שמש. ניאופוליס. בשובי מהר גריזים
"מה ניתן לעשות, עתה/ כשדוק הערפל עוטף את הרחוב, לאט/ כמו הצעיף שהבאתי לך מנפולי/ זה היה דווקא בקיץ". שיר חדש של יחזקאל נפשי
נָשִׁים שֶׁלִּי.
נָשִׁים שֶׁל זַעַם וְאֵימָה.
נָשִׁים שֶׁל יֹפִי וְכְּאֵב,
שֶׁל תֹּם, שֶׁל רֹךְ.
כֵּיצַד לְבַסּוֹף נוֹתַר אָדָם
לְלֹא דָּבָר, לְלֹא כְּלוּם.
תַּחַת הָאֲדָמָה הַזּוֹ הַכֹּל נֶמֶק,
הַכֹּל נִשְׁכַּח תַּחַת הָעִרְפּוּל.
אִשָּׁה שֶׁלִּי, יָפָה, מַלְאָכִית.
עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ אַהֲבָה מַהִי -
הָאַהֲבָה הִנָּהּ כְּאֵב שֶׁאֵין לוֹ תֹּם.
מָה נִתָּן כְּבָר לַעֲשׂוֹת, עַתָּה,
כְּשֶׁדֹּק הָעֲרָפֶל עוֹטֵף אֶת הָרְחוֹב. לְאַט.
כְּמוֹ הַצָּעִיף שֶׁהֵבֵאתִי לַךְ מִנָּפּוֹלִי.
זֶה הָיָה דַּוְקָא בַּקַּיִץ.
הָעֵסֶק בִּישׁ, הָעֵסֶק בִּישׁ.
לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה עִם אַפְרוֹדִיטֶה בַּשָּׁמַיִם
וְאָז לִפֹּל לָאֲדָמָה שׁוּב. לְהִשָּׁמֵט. לִצְנֹחַ.
נָשִׁים שֶׁלִּי שֶׁל יֹפִי סוֹרֵר,
שֶׁל אָבְדָּן וְאוֹר.
הַאִם נָשׁוּב וְנִתְרָאֶה.
יַעֲקֹב בִּבְדִידוּתוֹ לֹא יָדַע אַחֶרֶת.
וְאִלּוּ בְּתָּנָ"ךְ הֻזְכַּר, כִּי
עֵינֵי רְחֵל, רַכּוֹת הָיוּ.
נָשִׁים שֶׁלִּי.
נָשִׁים שֶׁל זַעַם וְאֵימָה.
נָשִׁים שֶׁל יֹפִי וְכְּאֵב,
שֶׁל תֹּם, שֶׁל רֹךְ.
הַעוֹד נָשׁוּב וְנִתְרָאֶה.
הַעוֹד נָשׁוּב וְנִרְקֹד יַחְדָּו, נִשְׁכַּב.
הַאֻמְנָם אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים אוֹתָם בִּקַּשְׁתִּי לִי.
עַתָּה אֲנִי סָבוּר שֶׁגַּם הָאֱלֹהִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ.
אֲנִי לְבַדִּי כָּאן.
שירים נוספים ב-ynet של יחזקאל נפשי
פתק מהוה להיידי פרומקין מ-1995
כנרת חיה בוסני בטלוויזיה לפנות ערב
יחזקאל נפשי - משורר, ומתרגם משירה הודית ואנגלית לעברית. זוכה פרס "אייזנברג". עורך את תערוכות "שיח-משוררים" בגלריה "גרוס". מגיש את פינת הספרות והתרבות ברדיו ת"א, 102fm