"יש להעניק תשומת לב נוספת לחזית העורף"
האם מצב מוכנות העורף נלקח בחשבון לפני הכניסה ללחימה? מה טיב הטיפול בחוליות המוחלשות בעורף? האם הופנם הצורך לראות את הדברים מנקודת המבט של האזרח? אבי דבוש, למוד נסיון מלחמת לבנון השנייה, מקשה, בכדי להקל על כולנו
הקלישאה אומרת שכולנו מתכוננים למלחמה הקודמת, במקום להתכונן למלחמה הבאה. כשמדובר במלחמות ממש, הקלישאה הזו, בדרך כלל, מנצחת. במקרה של הטיפול בעורף הישראלי, לא ברור עדיין שהצלחנו אכן להיערך למלחמה הקודמת בצורה אפקטיבית וחובת ההוכחה היא על הרשויות.
המצב בעורף הישראלי במלחמת לבנון השנייה, שירטט קו ברור של הפקרה מדינתית, ברמות השלטון המרכזי והמקומי, המורכב מאינספור נקודות מחדל. ה"חוסן", עליו ליהגו נבחרי הציבור בימים הראשונים ללחימה, התגלה לעיתים, כמחורר ונשען על חוסר הברירה והיכולת של אוכלוסיות מוחלשות לצאת מאזורי האש או לקבל, בהיעדר השירותים של ימי השגרה, סיוע חלופי לצרכי היומיום.
התחושה היא שהפעם אנחנו בתסריט אחר. תחושה זו מתבססת על היקפי השיגור והפגיעה, הנתונים בידי החמאס לא פחות מאשר בידינו, ועל הזמן המועט שעבר מתחילת התקיפה המסיבית של העורף הישראלי. זמן זה מתאפיין בתחושת אופוריה ו"איחוד השורות" התדמיתי מחד, וחשיפת אוכלוסיות חזקות יחסית מצד שני.
כמה שאלות חייבות להישאל כרגע, בכדי לאפשר לשנות את איכות הטיפול הנוכחי בעורף:
קבלת ההחלטות- שאלה עקרונית, שהדהדה בין דפי הדו"חות שנכתבו על מצב העורף במלחמת לבנון השנייה, הייתה האם מצב מוכנות העורף נלקח בחשבון כחלק ממערכת השיקולים לפני הכניסה ללחימה. השאלה איננה טכנית. סימנים מדאיגים כמו השעות הארוכות והימים שעברו עד לחיבור שטחי מגורים נרחבים למערכות אזעקה, מעמידים תשובה חיובית לשאלה זו, בספק.
גן ילדים בבאר שבע לאחר נפילת רקטה
מלכודת הנורמאליות- ההרגל האנושי הוא לחפש ולמצוא את הדומה לנו. הפרופיל הנחשף של אנשי הדרום הישראלי, הנמצאים בקו האש, הוא "ישראלי", במובן הבעייתי של המילה. אנחנו לא ממש רואים קשישים, עולים שאינם דוברי עברית, בדואים, נכים וחולים. ההטיה הטבעית שלנו מטעה- אוכלוסיות אילו הן הרוב באזורי הפגיעה ולא להיפך. טיב הטיפול בעורף ייבחן באופן חותך ומחודד, על פי טיב הטיפול בחוליות המוחלשות הללו.
מיצוי זכויות אקטיבי- אנשי מקצוע בתחום הקהילה יודעים שה"חוכמה" איננה להגדיר חוקים, תקנות וזכויות, אלא ליישם אותם באופן אפקטיבי, מול אוכלוסיה המוגבלת בנגישות אליהם, בהבנתם וביכולת לממש אותם. בכדי לייצר טיפול אפקטיבי בעורף יש להגיע באופן אקטיבי ל"כיסים" הללו, המהווים, כאמור, את רוב רובה של האוכלוסייה. דוגמא שנדמית חיובית היא האופן בו מס רכוש הגדיר מדדי ביצוע ברורים ומתקדמים של הגעה לזירות אירוע תוך חצי שעה מרגע הפגיעה, לתחילת טיפול. ראוי שגם רשויות הרווחה, הביטחון, הרפואה וכו' יאמצו גישה דומה בהקדם.
עקרון ה "KISS"- העיקרון הפרסומי של "Keep It Simple, Stupid" חיוני שבעתיים בכל הנוגע ליצירת מוקד יציב למידע וסיוע לאזרחים הישראליים, החיים כעת תחת איום מתמיד. ריבוי מוקדי מידע של רשויות שונות כגון פיקוד העורף, רשויות, משרד החינוך וכו' הפתוחים בשעות שונות ולעיתים לא רלוונטיות (נוסח מוקד משרד החינוך שנסגר בשש בערב, כאשר רוב ההחלטות לסגירת מוסדות חינוך השבוע התבצעו בשעות הלילה). אחד האלמנטים הברורים בלקחי מלחמת לבנון השנייה היה מרכוז או "תכלול" הטיפול בעורף, ולצורך כך הוקמה רשות החירום הלאומית. השאלה היא האם הופנם הצורך לראות את הדברים מנקודת המבט של האזרח, המתמודד עם חרדה, חוסר ידיעה, קשיי שפה ועוד? צורך זה מחייב, למשל, בניית מוקד אחד המאפשר ברגע אמת תשובה לשאלות פרטניות מכל סוג.
זיהוי וטיפול ב"אזורים המתים"- גם אחרי הקמת רשות לאומית, עדיין לא ברור האם נוצר פתרון ל"אזורים מתים" שהתגלו במלוא עומקם במלחמת לבנון השנייה. תחקירים שצצו בשבוע האחרון, בשולי הדיווחים, על מקלטים סגורים ולא כשירים, למשל, הם תמרור אזהרה. אילו מייצגים "איזור מת" של אופי האחריות ואיכות הטיפול במקלטים המשותפים, תוצאת היבטים משפטיים וניהוליים. שיפור התפקוד בעורף בלחימה הנוכחית יהיה חייב לכלול טיפול ב"אזורים המתים" הללו.
תיקון ליקויים מיידי- זכות הציבור למענה הולם בעת חשיפתו לסכנות קיומיות, על ידי החלטות ממשלה, היא ברורה. אופי מימוש זכות זו הוא מרכיב משתנה, שחייב בהשקעת משאבי חשיבה וחומר, לא פחות מהשקעה בצד ההתקפי. את הסיכומים נעשה רק בסיום הלחימה, בתקווה שיהיה מהיר. בינתיים יש לתקן את הליקויים, ככל שניתן, תחת אש.
מאחר ו"במלחמות החדשות", העורף הוא שנפגע, וימשיך להיפגע - לאור הקלות הטכנולוגית והקירבה הגיאוגרפית - החשיבות ביחס לעורף היא קריטית, ולא מוראלית,כדי שהאזרחים ירגישו טוב.
הכותב אבי דבוש, ריכז את פרויקט "כוכב הצפון" לבחינת הטיפול בעורף במלחמת לבנון השנייה מטעם שתי"ל, והיה מכותבי הדו"ח "אזרחים בחזית", שהתבסס על מאות עדויות של תושבי הצפון.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"פיטורין כמנוף לעשייה למען הקהילה"
"תנו לנו את הזכות לבחור למות בכבוד"
"הפכו את המדינה נגישה לכל אזרחיה"
"מאבק לציון 'יום המאבק באלימות' גם בירושלים"
"אני אבא של רני - ילד עם צרכים מיוחדים"
"מי ישמור על נפגעי הנפש בקהילה?"