"עופרת יצוקה": מילון מתמשך

אזרחים

אנשים דוברי עברית החיים בשטח שמחולק למפות, למשל, "אזרחי באר שבע" שעד כה היו רק "תושבים". אנשים דוברי ערבית מהצד השני קרויים "מטרות".

אין נפגעים, מספר נפגעי חרדה

צירוף זחוח ומקומם במיוחד של ממשל, צבא ותקשורת שמסרבים להבין כי פגיעות חרדה עלולות להיות קשות וחמורות מכל פצע שטחי שמצטלם היטב בקלוז אפ ומתאחה באמצעות תחבושת.

איפוק

תכונה שמיוחסת לאזרחים על ידי כתבים שלא מבינים איך האזרחים הללו פשוט ממשיכים לחיות כמיטב יכולתם, במקום להפגין היסטריה המונית כשהמצלמה מתקרבת.

בנס

בטווח הרחב בין "במקרה היינו בפתח תקווה כשנפל קסאם בנתיבות" לבין "פעלנו בחוכמה וסגרנו בתי ספר", מגייסים את הנס באורח סיטוני כדי להסביר איך "בנס לא נפגענו". ולנפגעים לא מגיע נס?

בעד-בעד (ערבית: מעבר-מעבר)

מטבע לשון מאיימת מבית מדרשו של חסאן נאסרללה מהסיבוב הקודם, עכשיו בשימוש האנייה, רק שעכשיו, בעד-בעד גדרה זה תל אביב.

הערכת-מצב

צמד מאגי של מילים רשמיות מפי דוברים חמורי סבר שפירושן: ישבנו קצת ליד המפות, סימנו נפילות ועדיין אין לנו מושג למה הסירנה בבאר שבע דפוקה. בערב נקיים שוב הערכת מצב.

הפוגה

פרק זמן שבו שני הצדדים מכבסים גרביים, מתחמשים עוד קצת ועוברים לסיבוב הבא. גם בהפוגה הקודמת, כזכור, היו נפילות והיו חיסולים ממוקדים וסגירת מעברים וניתוק חשמל וצבע אדום והכל, רק פחות. אי לכך, ההגיון הלשוני אומר שהפוגה היא לכל היותר "אותו דבר בהילוך איטי ובלי אפוד מגן לכתבים".

זה לא הזמן

התירוץ החביב על פוליטיקאים ופרשנים כאחד להשעיית כל ספק, למניעת דיון ציבורי, להשתקת ביקורת ולהתמקדות ב"יעדי המבצע", במקום בתהיה על נחיצותם או יעילותם. כיוון שההפוגה בין מלחמות הולכת ומתקצרת כאן, מתברר שכמעט תמיד "זה לא הזמן".

זה לא הזמן לתעמולת בחירות

אז זהו, שזה דווקא כן הזמן, מצידן של כל המפלגות, רק בלי שלטים גדולים מדי ועם המון זמן אוויר להתכתשויות פומביות וללכלוכים מאחורי הקלעים.

זה לא יהיה קצר וזה לא יהיה פשוט

מנטרה שמושמעת מפי שר הבטחון. אוקיי, הבנו מה זה לא יהיה. ומה זה כן יהיה?

חוסן

כיכבה בסיבוב הקודם כשם התואר הכי מלוקק ושיקרי לתיאור מצב רוחם המקובץ של מיליון וחצי בני אדם שפיסות מתכת וג'ולות פלדה התעופפו מעליהם. בדרך כלל נשמעה בצירוף "חוסן העורף" (ע"ע "עורף") וביחד מדובר בשקר הכי פאתטי שאפשר להמציא במקום לתחזק מקלטים ולבנות ממ"דים.

טיפול שורש

תראו עד כמה הדימויים של המבצע-מערכה-מלחמה הזאת אידיוטיים. מילא, היו אומרים "לעקור מן השורש", אבל "לעקור" מוקדשת אצלנו ל"עקירת יישובים", וכך הפכה עזה של החמאס בדימוי לשן רקובה בפה הלאומי. טיפול שורש ואחר כך סתימה של עופרת יצוקה?

