שתף קטע נבחר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

על חלומות רגילים של ילדים מיוחדים

את קריירת הטייס הבינלאומית שלו החליט אריק בן צור לחלוק עם התנדבות עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים. "בגוף ראשון", הוא מספר על חוויות ותובנות שצבר במהלך פעילותו. "הם לא מרחמים על עצמם - הם לא זקוקים לרחמים, הם זקוקים לעזרה", הוא קורא לכם להצטרף אליו

שמי אריק. לשעבר איש צוות אוויר בצה"ל וכיום טייס אזרחי בארה"ב. אני נמצא בחו"ל חצי חודש ואת החצי השני, כאן בישראל. בארץ אינני עובד וחיפשתי עיסוק לשעות הבוקר כשאשתי והילדים אינם בבית. ביקשתי למצוא פעילות שתעניק לי סיפוק לנפש ולא לכיס.

 

לפני כ-4 שנים ליום הולדתי ה-50 הענקתי לעצמי מתנה מיוחדת ויצרתי קשר עם ביה"ס לחינוך מיוחד "אופקים" בחיפה. דבי, העובדת הסוציאלית לקחה אותי לסיור כיתות  ובחצר המשחקים כדי שאחליט היכן אני מעדיף להתנדב. הילדים, שרובם לוקים בשיתוק מוחין (CP) ומטופלים על ידי עמותת איל"ן, כבשו את ליבי כבר מההתחלה ובתאום עם דבי, החלטתי לנסות לסייע לשכבת גיל הביניים (13-16). הרגשתי שבגיל זה, זקוקים לאוזן קשבת יותר מהקטנים או הגדולים וכבר למחרת הגעתי לבית הספר לתחילת ההתנדבות.

 

ההתנדבות שלי מתמקדת במספר תחומים: עזרה פיזית בהעברת הילדים בין כיתות לטיפול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או הידרותרפיה בבריכה ומתן סיוע בלימודים - מכתיבה, הקראת חומר לילדים שמתקשים וסיוע בתפעול המחשב.

 

אבל התחום העיקרי והחשוב ביותר לטעמי, הוא להיות חבר ששומע, משוחח משתף ומשתתף. רוב צוות בית הספר מורכב מנשים, ובמיוחד לבנים חסרה לפעמים האפשרות לשוחח עם גבר. בעיקר על נושאים אישיים של נערים מתבגרים שלא תמיד נוח לשתף בהם אישה. לפי השאלות והפניות אלי היה לי ברור שיש מחסור בידע בנושאים אלו ואני מנסה להקשיב לבעיותיהם, לכוונם וללמדם ככל יכולתי.

 

בבית הספר "אופקים" לומדים יחד ילדים יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, מציינים את החגים של כל הדתות ולומדים להכיר את מנהגי הדתות השונות בסובלנות ובפתיחות רבה - הרבה יותר מבקרב הציבור הכללי. במשך 4 שנות התנדבותי לא שמעתי אף פעם ביטויים גזעניים המוחלפים בין הילדים.

 

לפעמים משתפים אותי הילדים (בנים ובנות) במקרים של התעללות פיזית או מילולית ממנה הם סובלים בבית, כולל סטיגמות מאוד קשות נגדם הקיימות בעיקר בחברה הערבית. יותר קל להיפתח בפני, מפני שאינני גורם רשמי ולא קשור לבית הספר או לגוף כלשהו, וזה מאפשר לי להעביר הלאה מידע למי שצריך מבלי שילד יצטרך להתעמת בצורה ישירה עם אף אחד.

 

"אני מקבל חזרה עם ריבית"

תחושת הסיפוק והחום שעוטפת אותי לאחר יום בבית הספר היא עצומה. אני מנסה להעניק להם את מירב החום והאהבה שביכולתי ולשמחתי אני מקבל זאת חזרה עם ריבית.  


