ערכת זכויות לעת מלחמה

התקפות הטילים על עורף ישראל מטילות חרדות רבות - בראש ובראשונה מפני פגיעה פיזית. ואולם הן מעוררות גם חרדות בנוגע ליכולתנו לשרוד את ההשלכות הכלכליות של פגיעות גוף, נפש ורכוש בעת המלחמה.

מלחמת עזה - היבטים אזרחיים

• מיוחד: המדריך המלא לתושבי קו האש
• פיצויים על נזקי רכוש
• הסכמה עקרונית: הממשלה תפצה עסקים שנסגרו
• קיבלת צו 8? משרתך מובטחת
• האם הביטוח הפנסיוני שלנו תקף בעת קרבות?
  

תרומתנו הצנועה לירידת מפלס החרדה מובאת באוסף תשובות לשאלות רווחות שאספנו מחקיקת הכנסת והרשויות, ומפסיקת בתי-המשפט בארץ. התשובות מראות שאנחנו לא לגמרי לבד, אם כי המטרייה הכלכלית שמעניקות לנו הרשויות וחברות הביטוח חלקית, והפיצויים מוענקים ביד קפוצה.

גם כאן, למרבה הצער, הנפגע במלחמה - כמו המבוטח הנפגע ממחלה או מתאונה - נותר לעתים בודד במערכה מול הרשויות וחברות הביטוח, המנצלות את העובדה כי טחנות הצדק טוחנות לאט, והאזרח הנפגע נכתש בהן עד דק בבואו לממש את זכויותיו.

אם ביתנו ייהרס במלחמה, האם נוכל לקבל פיצויים בעבור הדירה ותכולתה מחברת הביטוח שלנו, מעבר לפיצוי שתיתן המדינה על פי חוק?

הפוליסה התקנית לביטוח דירה - שניסחו רשויות הפיקוח על הביטוח - מתירה לחברות הביטוח במפורש להוציא מכלל כיסוי ביטוחי אובדן או נזק שנגרמו לדירה וגם לתכולתה כתוצאה ממלחמה ומפיגועים חבלניים.

עם זאת, חברות ביטוח מסוימות הרחיבו את הכיסוי הביטוחי והן מפצות - בכפוף למגבלות, ולאחר שהמבוטח מיצה את כל זכויותיו מהמדינה - גם בעבור נזקי מלחמה וטרור. על כן יש לקרוא ביסודיות את הפוליסה, או לבדוק כבר כעת עם סוכן הביטוח, או ישירות עם חברת הביטוח, האם קיים בפוליסת הדירה שלכם כיסוי לנזקי מלחמה וטרור.

ומה לגבי המכוניות שלנו?

אותו דין חל גם על נזקים למכוניות. בפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי - שאף אותה ניסחו רשויות הפיקוח - הוצאו מכלל כיסוי אובדן או נזק שהם תוצאה של מלחמה או טרור. לא ידוע לנו על פוליסות המרחיבות את הפיצוי בעבור נזקי מלחמה וטרור הנגרמים לרכב.

האם הגבלות אלה של מלחמה וטרור חלות על ביטוחי חיים?

רוב רובם של הכיסויים למוות בפוליסות ביטוח החיים מכסים גם מוות ממלחמה ומטרור.

לעומת זאת, רוב רובם של הכיסויים לאובדן כושר עבודה; נכות מתאונה; ניתוחים; השתלות; אשפוזים ושאר ביטוחי הבריאות - אינם חלים כאשר מרעין בישין אלה נגרמו כתוצאה ממלחמה ומטרור.

לעומת זאת, קרנות הפנסיה אינן מחריגות פגיעה ממלחמה. ואולם חלק מהן מפחיתות מהסכומים שהן משלמות לנפגעי מלחמה את תשלומי הביטוח הלאומי המגיעים למבוטח מתוקף חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; אותם תשלומים שעליהם נרחיב להלן.

אני חייל מילואים קרבי. לפני המלחמה לקחתי משכנתא ועשיתי ביטוח חיים על תשלומי המשכנתא. אם יקרה לי, חס וחלילה, משהו - האם חברת הביטוח של המשכנתא תמשיך ותשלם במקומי את תשלומי ההלוואה, או שזה ייפול על אשתי?

שאלה זו עלתה בפסיקה לגבי הנווט רב סרן רן כוכבא ז"ל, אשר נפל במלחמת לבנון השנייה. חברת הביטוח מנורה סירבה להמשיך ולשלם את תשלומי ההלוואה שנטל סמוך ליציאתו למלחמה.

