"לחמאס לא נותר דבר - חוץ מהרקטות"

תריסר ימים נמשכת מלחמת עזה, ובמערכת הביטחון מזהים אצל החמאס מצוקה קשה. המצוקה מתבטאת לא רק בהיבט הפיזי, אלא גם בהלך הרוח ובתחושות בקרב הדרג המדיני והצבאי של הארגון.

מבחינת החמאס, נראה כי המהלך הנוכחי שמבצע צה"ל הוא בגדר חציית כל

הקווים, ואף נשמעים בצדו ביטויים נוסח "בעל הבית השתגע". הפגיעה המשמעותית ביותר היא בכל סממני השלטון של הארגון. מהדיווחים עולה כי אין כמעט לאף פקיד של הארגון משרד, וישנם ביטויים של אנרכיה. בנוסף לכך ישנה פגיעה בכל התשתיות תומכות הלחימה - בעיקר במעבדות לייצור אמל"ח.

מהנתונים שנאספו עד כה במערכת הביטחון עולה עוד כי המערך הצבאי של החמאס נפגע אף הוא, ועם זאת - הפגיעה במערך הרקטי עדיין אינה בלתי נסבלת מבחינתו. גם חלק מהמפקדים נהרגו או נפצעו במהלך הלחימה, מה שמקשה מאוד על תפקוד הזרוע הצבאית.

עוד מזהים במערכת הביטחון מגמה של זהירות בכל הקשור לאופן שבו החמאס פועל נגד חיילי צה"ל, ואין גילויים רבים של סיכון כוחות במקומות שניתן להעריך כי כשלו בהם. צה"ל אמנם פגע בחלק מהמפקדים הבכירים, ואלה שלא נפגעו נמצאים במחתרת. בחלק מהמקרים נמנעים בצה"ל מלפעול נגד מפקדים אלה, המסתתרים במקומות שונים, בעיקר על רקע החשש כי הדבר עלול לפגוע גם באזרחים בלתי מעורבים - שכן מקומות המסתור נמצאים לרוב בריכוזי אוכלוסיה. אופן הפעולה של החמאס מאלץ את ישראל לבחור בין שתי חלופות - להגיע לבכירי הארגון, תוך פגיעה באזרחים - או לבצע פעילות כירורגית, בדרך שעלולה לסכן את הכוחות במלכודות.

עד טיפת הדם האחרונה של האוכלוסייה

עוד מגמות שעולות מרצועת עזה בשלב זה הן כי החמאס מוכן להילחם עד

 טיפת דמה האחרונה של האוכלוסייה, וישנה כבר הבנה כי הוא אינו משמש כמגן לעם, אלא עוסק בהגנה על אנשיו שלו בלבד. עוד פועל החמאס נגד אנשי פתח, ולא בוחל באמצעים על מנת לפגוע בהם. כך למשל, השבוע נורה למוות קשיש בן 70 שסירב לומר היכן נמצא בנו, איש הפתח.

שם המשחק בצד השני כרגע הוא לקצור הישגים תודעתיים משמעותיים, כמו למשל חטיפת חייל או פגיעה באמצעות רקטות, שתסב נזק ונפגעים בישראל. אגב, בנושא זה פועל החמאס בצורה מאוד זהירה, בכך שהוא שומר את מצבורי הרקטות ומחלק אותן למנות - על מנת שלא לסיים את המלאי מוקדם מדי.