שיהיה בבית

פעמים רבות אקמול לא מספיק להורדת חום ולשיכוך כאבים, ואז ניתן לשלב תרופה ממשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידיים (NSAIDS) שמפחיתה ביעילות גבוהה חום. את התרופה ניתן ליטול החל מגיל שלושה חודשים כל שמונה שעות, גם במקביל לאקמול או דקסמול.

תפרחת חיתולים נגרמת בשל גירוי עור העכוז מהשתן או מהצואה או כתוצאה מהתפתחות פטרת הנגרמת מהלחות הגבוהה במקום. הפתרון הטוב ביותר הוא לשמור את האזור יבש ככל האפשר תוך החלפת חיתולים תכופה. אם זה לא עוזר והתפרחת נמשכת יותר מ־24 שעות, אפשר למרוח משחת אגיסטן בייבי בעלת מרכיב אנטי־פטרייתי בשילוב דזיטין בעלת אפקט מרגיע לעור.

הנגעים הלבנים בחלל הפה, שגורמים לכאבים ולאי־שקט, נגרמים בעיקר מנגיפים או ממחלות. אין לכך תרופה, אבל המשחות האמורות עשויות לתרום להקלה (אף שאין לכך הוכחה מחקרית). במקביל כדאי לתת לילד משקאות קרים, גלידות או קרטיבים שיקלו במעט. אפשר גם לנסות את תרופת הסבא הוותיקה – חלב עזים.

גם אם הילד לא סובל מקוצר נשימה או מאסתמה, מכשיר אינהלציה הפולט אדים חמים או קרים יכול לסייע במקרי חירום רבים עוד לפני הפנייה לרופא. במצב של שיעול נבחני (סטרידור) שאינו מלווה בחום או בקוצר נשימה ניכר, טיפול באדים קרים עשוי להפיג את התכווצות מיתרי הקול. אינהלציה של אדים חמים תסייע לכיוח ולהקלה על שיעול ועל קוצר נשימה. כאמור, בכל מקרה של החמרה יש לפנות לרופא.

אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, כך שאין בה תועלת נגד עשרות הנגיפים שגורמים לנזלת. במקרים כאלה ניתן להשתמש בתכשירים המכווצים את כלי הדם באף ומסייעים להפחתת הגודש והנזלת. התכשירים האלה מותרים לשימוש רק מגיל חצי שנה. עד אז תוכלו לנסות טיפות מי מלח שיעילותן פחותה.

רוב השלשולים וההקאות אצל ילדים נגרמים מווירוסים שנגדם אין כל טיפול אנטיביוטי. הטיפול היחיד הוא שתייה מרובה במנות קטנות בשל הקיבה הרגישה. עם זאת ילד מקיא או משלשל מאבד מלחים וסוכרים, ומכאן נובעת גם החולשה. לשם כך כדאי להחזיק בבית תמיסת מינרלים שתחזיר לילד את החיוניות עד שיחלפו השלשולים וההקאות.

כאמור, מומלץ שלא לטפל בדלקות אוזניים ב־48 השעות הראשונות, משום שהן חולפות מאליהן ללא כל סיבוך. במצבים כאלה כדאי להחזיק בבית טיפות לשיכוך כאבי אוזניים שאותן ניתן לטפטף לאוזני הילד עד שמונה פעמים ביממה. הטיפות אינן מרפאות אלא רק מקלות את הכאב.

הסיבה הנפוצה לכאבי בטן אצל ילדים היא עצירות, המוגדרת כאי־מתן צואה מעל שלושה ימים בילדים או מעל שבוע בתינוקות. עם זאת גללים המצטברים במעיים גם במשך זמן קצר יותר עשויים לגרום לכאבי בטן עזים ולאי־שקט ניכר. במקרים כאלה אפשר לנסות תכשירים המסייעים לריכוך הצואה באמצעות הגברת כמות הנוזל במעי הגס. תכשירים אלה, בניגוד לתרופות משלשלות, אינם גורמים ל"התמכרות" של המעיים, הם פועלים מקומית במעי ואינם נספגים במערכת הדם.

חתכים על העור דורשים חיטוי למניעת חדירת מזהמים. לפיכך חשוב שיהיה בכל בית תכשיר חיטוי. קיימים תכשירים שאינם גורמים לצריבה באזור הפציעה גם בצורת משחה.

עקיצות, צמחים, מזון ואפילו אבקת כביסה חדשה עלולים כולם לגרום להופעת פריחה אלרגית על העור, המתאפיינת בגרד ובנגעים אדמומיים מעט מורמים מעל העור, ללא חום. נגעים אלה נעלמים בלחיצה קלה וחוזרים לצבעם המקורי. במקרים כאלה טיפול בתרופה ממשפחת האנטיהיסטמינים מביאה להקלה משמעותית בגרד ובפריחה. טיפות פניסטיל אמנם נמכרות במרשם רופא בלבד, אך מדובר בתרופה בטוחה ויעילה. תופעת הלוואי העיקרית שלה היא תחושת נמנום, ולכן על הילד להיות תחת השגחה כל עוד הוא נוטל את התרופה. אם האלרגיה מלווה בקוצר נשימה ובהידרדרות כללית במצב הילד, יש לפנות מיידית לחדר המיון.