בתור טייס מסוקים במילואים ניהל כוכבא, כך לשיטת מנורה, אורח חיים מסוכן. "בשאלון מנורה קיימת שאלה: 'האם קיים סיכון מיוחד באורח חייך או בפעילויותיך?' על שאלה זו ענה רן בשלילה, ובכך הפיל אותנו בפח. לו היינו יודעים שהוא קרבי, לא היינו מבטחים אותו".

"אינני סבור כי שאלה כה כללית וכה מופשטת מחייבת מתן תשובה אחרת מזו שנתן לה המנוח", פסק בזמנו השופט חגי ברנר מבית-משפט השלום בתל-אביב. "כל לוחם מילואים חשוף מטבע הדברים לסכנה רבה יותר מזו של מי שאינו משרת במילואים. חרף זאת, פשיטא שאם איש מילואים כזה ישיב בשלילה על השאלה האם קיים סיכון מיוחד באורח חייו או בפעילויותיו, לא יהיה מקום לקבוע כי מדובר בתשובה שאינה כנה או אינה מלאה, שכן מדובר בסיכון המשותף לעשרות אלפי לוחמי המילואים של צה"ל, ואין המדובר בסיכון המייחד את הלוחם הבודד".

באותו משפט העלתה מנורה טענה נוספת: בפוליסת הביטוח, שאמנם הודפסה לאחר מות המנוח ומעולם לא נמסרה לו, קיים חריג טייס. מנורה טענה כי מותו של המנוח נמצא בגדר החריג.

השופט ברנר דחה את הטענה בנימוק שמנורה לא יידעה את המנוח על חריג הטייס שהרי את הפוליסה לא מסרה לו לפני שנהרג. מסיבה זו, הטענה כי הכללת חריג טייס לחיילי מילואים מנוגדת לתקנת הציבור בארץ לא הגיעה לכלל דיון.

אם רוב-רובם של הכיסויים הביטוחיים לאובדן כושר עבודה; נכות מתאונה; ניתוחים; השתלות; אשפוזים ושאר ביטוחי הבריאות אינם חלים על פגיעות במלחמה - מאין תבוא ישועתנו?

באופן חלקי, מהכיסויים הביטוחיים שמעניקה לנו מדינתנו והם מחולקים לשני תחומים: נזקי הגוף ונזקי הרכוש.

בתחום נזקי הגוף: ב-1970 התקינה הכנסת חוק מיוחד הקרוי "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה". על פי חוק זה, זכאי מי שנפגע ממלחמה ומטרור לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי.

מי יפרנס אותנו בזמן הטיפול הרפואי?

המוסד לביטוח לאומי. נפגע מלחמה זכאי לתגמול מיוחד בזמן הטיפול הרפואי, בתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי בפרק זמן זה.

מה יקרה אם נחלים, אך תישאר לנו נכות לצמיתות?

במקרה כזה נקבל מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים כפי שזכאי להם נכה צה"ל. נכות בשיעור נמוך מ-10% אינה מזכה בתגמולים. נכות שבין 10% ל-19% מזכה במענק חד-פעמי. במקרה של נכות בשיעור 20% ויותר נזכה לתגמולים חודשיים.

מי ידאג ליקירינו אם, חס וחלילה, נמות במלחמה?

המוסד לביטוח לאומי ישלם לבני משפחתנו תגמולים, כפי שזכאים בני משפחתו של חייל שנספה.

האם הנספה במלחמה יזכה לסידורי לוויה וקבר מיוחדים?

העניין נתון לשיקול דעת הקרובים. מכל מקום, המוסד לביטוח לאומי יעביר להוצאות הקבורה סך של כ-7,000 שקל, ולאחזקת הקבר סך של כ-5,000 שקל. אם הנפגע אינו אזרח ישראל או תושב ישראל והוא נקבר מחוץ לישראל, ישולם מענק מירבי עד 1,300 דולר.

המוסד לביטוח לאומי חייב לממן גם את השירותים הניתנים על ידי המכון הפתולוגי, הסעת הגופה לנמל התעופה, העברת הגופה לחו"ל בים או באוויר, תוספות הקשורות בנסיעה הלוך וחזור של מלווה אחד והעברת הגופה מנמל התעופה עד למקום מגורי המשפחה. ההוצאות הללו, מדגישים בביטוח הלאומי, ישולמו לאחר הצגת קבלות.

