עשו אהבה בזמן מלחמה (לא בהכרח סקס)

כיונקים, אנחנו בנויים קודם לשרידה ולא לרבייה. עם כל הרצון הטוב, בזמן מלחמה יש פעילות הורמונלית מוגברת, תולדה של הדחק, שמורידה את החשק המיני ופוגעת ביכולת התפקודית שלנו. אבל אפשר בהחלט לנצל את ההזדמנות לגיבוש

"עשו אהבה ולא מלחמה" - סיסמה זו מלווה אותנו מאז הסיקסטיז, אבל מה באמת מתרחש בגוף שלנו בזמנים כאלה?

בזמן מלחמה אנחנו נמצאים בחרדה. כיונקים, אנחנו בנויים קודם לשרידה ולא לרבייה. עם כל הרצון הטוב, בזמן מלחמה יש פעילות הורמונלית מוגברת, תולדה של הדחק בו אנחנו נמצאים, שמורידה את החשק המיני ופוגעת ביכולת התפקודית שלנו.

כולם מדברים על כך שלאחר תקופת מלחמה מתרחשת תופעת "בייבי בום" – פרו ורבו נמרץ, שמוביל ללידת תינוקות רבים כעבור תשעה חודשים. תופעת הבייבי-בום אינה מתאימה לדעתי למלחמת עזה, לפחות לא כפי שהיא מתנהלת כעת. היקף המלחמה הוא כזה שלא הרבה חיילי מילואים מגויסים, ולכן אין (כנראה) הרבה סקס של לפני היציאה לשדה הקרב. תופעה זו מתאימה יותר למלחמות שבהן מגויס רוב העם, ולפני היציאה ו/או בזמן הפוגה וחופשה מקיימים יחסי מין המחזקים את הקירבה ופורקים מתחי מלחמה. במצב שכזה, תשעה חודשים אחרי יש בום חיובי...

גם במלחמה, צריך לנסות ולשמור על שגרה. כמו בכל דבר, ולמרות הלחצים והחרדות, יש לנסות ולשמור על קירבה, חום, אינטימיות ומגע. נכון שקשה להתמזמז במקלט ליד השכנים, כי "מה יגידו". נכון שלא נעים להתלטף במקלט ליד הילדים, וגם במועצה לשלום הילד ודאי לא ימליצו על כך. נכון שהלחץ עלול להוציא אגרסיות ותוקפנות - להיות זה עם זה 24 שעות ביממה, אפילו בכפר נופש בטורקיה, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. נכון שהחרדה מורידה את התשוקה ואת הזיקפה.

הזדמנות ומנוף לבנייה וחיזוק הקשר הזוגי והמשפחתי

אבל ניתן לראות בתקופה זו - ונקווה כולנו שהיא תיגמר בשלום בתוך ימים ספורים - גם הזדמנות ומנוף לבנייה וחיזוק הקשר הזוגי והמשפחתי. אמנם המקלט-ממ"ד הוא מקום בטוח השומר על גופנו וחיינו, אבל חיק המשפחה הוא המקום הבטוח ביותר לשמירת נפשנו ובטחוננו. זוגיות בוגרת, שכוללת יכולת הקשבה, הכלה, ויתור והליכה לקראת האחר, היא זו שתביא לחיזוק עמודי היסוד של הקשר הזוגי. מצב שכזה יקרין על הילדים ויהווה מודל לחיקוי.

תקשורת מרגיעה בזמן שלום ובזמן מלחמה היא למעשה הפתיח לקירבה פיזית אינטימית שיכולה להיות מנת חלקם של כל בני המשפחה.

אני חלילה לא מתכוון לאורגיות המוניות במקלט! יש עשרות מחקרים המראים את חשיבות המגע לבריאותנו הגופנית והנפשית גם יחד. חיבוק, ליטוף, חום וקירבה הדדית (גם בין בני הזוג וגם עם הילדים) חשובים מאוד בימים אלו - ואסור לנו לתת ללחץ להשכיח את זה.

בתוך כל אלו, סבלנות וסובלנות, דוגמה אישית לילדים, הקשבה ורגישות לחרדותיהם יהוו גשר לזוגיות ולמשפחתיות טובה יותר, ונצא כולנו נשכרים.

חשוב לתכנן מה אפשר לעשות יחד במקלט-ממ"ד: משחקים משפחתיים, תחרויות המאפשרות תחושת שליטה, וכמובן חשוב המגע האנושי.

לגבי הזוגיות – חיבוק חם, נשיקה וליטוף יהוו במקלט סוג של משחק מקדים בלתי מיני למה שיקרה מאוחר יותר, כשתגיע סוף סוף צפירת ההרגעה.