שומרים על השמיים הווירטואלים של ישראל
במקום לטוס ב"שמיים בודדים" שמספקים סימולטרים, מאות אלפי טייסים בעולם וכ-500 ישראלים מתחברים לרשת וירטואלית של מרחב אווירי. הפקחים ברשת הזאת דואגים שיהיה שם סדר
"אבא שלי תמיד אמר לי לא להפוך תחביב למקצוע". כך מנמק אילן יונש, 37, את בחירתו בעיסוק בעריכת דין, במקום לפתח קריירה שהחל בשירות הצבאי ובמילואים - ולהפוך לפקח טיסה. יונש מסביר גם כי מדובר בתפקיד מאוד מלחיץ עם משמרות שלא מאפשרות חיי משפחה - מה שכן מתאפשר לו בקריירה שבחר.
אבל משהו גירד באצבעותיו של יונש, והוא לא יכול היה לנטוש לגמרי את מגדל הפיקוח, ואת האנדרנלין שיוצר לחץ מעשרות מטוסים שפונים אליך בו זמנית, ובהם מאות נוסעים שמחכים להגיע ליעדם. יונש פנה, אם כך, לדבר הקרוב הבא שמאפשר לו להמשיך להיות פקח אך גם לגדל את ילדיו הקטנים: מגדלי הפיקוח הווירטואלים באינטרנט.
עשרות אלפי טייסים ופקחים במרחב אווירי וירטואלי
יונש הוא ממייסדי VATil, החטיבה הישראלית של רשת VATSIM - ומנהל אזור המזרח התיכון ואפריקה של הרשת. VATSIM הן ראשי תיבות של Virtual Air Traffic Simulation (הדמיית תנועה אווירית) - מדובר ברשת המבוססת על האינטרנט ומחוברים אליה מאות אלפי טייסי סימולטרים ופקחים וירטואלים מרחבי העולם.
למה צריך פקחי טיסה בעולם ממוחשב, ולמה כולם מתחברים לרשת? בשביל לפתור את בעיית "השמיים הבודדים", כפי שמסביר יונש. אנשים קונים ומתקינים על המחשב סימולטור טיסה כמו Microsoft Flight Simulator, ומשתמשים בו לדמות טיסות אזרחיות ולא קרבות אוויר. הם יכולים לטוס ממדינה למדינה ברחבי העולם, אבל הם נמצאים לבד - או לכל היותר מול המחשב והבינה המלאכותית שלו. הדבר קצת מפספס את המטרה בלהיות טייס סימולטור, מבחינתם.
רשת VATSIM שהוקמה לפני כעשור, מאפשרת להם לטוס במרחב אווירי וירטואלי כאשר היא מחברת עשרות אלפי משתתפים מרחבי העולם. אותם משתתפים צריכים גם לציית לחוקים של הרשת ולחכות לתורם להמריא ולנחות כמו כולם. רוב שדות התעופה הגדולים בעולם זכו גם לגירסה וירטואלית, וכך גם מספר שדות תעופה צבאיים. מטעמי סודיות, הדמיון של אלה הוא רק במיקום הגיאוגרפי אך לא במבנה ובהיקף. השמיים כבר לא בודדים, והסימולטור כבר יותר מעניין.
החטיבה הישראלית הוקמה לאחר שיונש וחבריו ראו שאזור המזרח התיכון די שומם. "בישראל, אנשים ששומעים מטוס, מרימים את הראש", אומר יונש, "כולם באיזהשהו מקום מתעניינים בזה... כולנו גדלנו על הסיפורים של חיל האוויר".
ברשת חברים כ-500 ישראלים בלבד - חלקם טייסים ופקחים בעברם, חלקם טייסים ופקחים בהווה. ישנם כאלה שחוזרים ממשמרת בעבודה, ומתיישבים ליד המחשב למשמרת פיקוח וירטואלית. חלק מהחברים מתחיל כבר בגיל 13 להשתלב ברשת בדיוק כמו המבוגרים, ואף פונה לעסוק בתעופה ופיקוח גם בעולם האמיתי ובשירותם הצבאי. הפקחים הווירטואלים מתקינים תוכנות בביתם ומדי פעם יושבים לכמה במשמרת פיקוח - על מנת שחבריהם שטסים לישראל וממנה יוכלו לקבל הדרכה לנחיתה.
מגדל הפיקוח של אזור
אך לא תמיד זה מספיק. בלא מעט מהזמן, מקבילתם הווירטואלית של שדות התעופה בישראל, נשארים עם פיקוח מינימלי או ללא פיקוח בכלל, והטייסים בעולם פשוט בוחרים יעדים אחרים לטוס אליהם.
כך, בסוף השבוע האחרון של חג החנוכה וממש לפני שנפתחה המערכה בעזה, הפכה דירה צנועה ביישוב אזור הסמוך לחולון - למגדל פיקוח שעובד במשך 72 שעות סביב השעון (ראו בכתבת הווידאו). מרתון פיקוח כזה המתקיים בישראל פעמיים בשנה, מוכרז גם ברשת העולמית - וטייסים מכל העולם מתחילים להגיע בהמוניהם, לחנות ולהמריא.