כיצד והיכן מגישים תביעות למוסד לביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד מסודר. לכל פגיעה יש טופס מיוחד משלה. את הטפסים ניתן להוריד באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.

את התביעות יש להקפיד ולהגיש בזמן לסניף המוסד הקרוב למקום מגוריו של הנפגע או הנפטר.

תביעות לתגמולים בזמן טיפול רפואי יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. תביעות לתגמול נכות חודשי יש להגיש בתוך 12 חודשים מתום הזמן ששולם לנפגע תגמול טיפול רפואי.

תביעות לתגמולי תלויים יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפטירה. אי הגשת התביעה במועד עלולה לפגוע בזכויות המבוטח, עד כדי שלילתן בפועל.

יודגש כי התגמולים אינם מחושבים אינדיבידואלית לפי שכרו של הנפגע לפני הפגיעה. העני והעשיר מקבלים אותם תגמולים.

מה לגבי צרכים מיוחדים?

המוסד לביטוח לאומי מעניק, במשורה, תגמולים לא-כספיים והטבות. הכוונה למכשירים רפואיים; שיקום מקצועי; הלוואות ומענקים לדיור; סיוע ברכישת רכב ובהחזקתו החודשית; תשלום בעד שירותים אישיים; מענק הבראה ודמי ביגוד. הכל בהתאם לסוג הפגיעה, מידתה ואופיה. שיקום מקצועי והטבות מיוחדות ניתנים גם לאלמנות, ליתומים ולהורים שכולים.

קיימים גם תגמולים מיוחדים בשיעורים מוגדלים כגון ל"נכה נצרך", ל"נכה קשיש" ו"לנכה מחוסר פרנסה" - לפי קריטריונים קבועים מראש.

היכן מוסדרים הפיצויים בעבור נזקי הרכוש?

ההסדרים הנוגעים לפיצויים בעבור נזקי רכוש קבועים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. בתשלום פיצויים אלה עוסק מנהל מס רכוש, שהוא למעשה נציב מס הכנסה.

אני מחזיק לעת צרה דולרים מתחת לבלטות. האם אקבל פיצוי אם הם יושמדו במלחמה?

האם אקבל פיצוי בעבור כל נזק לתכולה?

ממש לא. הפיצויים לתכולה פשוט מגוחכים. לדוגמה, הפיצוי המקסימלי לרהיטים של זוג נשוי עומד כיום על כ-30 אלף שקל. 

עם זאת, ניתן למהר ולרכוש - תמורת תשלום פרמיה של כ-2,000 שקל - תוספת כיסוי לתקרה של כ-700 אלף שקל. טפסים לרכישת ביטוח זה מצויים במשרדי מס רכוש בארבע הערים הגדולות. הביטוח יהיה בתוקף עד 31 בדצמבר באותה שנה שבה נרכש הביטוח.

מס רכוש הוא מוסד דווקני המקפיד על מועדים. הזמנים להגשת הודעות ותביעות על נזקי מלחמה לחוצים ביותר. יש להודיע לרשויות מס רכוש על הנזק בתוך שבועיים, ולהגיש תביעה לפיצויים בתוך חודש מיום קרות הנזק.

מה יקרה אם גנבים ינצלו את שהותנו במקלט ויבזזו את רכושנו?

במבצע ענבי זעם בלבנון באפריל 1996 נפלו טילי קטיושה סמוך לבית משפחת מוטיוק מנהריה. כוחות הביטחון דרשו מבני המשפחה לעזוב את ביתם, מכיוון שלא היה בו מקלט. בזמן שבני המשפחה נעדרו מביתם התפרצו גנבים לדירה ובזזו אותה.

מנהל מס רכוש דחה את תביעת משפחת מוטיוק, וטען כי הגניבה אינה נובעת מפעולת מלחמה.

השופט ביין מבית-המשפט המחוזי בחיפה סבר כי רשויות מס רכוש חייבות לפצות את משפחת מוטיוק; הפורצים הרי ניצלו מצב מלחמתי שהביא לנטישת דירת המגורים.

אלא שבית-המשפט העליון היה בדעה אחרת. השופטים אילן, מצא ודורנר קבעו כי ביזה היא חלק מנזקי מלחמה רק כאשר מפונים יישוב או שכונה שלמים. על כן, תושבים שיעזבו את ביתם בתקופת המלחמה, ואולי אף לצורך ירידה למקלט בזמן נפילת טילים, עלולים למצוא עצמם ללא פיצוי אם פורצים ינצלו זאת לצורך גניבה.

