חדש בישראל: מיחזור שקיות פלסטיק
ברעננה החל ניסוי ראשון מסוגו לאיסוף שקיות פלסטיק למיחזור. בחברה הממחזרת מודים כי האיסוף אינו כלכלי, ובלי סיוע מהרשויות המקומיות הניסוי לא יתרחב. מהשקיות מפיקים גרעיני פלסטיק שמשמשים לייצור דליים, צינורות וריהוט גן
שקיות הפלסטיק הן מוצר שנוי במחלוקת: ארגוני הסביבה מגנים אותן בשל הנזק הסביבתי שלהן, אך הציבור אוהב אותן. הפיתרון המתבקש במקרה זה הוא מיחזור - כמו מיחזור נייר ופלסטיק - ומעתה הדבר אפשרי (לתושבי רעננה לפחות).
עיריית רעננה יזמה ניסוי ראשון מסוגו בארץ של איסוף שקיות פלסטיק למיחזור. ברחבי העיר הוצבו 25 מכלי איסוף מיוחדים, והציבור מתבקש להשליך לתוכם שקיות פלסטיק מסוגים שונים.
החברה שתאסוף את השקיות היא "אמניר תעשיות מיחזור". רענן עוז, מנהל חברת הבת "אמניר פלסטיק", אמר ל-ynet כי מיחזור שקיות פלסטיק לא נעשה עד כה בארץ משום שמדובר בצעד לא כדאי כלכלית לחברה מסחרית. הוא ציין כי כניסתן של רשויות מקומיות כשחקן בתחום עשוי לאפשר את תהליך האיסוף בשל ההשתתפות בעלויות התיפעול.
עוד על שקיות פלסטיק:
- עברה בקריאה ראשונה: שקיות הפלסטיק - OUT
- דעה: אין שקית גדולה מספיק בשביל אגו של ח"כ / יעל עברי-דראל ספרד ואוסטרליה מפנות עורף לשקיות הפלסטיק
- קורעים את המיתוס של שקית הפלסטיק המתכלה
החומר שנאסף עובר גריסה, שטיפה ולאחר מכן עובר תהליך של "גירעון", כדי שניתן יהיה להשתמש בו בתעשיית הפלסטיק כחומר גלם. מחומר הגלם המגורען מפיקים צינורות לכבלי חשמל, דליים, מוצרי הזרקה גדולים, משטחים וקורות פלסטיק לריהוט גן ועוד.
ועם זאת, בחברה ציינו כי סוגיית הכדאיות הכלכלית עדיין לא נפתרה משום שעיקר חומר הגלם עליה מתבססת תחום מיחזור הפלסטיק בארץ מתבסס על יריעות פלסטיק רחבות של חממות או רצועות פלסטיק דקיקות המשמשות לאבטחת אריזות על משטחי עץ ("שרינקים").
האם השקית היא באמת אוייבת הסביבה?
שקיות פלסטיק מיוצרות משאריות חומרי לוואי של תעשיית הנפט, תוך יצירת זיהום סביבתי ופליטת גזי חממה. עלות ייצורן זולה מאוד ולכן הן מחולקות לצרכן בחינם. אך הצריכה הבלתי מבוקרת של שקיות פלסטיק גרמה לבעיה סביבתית כלל עולמית.
על-פי הערכות, בישראל מחולקות בכל שנה כשני מיליארד שקיות פלסטיק דקיקות (המכונות בטעות "שקיות ניילון"). משך השימוש הממוצע בשקית אחת עומד על כ-20 דקות, שבסיומן היא מושלכת על פי רוב לאשפה. השקיות מהוות כיום כ-28 אחוז מנפח הפסולת השנתית המוטמנת בארץ, אך בשל משקלן הקל – כ-6 גרם כל אחת - הן מהוות כ-7 אחוזים ממשקל הפסולת הכולל.
השקיות זולות ויעילות, אך חסרונן העיקרי נעוץ בעובדה שהן אינן מתפרקות ומתכלות. שקית ממוצעת לא תתפרק באופן טבעי במשך מאות שנים. יתרה מזאת, השקיות הקלות מתעופפות ברוח, מלכלכות את השטחים הפתוחים ועלולות להיבלע על ידי בעלי חיים ולסכן אותם. על פי נתוני האו"ם, פסולת פלסטיק אחראית למותם של מיליוני עופות ימיים מדי שנה, כמו גם כ-100 אלף יונקים ימיים.
הנתונים האלה העניקו לשקיות הפלסטיק מוניטין כאוייבות הסביבה - בארץ ובעולם. ועם זאת, מחקר שנערך במוסד שמואל נאמן של הטכניון מצא כי רק 6 אחוזים משקיות הפלסטיק גורמות למפגע סביבתי בישראל. "בניגוד למה שמייחסים לשקיות הללו - המכונות גם 'שקיות גופייה' - הן לא גורמות לנזק סביבתי חמור כל-כך", הסבירה ד"ר אופירה אילון, שהובילה את המחקר. "הן מהוות חלק זעום מבעיית הפסולת, שכדי להתמודד עימה רצוי לטפל במכלול, באשפה האורגנית ובאריזות".
חוק שקיות - אולי בכנסת הבאה
עוז מ"אמניר" מסכים עם הקביעה כי הנזק הסביבתי של שקיות הפלסטיק - למעט הפגיעה בבעלי חיים - הוא נמוך יחסית וכי מדובר בעיקר בבעיה חינוכית של האנשים שמשליכים אותן ולא של השקיות עצמן.
הוא ציין גם כי המגמה החדשה - של שקיות מחומר פלסטיק המתפרק ביולוגית בקומפוסט - מהווה בעייה לתעשיית המיחזור. "יש טרנד חדש ששוטף את העולם, פלסטיק שמקורו מן הצומח ולא מנפט והוא פריק ביולוגית בתהליך קומפוסט. במיחזור עצמו הוא לא מהווה בעייה אבל הוא עלול לפגוע בתוצר הסופי", הסביר עוז.
גם בעולם סוגיית השימוש בשקיות הפלסטיק נמצאת במחלוקת. במדינות רבות באירופה גובים תשלום סמלי עבור השקיות כדי לעודד את האנשים לצרוך פחות. במקביל מעודד את הציבור - גם בארץ - לעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות מחומר דמוי בד.
בשנה האחרונה עלו לדיון בכנסת מספר הצעות חוק בנושא, ולבסוף התקדמה הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין ואסתרינה טרטמן, שעברה בקריאה ראשונה ודין הרציפות החל עליה יאפשר את המשך הליכי החקיקה גם בכנסת הבאה.