תשכחו ממצרים

בימים אלו עוברת קהיר תקופה שעליה אמרה שרה אמנו: "אחרי בלותי הייתה לי עדנה". כל העולם שם פעמיו אל בירת מצרים, כולל עמוס גלעד שלנו, כדי שמובארק יואיל להושיע את העולם מהצרה ששמה "המלחמה על עזה". כולם חושבים שמצרים היא הציר המרכזי בכל פתרון אפשרי, בעיקר בגלל יכולתה לשים קץ להברחות הנשק לרצועה, ולפתוח בפני תושביה את מעבר רפיח כדרישת חמאס.

אך יש לצנן מעט את ההתלהבות לגבי מצרים. שום הסכם או החלטה שיש בהם מרכיב של הפסקת הברחות לא יבוצע, גם אם השלטון המצרי ירצה בכך, בשל מספר סיבות.

ראשית, הבדואים: מי שעומד מאחורי ההברחות אינו מצרים אלא הבדואים שחיים בצפון סיני. שבטים אלו אינם דוברי ערבית מצרית, אינם בעלי תרבות מצרית ואינם שותפים לאתוס הפוליטי המצרי. הם מתפרנסים מהברחות של נשים וסמים לישראל, כמו גם נשק, תחמושת וטילים לרצועה. זו פרנסתם, ובכל פעם שהשלטון המצרי מנסה להכביד את ידו עליהם הם מוציאים לפועל פיגוע בחוף סיני, כפי שקרה בטאבה, בשארם א-שיח' פעמיים, בנואיבה ובראס א-שטן. כך הם "משכנעים" את השלטון בקהיר להניח אותם לנפשם ולהברחותיהם.

כשהשלטון שולח אליהם כוח שיטור הם נלחמים בו, הורגים באנשיו ולוקחים אותם בשבי. הסיכוי שהשלטון המצרי יצליח להשתלט עליהם הוא כמו הסיכוי שממשלת ישראל תצליח לבער את הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב. הבדואים בסיני ימשיכו בהברחות ללא קשר להסכמים או להחלטות המחייבים את מצרים.

שנית, השוחד: מי שמכיר את המציאות במצרים יודע שהכל זז בה באמצעות השוחד. השכר הנמוך של פקידים מחייב אותם לפעול על פי צרכיהם, והם עושים זאת בגדול. מה לדעתכם תהיה תגובתו של שוטר מצרי הנמצא ליד מחסום בסיני, ושכרו החודשי הוא כמה עשרות דולרים, כשמשאית מלאה "צינורות" מבקשת לעבור במחסום והנהג מציע לו מאה דולר? האם מובארק יגיע למחסומים בשביל לוודא שהם מתפקדים כראוי? הסיכוי ששוטרי המחסומים המצריים יחדלו לקחת שוחד עבור העברת משאיות המבריחות נשק לכיוון עזה, נמוך מהסיכוי שלא תהיה שחיתות במנגנון הממשלתי הישראלי.

שלישית, האדמיניסטרציה: החלטות של מובארק כמעט בכל דבר ועניין, מתמוססות לחלוטין במורד המדרג האדמיניסטרטיבי במצרים. מספר הדרגים שהחלטה שלו צריכה לעבור הוא עצום, וכל דרג מקזז מההחלטה את מה שלא נראה לו. הסיכוי שהחלטה נשיאותית על מניעת הברחות תבוצע ככתבה וכלשונה במחסום בסיני קלוש לחלוטין. מובארק יכול לרצות, אבל החלטותיו לא מבוצעות. זה לא רוע לב, זה מצרים.

רק לשם המחשה: לפני מספר שבועות פרסמו הפלסטינים ידיעה לפיה המצרים החלו להלחם ברצינות במנהרות בין רפיח המצרית והפלסטינית. אחסוך לקוראים את הפרטים המצמררים של הפעולה המצרית. המצרים ערכו בירור כדי למצוא מי קיבל פתאום זריקת מוטיבציה, ומצאו שמדובר באדם אחד, שלא קיבל מספיק תמורה ממפעילי המנהרות, והחליט ללמד אותם לקח. המצרים מצאו מיד תפקיד אחר להיפראקטיבי הזה. 

יהיו החלטות או"ם, אולי יהיו הסכמים, אבל יישום בשטח יהיה רק כשמצרים תשתלט על הבדואים, כשלא יהיה בה שוחד וכשפקודותיו של מובארק יבוצעו. עד אז תשכחו מהפסקת ההברחות באחריות מצרית. במזרח התיכון צריך תמיד להיות אופטימי. הוא יכול רק להשתפר.

ד"ר מרדכי קידר מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת, אוניברסיטת בר-אילן