"הם לא מרחמים על עצמם, הם לא זקוקים לרחמים, הם זקוקים לעזרה"

 

הילדים הללו לא מקבלים דברים כמובנים מאליהם, הם יודעים להודות, להעריך ולשמוח בכל מה שנעשה עבורם. למשל, בטיסות שלי לארגנטינה, פגשתי את חברי קבוצת הכדורגל 'בוקה ג'וניור' שהתאכסנו במלון בו שהיתי. בתאום עם מאמן הקבוצה קיבלתי דגל וחולצה של הקבוצה עם חתימות השחקנים. את המתנות נתתי לאחד הילדים שידעתי שהוא אוהד גדול של הקבוצה. הוא פער את פיו, הדמעות זלגו מעיניו, קיבלתי חיבוק והרבה הרבה מילות תודה שנמשכו זמן רב. בני נוער "רגילים" היו זורקים תודה וחוזרים לענייניהם.

 

אירוע נוסף שגרם לי לתובנות רבות על תחושות הילדים הנכים ותפיסתם העצמית התרחש בערב ראש השנה לפני מספר שנים,  קיימתי עם הילדים שיחה בה ביקשתי שיספרו על שאיפותיהם, חלומותיהם ומה הם מאחל לעצמם לשנה החדשה.

 

הילדים זרקו חלומות שונים בנוסח: "אני רוצה שלאבא שלי יהיה הרבה כסף, שיקנה מכונית מרצדס" "אני רוצה לטוס לדיסנילנד" "אני רוצה שיקנו לי "אי-פוד" וכו' וכו' – כלומר בקשות "נורמליות" כמו של כל ילד אחר בני גילם. אף ילד לא הביע משאלה שקשורה לנכות שלו (להיות בריא, ללכת, לרוץ). השעה הזו במחיצתם לימדה אותי, שהילדים האלה, תופסים את עצמם כילדים רגילים. אנחנו, ה"בריאים" הם אלה שמתייחסים אליהם קודם כל דרך האספקט של הנכות.

 

אני קורא לכל מי שיכול, להגיע ולהתנדב עם הילדים הנפלאים האלה. בואו, יש המון מה לעשות. לא להירתע - לפעמים יש מראות לא כל כך נעימים אבל אלו ילדים מדהימים. הם זקוקים לכל יד מטפלת, לכל חיבוק לכל אוזן קשבת. הם לא מרחמים על עצמם - הם לא זקוקים לרחמים, הם זקוקים לעזרה. בואו תעזרו, תהיו איתם, תקשיבו להם. מנסיון שלי, זו חשיפה לעולם חדש ומקסים.

 

  • עמותת איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים), מציינת היום (ב')  את "מצעד הפרוטות" - יום ההתרמה השנתי, במסגרתו יוצאים עשרות אלפי תלמידים להתרמה בבתים ברחבי הארץ למען כ-15 אלף נכים שנמצאים בטיפול העמותה ב- 40 סניפים ברחבי הארץ. לאיל"ן גני ילדים ובתי ספר, מרכזי יום, מרכזי שיקום ותעסוקה, מרכזי ספורט, מעונות והוסטלים והיא מקיימת פעילויות שיקום ורווחה נרחבות ופעולות העשרה חברה ותרבות המיועדות לנכים בכל הגילאים. מרבית תקציב העמותה מגיע מתרומות. בגלל המצב בדרום לא תתקיים התרמה בישובים בטווח 40 קילומטר מעוטף עזה. ניתן לתרום גם באמצעות מוקד ההתרמות הארצי בטלפון: 03-9411333.

 


"בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל hevra@y-i.co.il  ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.

 

עדויות נוספות של מתנדבים:

"האפשרות לגרום לחייל לחייך- שבתה את ליבי"

"איך מטפלים ברב שהטריד מינית?"

"אז תגידו חיובי"

"'כותל' למצוקות, לסודות, לוידויים ולמעידות"

"איך עונים למישהו שמתקשר לספר שנאנס?"

"מתנדבת בת 95 גולשת ברשת עבור חולים"

"לתרום מכל הלב את כל הראש"

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אריק ותלמידי "אופקים"
צילום: דבי בלוק טמון
אריק ותלמידי "אופקים"
צילום: דבי בלוק טמון
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים