 מיליארד שקל מערך השקעתם. את רוב הכספים הפסידו בעלי השליטה, אך הציבור הפסיד מסכום זה כ-35% - בהשקעות ישירות ובהשקעות דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות. הלהיט של השנה שחלפה היה איגרות החוב הממשלתיות הנחשבות בטוחות יחסית, ומי שהספיק לברוח אליהן בתחילת השנה השיג תשואה של עד 15%.

איגרות חוב ממשלתיות

שנת 2008 הסתמנה כשנה הקשה ביותר שידע שוק ההון המקומי והעולמי זה דור שלם, אולם ישנם משקיעים שיכולים לסמן את שנת 2008 כשנה מוצלחת במיוחד. למרות השינויים התכופים בתחזיות הריבית והאינפלציה, ירידה משמעותית בקצב הצמיחה המקומי והעולמי וצפי לעלייה משמעותית בגירעון הממשלה בשנה הקרובה - הניבו איגרות החוב הממשלתיות תשואות חיוביות נאות ביותר. המשקיעים נהנו מתשואות עודפות על פני כל אפיקי ההשקעה האחרים תוך שמירה על רמת סיכון ותנודתיות נמוכה, שכן איגרות החוב הממשלתיות השיגו תשואה של עד 15% בשנה.

מסכמים שנת משבר:

• וול סטריט סגרה את השנה הגרועה בתולדותיה מ-1931
  
• הזהב סיים את 2008 בעלייה שנתית של 5.5%
  
• מחיר הנפט ב-54% מתחילת 2008
  

בחודש ספטמבר, עם קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, חלה החרפה משמעותית במשבר האשראי וקריסת שוק הסחורות העולמי, המגמה בשווקים החלה להשתנות במהירות. הפעילים בשוק החלו להפנים את שאמר להם נגיד בנק ישראל כבר מספר חודשים, והחלו להתאים את השקעותיהם בהתאם.

ההחמרה במשבר האשראי וההאטה המשמעותית בצמיחת המשק המקומי והעולמי הובילו את הבנקים המרכזיים בעולם ובנק ישראל לבצע הפחתות ריבית אגרסיביות. לאור הפחתות הריבית האגרסיביות הניבו האג"חים הצמודות והשקליות לטווחים הארוכים תשואות עודפות משמעותיות על פני הטווחים הקצרים. מי שהשקיע באיגרות חוב ממשלתיות שקליות - הרוויח יותר ממי שהשקיע באיגרות צמודות מדד. זאת בשל הציפייה לירידה באינפלציה בשל המיתון, כאשר בתחילת השנה הציפייה הייתה לאינפלציה גבוהה.

איגרות חוב קונצרניות 

2008 הייתה שנה קשה במיוחד לאג"ח הקונצרניות. למה זה קרה? מהסיבה שהמשבר העולמי הוא משבר אשראי, ורוכשי האג"ח הקונצרנית הם נותני האשראי לחברות במשק.

בשנות הגאות, הציבור והמשקיעים המוסדיים קנו איגרות חוב בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, ובשנתיים הקרובות חלק נכבד מהכסף צריך לחזור למשקיעים, והחשש הוא שהחברות לא יוכלו להחזיר את הכספים ללא גיוס הון נוסף. אפילו הבנקים הגדולים מתקשים היום לגייס כספים בשוק, כך שחברות הנדל"ן הממונפות נמצאות בבעיה קשה.

הבנקים כיום לא ששים להלוות כספים למגזר העסקי, וההנפקות נעצרו כליל בשוק האג"ח. החשש הגדול של המשקיעים הוא ממשבר ממושך אשר יכניס את החברות הממונפות למשבר נזילות קשה שיוביל לקריסתן ולאובדן ערך ההשקעה באיגרות החוב של החברות.

איגרות החוב שנחשבו "כסף בטוח" - כמו אלה של קבוצת אפריקה, כלכלית ירושלים, דלק נדל"ן וקבוצת קרדן - נסחרות היום בתשואת אג"ח זבל. אפילו איגרות חוב של חברות נדל"ן מבוססות יותר, כמו גזית גלוב, שיכון ובינוי ונכסים ובניין, נסחרות בתשואות גבוהות של עד 15%.

הדולר

שער הדולר כמעט שלא השתנה ב-12 החודשים האחרונים. השער בסוף 2007 היה 3.85 שקלים, והיום הוא כ-3.8 שקלים. אולם במהלך השנה חלו תנודות חדות בשער המטבע האמריקני. במחצית הראשונה של השנה נחלש הדולר ב-16% והגיע לשער של 3.23 שקלים שנצפה לאחרונה במחוזותינו לפני 12 שנים. בנק ישראל, ששמע את שוועתם של המגזר היצרני והיצואנים, החל ברכישה של 100 מיליון דולר ביום. מאותה נקודה ועד לסוף השנה התחזק הדולר ב-18%.

מבט על ההתפתחות בשעריהם של מטבעות אחרים, האירו למשל, מצביע על התפתחות כמעט זהה לאורך השנה: מעבר חד מהתחזקות מהירה מול הדולר במחצית הראשונה של השנה, להיחלשות מהירה לא פחות במחצית השנייה. להתערבותו של בנק ישראל במסחר במט"ח הייתה, ועדיין יש, השפעה על שערי החליפין, אבל ניתן להניח שלא הוא האחראי העיקרי להיחלשותו של השקל במחצית השנייה של השנה. התשובה מצויה בהתחזקות עולמית של הדולר - מול האירו, מול הליש"ט ומול עוד שורה ארוכה של מטבעות וביניהם השקל.

נראה שההסבר העיקרי להתחזקות הדולר בעולם במחצית השנייה של 2008, בדיוק כמו ההסבר להיחלשותו בראשית 2008, נעוץ במשבר הפיננסי העולמי. בראשית השנה היה ברור לכל שקצב הפחתת הריבית בארה"ב יהיה מהיר מבמדינות אחרות, ושמצבו של המשק האמריקני חמור ממצבם של משקים אחרים - שתי הערכות שמפחיתות את כדאיות ההחזקה בנכסים דולריים.

לקראת קיץ 2008 התגבש קונצנזוס עולמי שהאמריקנים יהיו הראשונים לצאת מהמשבר. בנוסף, הירידות החדות בשוקי העולם בכלל ובשווקים המתעוררים בפרט, גרמו להחזרה מזורזת של כספים אמריקניים הביתה. התוצאה =- ביקוש רב לדולרים שהוביל להתחזקות מהירה של המטבע מול לא מעט מטבעות בעולם.

(בסיוע בתי ההשקעות פסגות, תמיר פישמן והראל)

הכתבה המלאה מתפרסמת היום במגזין "ממון" של ידיעות אחרונות