נפגעי הטילים מרוצים מהטיפול של רשות המסים
כתב "כלכליסט" פגש תושבים בדרום שבתיהם נפגעו מטילים ושמע מהם רק מילים טובות: "החבר'ה הגיעו בתוך חצי שעה: שמאים, אנשי מס רכוש, אנשי ניקיון וצלמים"
בתוך פחות משעה לאחר נפילת טיל הגראד הראשון מעולם בגדרה בשבוע שעבר, התייצבו נציגי מס רכוש באתר הנפילה והחלו בעבודתם. מבחינת התושבים באזור קו העימות, אזור שהולך ומתרחב מדי יום, התפקוד היעיל של המערכות השלטוניות - ובעיקר של אנשי רשות המסים בשיתוף נציגי פיקוד העורף - הוא לא פחות ממפתיע.
"החבר'ה הגיעו בתוך חצי שעה: שמאים, אנשי מס רכוש, אנשי ניקיון, צלמים שהחלו לתעד בלי הפסקה ומכל זווית את הנזקים", אומר אביטל קדרון, תושב גדרה שביתו ניזוק ברביעי בבוקר. "הם היו אדיבים בצורה בלתי רגילה. נתנו לנו הנחיות מפורטות כיצד להתמודד עם שיקום הנזקים, עשו עבודה שקטה ויעילה שמורידה מאיתנו את הצורך להתמודד גם עם התיק הזה של שיקום הבית. בתוך זמן קצר הגיעו לכאן שש נשים, שנשלחו מטעם המועצה המקומית לנקות את ההריסות. מהר מאוד העמידו צפרדע זבל מחוץ לבית ובמהלך היום העמיסו את כולו בשברים".
"צריך להבין שמדובר בטראומה", אומר קדרון. "כשהבית שלך נהרס והבת שלך ניצלת מפגיעה ישירה, זו טראומה. אז מבחינתי מדובר בהפתעה מבורכת. אנחנו רגילים לביורוקרטיה ישראלית שבדרך כלל לא מתפקדת, והנה פתאום אנשי מס רכוש וכל המערכות מסביב עובדות בתיאום ובצורה מעוררת כבוד".
סיור ממושך ביישובי הדרום מאז שהחל מבצע "עופרת יצוקה" לפני 15 יום מעיד שהלקחים מהטיפול בעורף במהלך מלחמת לבנון השנייה - כפי שנקבע בדו"ח ועדת וינוגרד - נלמדו היטב. גם קדרון, עורך דין מסחרי במקצועו, וגם השכנים מסביב שבתיהם ניזוקו מספרים על עוד הפתעה שזימנה להם הפגישה עם אנשי מס רכוש: הם השילו מעליהם את הגישה החשדנית המופגנת כלפי אזרחים שאפיינה אותם.
"הם לא ישבו והתחילו להתווכח איתי על כסף", אומר קדרון. "הם לא נתנו לי תחושה כאילו אני מנסה לעשות קופה על חשבון המדינה. הם באו בצורה עניינית, בדקו את הנזקים וביקשו שאביא להם הצעת מחיר שאותה הם יאשרו".
הבית של משפחת בן מרדכי נמצא בצד השני של הכביש וניזוק גם הוא מנפילת הטיל. "אנשי מס רכוש היו מסבירי פנים ואדיבים", אומר אורי בן מרדכי. "הם העמידו מולי איש קשר, שהוא הכתובת שלי לכל בעיה. הם באו עם רצון טוב, בלי קטנוניות ואפילו הציעו להציב שמירה על הבית שנותר פרוץ".
אלא שישנו עוד הבדל מהותי באופן שבו מתפקד מס רכוש כיום, והוא נעוץ גם במספרים: בעוד שבמהלך מלחמת לבנון השנייה טיפל מס רכוש בכ-27 אלף תביעות מיידיות בגין נזקים, כתוצאה מנפילות של 200 טילים בממוצע ביום, במהלך המלחמה הנוכחית הוגשו עד עתה רק כ־1,500 תביעות לפיצוי.
לדברי אמיר דהן, אחראי תחום נזקים ישירים ברשות המסים, המדינה מציעה לאזרחים שרכושם נפגע מנפילת טילים שני מסלולי שיקום: הראשון הוא שיפוץ מיידי שמבוצע באמצעות קבלני משנה שמעסיקה המדינה; השני הוא שיפוץ שיבוצע על ידי בעלי מקצוע שבוחר הניזוק, שבסופו הוא יגיש למדינה את החשבון על פי אומדן שמסוכם על הצדדים מראש. לכל משפחה שביתה נפגע הוצמד איש קשר שמלווה את התקדמות השיפוצים ואחראי להסדיר את החובות עם קבלן המבצע. עד עתה בחרו כ-60% מהניזוקים במסלול השיקום הראשון, ולפי הערכת דהן, בכ-90% מכלל הבתים הפרטיים שנפגעו עבודות השיפוץ נמצאות בשלב מתקדם.
הדרך לפיצויים עוד ארוכה
השבוע ימשיכו השיחות בין נציגי האוצר, התמ"ת, ההסתדרות וארגוני המעסיקים כדי למצוא נוסחה לפיצוי העובדים והעסקים בדרום. כבר עתה מצאו הצדדים פיתרון למחלוקת העיקרית ביניהם - קיזוז השפעת ההאטה במשק על הפיצויים לעסקים הקטנים והבינוניים. לאחר תום הלחימה ישכור כל בעל עסק רואה חשבון שיעריך את הקיטון במחזור, אם היה כזה, בדצמבר 2008 לעומת דצמבר 2007. שינוי זה ייחשב כשינוי בשל ההאטה והוא יקוזז מהפער במחזור של ינואר 2009 לעומת דצמבר 2008. הפיצוי יינתן, אם כן, ביחס לקיטון בין ינואר לדצמבר פחות השפעת האטה.
מתווה הפיצויים על הנזק העקיף - זה שנגרם מירידה בפעילות העסקית בגלל סגירה מלאה או חלקית של העסק - אמור להיות דומה לזה שניתן לעסקים לאחר מלחמת לבנון השנייה. אך בעלי העסקים בצפון טוענים לבעיות רבות במנגנון התשלום. עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת ושות' מציין שניסיון העבר מלמד שיש כמה בעיות. הראשונה נוגעת לעובדים שעתיים ולעובדי משמרות, שכן מנגנון הפיצוי שנקבע לא נתן פתרון ברור בעניין זכאותם לקבל שכר עבור התקופה שבה לא עבדו.
עוד בעיה קיימת בעסקים שהמחזור שלהם תנודתי. מפתח הפיצוי לא הביא בחשבון את השינוי במחזורים, ובעלי העסקים מצאו את עצמם עם פיצוי שאינו משקף את היקף הפגיעה. נוסף על כך, מי מהם שנדרש לשלם תשלומים שנתיים באותם מועדים (דמי הבראה, בונוסים וכדומה) לא זכה לפיצוי, שכן אלה אינם נחשבים לנזק עקיף.
בעיה אחרת היא השאלות הלא פתורות על זכאותן של עוזרות הבית, מטפלות וכדומה לקבל פיצויים. החקיקה קבעה שעובד שאינו בא לעבודה, גם אם מדובר בעובד משק בית, זכאי לקבל תשלום על כך. למרות זאת העמידה המדינה קשיים בפניהם בעת שאלה ביקשו לממש את זכאותם לפיצוי.
הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"כלכליסט"
לפנייה לכתב/ת 