מה יקרה אם טיל יגרום נזק למכוניתי? האם אקבל פיצוי גם בעבור ירידת ערכה?

מקרה כזה בא לדיון בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים. מכונית ניזוקה בפעולת איבה. מס רכוש הסכים לפצות את בעליה בעבור הוצאות התיקון למוסך, ואולם סירב לפצותו בעבור ירידת ערכה של המכונית.

בית-המשפט קבע כי לירידת ערך יש שני מובנים. האחד הוא ירידת ערך טכנית המתבטאת בליקויים שלא ניתן לשקם באופן מוחלט והם ניכרים לעין - כגון סימני תיקון פחחות, יישור שלדה והלחמות או ריתוכים של חלקי מתכת. ירידת ערך זו מכוסה בחוק מס רכוש.

המובן השני הוא ירידת ערך פסיכולוגית, ששורשיה נעוצים בחשש או ברתיעה, המובנים מאליהם של כל קונה מרצון, מלרכוש מכונית שעברה תאונה. ירידת ערך כזו אינה מכוסה בחוק מס רכוש.

מה קורה אם מכונית נגנבת בעת פינוי פצועי מלחמה ממנה?

בפעולת איבה בגוש קטיף נורה מטח כדורים על רכב. אחד הנוסעים נהרג, ושלושה נפצעו. ההרוג ואחד הפצועים פונו לבית-החולים. שני הפצועים הנותרים החזירו את הרכב לחצר בית עסקם בבאר-שבע, ומשם פונו גם הם לבית-החולים. בעת שהפצועים היו מאושפזים בבית-החולים פרצו אלמונים לעסק וגנבו מהרכב את הציוד הרב שהיה בו.

אילו המחבלים היו מבצעים את הגניבה, הסביר השופט יהונתן עדיאל, היתה הגניבה מכוסה. אילו היתה הגניבה מתבצעת במקום הפיגוע, גם אז היה ניתן לראותה כחלק מפעולת האיבה. ואולם המרחק בזמן ובמקום מנתק את הקשר הסיבתי לפעולת האיבה.

השופט אמנם הסכים כי היעדרם של הפצועים המאושפזים איפשר את הגניבה. אלא שנזק כתוצאה מהיעדרות זו אינו שונה, לדעתו, מנזק אשר נגרם עקב חוסר אפשרות להשלים ביצוע עבודות עקב מלחמה, נזק שאף הוא אינו מכוסה במסגרת חוק מס רכוש.

מפסק דין זה נובעת מסקנה עגומה: נפגע מלחמה אינו יכול להתפנות לבית-החולים בשלווה בידיעה כי רכושו מוגן מפני גנבי ישראל שינצלו את פעולת האיבה לביצוע זממם.

אני מנהל עסק ביישוב ספר שאינו באזור המותקף. ידוע כי על פי חוק מס רכוש ניתן פיצוי בעבור אובדן רווחים רק בעסק המצוי ביישוב ספר. מה יקרה אם בזמן המלחמה ירדו רווחי?

במלחמת המפרץ הראשונה נפגע, בין השאר, ענף התיירות. בתי ההארחה עין-גדי, איילת-השחר ומעגן המצויים ביישובי ספר הגישו תביעה למס רכוש לפיצוי בגין הפגיעה שנגרמה להם.

בתי ההארחה טענו כי סבלו הפסדים מחמת היעדר האפשרות לנצל את מתקני ההארחה.

ואולם כזכור, במלחמת המפרץ הראשונה הטילים נחתו במרכז הארץ ובחיפה - ולא ביישובי הספר.

בית-המשפט העליון קבע כי כוונת המחוקק היתה לפצות יישובי ספר מותקפים, ולעודד אותם לעמוד במקומם גם בשעת מבחן. כוונת המחוקק לא היתה לפצות יישובי ספר שלא הותקפו - גם אם סבלו מהפחתת הכנסות עקב כך שהמדינה כולה עמדה במלחמה. אין כל הגיון, קבע בית-המשפט, להעביר פיצוי ליישובי הספר שלא הותקפו, כאשר דווקא האזורים המותקפים והסובלים פגיעות ישירות אינם יישובי הספר.

הכותב הוא עורך-דין מומחה לביטוח ולנזיקין, וייצג את אלמנתו ויתומיו של רב סרן רן כוכבא ז"ל