כ-30 חברים ברשת נרשמו למשמרות ואיישו את המגדל במשך כל שעות היממה. המגדל הורכב משלושה מחשבים שהיוו עמדות פיקוח ועמדו במרכז הסלון, מסך ענק עליו מוקרנת הדמיה תלת ממדית של נמל התעופה בן גוריון, ושלל כבלים וציוד תקשורת שמחבר את כולם לאינטרנט. במרפסת הצפופה התקבצו עוד שני אנשים שישבו על עמדות בקרת הטיסה.
ברגעי הלחץ של האירוע היה ניתן לדמיין שמדובר במגדל פיקוח אמיתי. כל הפקחים דיברו בקשר עם המטוסים בו זמנית כשהם יושבים ממש קרוב אחד לשני, עברו במיומנות מרשימה מטייס לטייס מבלי להתבלבל וניהלו את המרחב האווירי של ישראל ללא אסונות וירטואלים.
למרות שיונש בחר בעולם הווירטואלי כי הוא פחות מלחיץ, הוא מודה כי במשמרות מסויימות יכול פקח למצוא את עצמו שטוף זיעה אמיתית לחלוטין. ההבדל, הוא אומר, אם מתרחש אסון - "לא צריך לשלוח לאף אחד פרחים".
כמה שיותר קרוב לעולם האמיתי
הרצינות וההשקעה של הפקחים והטייסים מרשימה מאוד. הטייסים הולכים לא מעט פעמים ללוח טיסות אמיתי של חברת תעופה, וטסים במקביל בעולם הווירטואלי. גם 10 דקות של איחור לעומת הטייס האמיתי יכולה לעצבן אותם, אומר לנו אחד הפקחים. איציק "תל אביב" בקשי השקיע כבר למעלה מ-1000 שעות פיקוח על העמדה המכונה תל-אביב ולכן דבק בו הכינוי.
אך הרצינות והמחוייבות ניכרות אפילו מעבר לזה. במהלך צילומי כתבת הווידאו הפרענו, כמובן, לפעולה הרציפה של מגדל הפיקוח והפקחים. טייס אחד בן 50 המטיס סימולטורים להנאתו נשלח לחוג מעל קפריסין במשך למעלה משעתיים עד אשר קיבל אישור נחיתה. קולו של טייס אחר נשמע בקשר כשהוא אומר "יש לי פה נוסעים עצבניים בנתב"ג שרוצים כבר שנמריא".
אותו טייס אמר את הדברים בהומור, אך אף אחד מהטייסים לא יכבה את המחשב באמצע. חלקם מודעים לכך שאם הם תיכננו גיחה בת שעתיים בשביל להעביר אחר הצהריים בכיף - הם עשויים למצוא את עצמם מחכים שעות ארוכות לאישור לנחיתה.
יונש גם עומד על ההבדל בין סימולטור למשחק, שטייסי סימולטרים אחרים אף רגישים אליו מאוד. סימולטור אמור להידמות כמה שיותר לעולם האמיתי. תוכנות הסימולטור המובילות יודעות להתחשב בתנאי מזג האוויר האמיתיים שמתעדכנים דרך האינטרנט, לדמות תקלות על פי הסתברות והגדרות שבוחר המשתמש, להתחשב בכמות הדלק והמטען במטוס - וכמובן לחוות עומסים בשדה התעופה של שחקנים אחרים.
עולם וירטואלי שוחר שלום
הטייסים והפקחים שנכנסים לרשת דואגים להשאיר את הרגשות, הגזענות והשנאה מאחוריהם בעולם האמיתי. ברשת רשומים חברים מכל רחבי העולם. פקחים מאירן לעיתים יושבים למשמרת על מגדל הפיקוח של תל אביב, וישנן טיסות בין ישראל למדינות כמו לבנון ואירן שבעולם האמיתי לא מתקיימות. "הרשת מוצהרת כאזור של שלום", אומר יונש.
באופן כללי, גם לא מתקיימים ברשת אירועים של חטיפות ואירועים אילמים אחרים. מזג האוויר, בעיות עם דלק ותקלות טכניות מספקות מספיק תרחישים, אומר יונש. כל התבטאות של שנאה או נסיון לנהוג באלימות מטופל באופן מידי - ואנשים מסולקים מהרשת על ידי מנהליה לאחר שעברו דין משמעתי.
ישנו הבדל נוסף בין העולם של VATSIM לבין העולם האמיתי. למרות החוקים הנוקשים והמחוייבות, לא מפטרים אף פקח כי היה רע, ולא מסלקים אותו מהרשת. להפך - החברים האחרים מתנדבים לשבת איתו וללמד אותו להפוך לפקח טוב יותר. בעולם אף מתקיימים קורסים לפיקוח שנעשים דרך האינטרנט, או בכיתות, כשהמורה יושב עם התלמיד ומדריך אותו.
עוד מבקש להדגיש יונש כי הרשת היא חינמית, מתקיימת ללא מטרות רווח וחיה מחסויות בלבד (למשל חברות תעופה שמטוסיה טסים בה). יונש חושב שהכמות הנמוכה של חברים ישראלים נובעת אולי מחשש להצטרף ולנסות לפקח ולטוס. חלק מהחברים, הוא אומר, הם כאלה שישבו במשך זמן רב כצופים מהצד. "חשוב להבין", הוא אומר,"שבסך הכל מדובר בדבר שהוא לצורך הנאה".