ילדים במקלטים

צירוף רגשני במיוחד, הדבק של הקונצנזוס, במיוחד בתיווך כתבי חדשות שמראיינים אותם ורוצים בכל מאודם להפיק את המלים "פחדתי נורא", בצירוף זוג עיניים עצובות ביותר, קרוב-קרוב למצלמה.

יעדי המבצע

סוד כמוס לחמור (שבו כבר פגענו פגיעה ישירה ביום ב') ולסוס. האם הם "כתישה" או "חיסול" או "פגיעה" או "הפוגה" או "השמדה" או "מניעת ירי"? ומה קרה ל"ניצחון" הישן והטוב והבלתי אפשרי? האם הוא נעלם מהשיח מפני שהוא חושף את המיני-מלחמה הזאת במערומיה, כ"מערכה" שלא תוביל לשום מקום? ורגע, אם לא ידוע מהם "יעדי המבצע", איך נדע שהושגו או לא? ואולי בכוונה לא אומרים מה הם מחשש לוינוגרד ב'?

כתישה

ההיפך מ"חיסול ממוקד", בת דודה של "פגיעות מרובות" ו"פיצוצי משנה", עליית-מדרגה בייצור המלים המכובסות והמאיימות גם יחד. הפירוש האמיתי: היה שם מבנה? עכשיו הוא גל חורבות. היו שם אנשים? אז היו.

להיכנס בהם

דבר החוכמה העממית בימים הראשונים של המבצע. הקסם המיוחד של הצירוף הוא לוחמניותו הבלתי מתפשרת וחוסר האחריות המילולי (והמעשי) הטוטאלי שלו. איך ניכנס, מי ייכנס, עד מתי ניכנס ומהי כניסה, כמה עולה כרטיס-כניסה ואיך יוצאים משם? נראה אחרי שניכנס בהם.

להשמיד

הכי פופולרי במקלדת של הטוקבקיסט הימני בימים אלה, אבל גם כמה אלופים בדימוס מגלגלים את המילה הנחמדה הזאת על לשונם באולפני חדשות, ואף אחד לא מעיר להם.

מגעים להפסקת אש

סדרת שיחות טלפון מנומסות ומוכחשות עם הקטארים (בעלי אל ג'זירה) והתורכים (חברים של אסאד) והמצרים (יש להם אינטרס) והצרפתים (אנטישמים, אבל תמכו בנו עקרונית) וכל מי שמתקשר בדאגה לנוכח המצב, בצד בירור נוקב אם מותר לנו להמשיך ב"כתישה" ועד מתי.

מחבקים את תושבי הדרום

צריך לברך על כך שמשפט כה פטרנליסטי, צדקני ומתנשא נשמע בזמן העופרת פחות מאשר בלבנון 2, עת תושבי הצפון כמעט נחנקו (מגועל) מרגשנותם הממלכתית של המחבקים שלא ראו את המחובקים ממטר.

מכה קשה

כיוון שמטוסינו לא מצויידים במכשירי מדידת מכות, מדובר בבחינה מאוחרת של פעולות ונסיון ליצור בוחן מציאות נכון לאותו רגע עצמו. ואם בעקבות "מכה קשה" דווקא עולה מספר השיגורים – אז היתה מכה קשה או לא?

מערכה

למיטב הבנתי, משהו באמצע בין סתם עוד מבצע לסתם עוד מלחמה. וכמו באופרות הסבון הכי מצליחות, כיוון שזה לא יהיה קצר ולא יהיה פשוט, באופק כבר רואים את המערכה הבאה.

מצטערים

הפער המוסרי היחיד בין שני הצדדים מרגע ש"עופרת יצוקה" יצאה לדרך. בצד שלנו, אומרים שמצטערים כשרואים תמונות של ילדים מתים מהצד השני. בצד השני, לא מעמידים פנים.

סמלי שלטון החמאס

הבנין של הדואר, הקומפלקס של הטלוויזיה, משרדים, לשכות, בתי ספר, מסגד, בתים של בכירים, בתים של בכירים פחות, ובקיצור, כל דבר שעשוי מאבנים, מלט וטיח ויכול להתפרק.

קריסת הרגיעה

זה לא שהם לא ירו טילים קודם. כל הזמן הם ירו. זה לא שהרגיעה קרסה. המילה קרסה.

שלום

מה זה? לא שמענו שום דבר על זה מאז שנהיינו יצוקים כעופרת.