הרפורמה בתלוש השכר יוצאת לדרך
מהחודש הבא יהיה תלוש השכר שלכם מפורט יותר ויכלול גם את שעות העבודה בפועל, ותק מצטבר וימי מחלה. המטרה: לחזק את השכיר מול המעסיק ולעזור לו לשלוט בכסף שלו. איך ייראה התלוש החדש ואיך צריך לקרוא אותו?
בחודש הבא יקבלו 2.7 מיליון השכירים בישראל תלוש שכר ארוך ומפורט במיוחד. תלוש ינואר יהיה התלוש הראשון שיכיל את השינויים שקבע תיקון 24 לחוק הגנת השכר. כמו הרפורמה בתחום החיסכון ארוך הטווח, גם מהפכת תלושי השכר אמורה להגביר את השקיפות בין מקום העבודה לעובד, ולאפשר לעובדים לשלוט טוב יותר על מה שנעשה עם השכר שלהם. בנוסף מטרת השינויים שהוכנסו לחוק לחזק את מעמדם של השכירים מול המעסיקים.
"כלכליסט" ריכז את כל השינויים שעתידים להיכנס לתלוש החדש, ומסביר מה משמעות השינויים המרכזיים.
מה כולל התלוש
מעתה יהיה התלוש חייב לכלול את כל הנתונים הנוגעים להעסקת העובד כגון תאריך תחילת העבודה, הוותק המצטבר, היקף המשרה ועוד. כמו כן יחויב המעסיק לציין בתלוש את מספר החברה ולא רק את מספר תיק הניכויים למס.
פרטים אלו, כחלק מהתפיסה הכללית של התיקון לחוק, נועדו לאפשר לעובדים לקבל כמה שיותר מידע ולהקל עליהם לתבוע את המגיע להם, ואולי גם למנוע מראש הפרה של זכויותיהם.
עוד נתונים שיפורסמו מעתה הם מספר ימי העבודה ושעות העבודה. אם השכיר מקבל תשלום על שעות נוספות ללא קשר לכמות השעות בפועל - סידור הנקרא "משרת אמון" - יהיה על המעסיק לציין זאת בפירוש.
שכר ועונש
כדי לעודד את ציבור המעסיקים ליישם את הוראות התיקון באופן מיידי נקבעו סנקציות קשות, הן במישור האזרחי, הן במישור הפלילי והן במישור האישי, אומרים עורכי הדין דליה אפרת־לוי ועופר קצנשטיין.
במישור האזרחי, בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום של עד 5,000 שקל, על כל תלוש שלא נמסר לעובד או שנמסר ללא הנתונים המחויבים בהתאם לתיקון החדש. בית הדין יכול לפסוק קנסות גבוהים יותר אם ימצא לנכון. אם בוצעה הפרה של החוק פעמיים בשנתיים, ההנחה מבחינת בית המשפט היא כי המעביד ביצע אותה ביודעין, אלא אם כן המעסיק הוכיח אחרת.
מבחינת הסנקציות הפליליות, מעביד שניכה כספים משכר העובד בניגוד לחוק ייקנס בסכום של 33,650 שקל. מעביד שניכה סכומים משכר העובד ולא העבירם לגוף שאליו היה אמור להעבירם - כשהכוונה היא בעיקר להעברת כספי הפנסיה אל קרן הפנסיה - דינו מאסר שנתיים או קנס בסכום של יותר ממיליון שקל.
תיקון 24 קובע סנקציות פליליות חמורות אפילו יותר אם המעביד ביצע את העבירות המפורטות לעיל בנסיבות מחמירות.
חובות המעביד
מהן חובותיו של המעסיק בעקבות התיקון לחוק? עו"ד טומי מנור, שותף במשרד עו"ד הרמן מקוב, אומר כי על המעסיק לוודא שהגורם שמכין את תלושי השכר בחברה מודע לתיקון החדש לחוק, וכי תלושי השכר החל מחודש פברואר 2009 (שיופקו עבור חודש ינואר) יכללו את כל הפרטים הקבועים בחוק.
כמו כן, על מקום העבודה לנהל רישום מדויק של שעות העבודה של כל העובדים, כולל עובדים שמשולמת להם תוספת גלובלית על שעות נוספות, ולשמור את הרישומים למשך שבע שנים (תקופת ההתיישנות בתביעה לשעות נוספות).
המעסיק צריך גם לערוך מחדש את הסדרי התשלום לעובדים הזכאים לגמול שעות גלובליות, ולוודא כי הסכום המשולם חופף בקירוב את הממוצע השנתי של השעות הנוספות שהם מבצעים בפועל.
זכויות העובד
העובד מצדו צריך לוודא כי הוא אכן מקבל תלושי שכר הכוללים את כל הפרטים הקבועים בחוק, וכי אם הוא עובד שעות נוספות משולם לו התגמול המתאים.
דוד שי, מומחה למיסוי ושכר מחברת חילן טק, אומר כי שפע המידע שהתלוש החדש יציע נועד לסייע לאו דווקא לעובד עצמו, אלא לעורך הדין של העובד במקרה של הגשת תביעה נגד מקום העבודה.
לדברי שי, "על העובד לוודא, עד כמה שהוא יכול, שהמידע החדש שנפרס בפניו אכן מתקיים במציאות על פי הוראות החוק וההסדרים במקום העבודה. במקרה שיש לעובד חשד שזה אינו המצב, עליו לפנות לגורם האחראי בחברה על תלושי המשכורת.
שי מוסיף כי "אם העובד אינו מרוצה מהמצב, הוא יכול לפנות בשלב ראשון לייעוץ משפטי בעניין, גם מבלי להגיש תביעה".
לדברי שי, יש לזכור שקהל היעד שעמד מול עיני המחוקק כאשר הוכנסו התיקונים החדשים, הוא העובדים החלשים במשק, אלו שלא קיבלו תלוש עד כה או שקיבלו מידע חלקי בתלוש.
דיווח על הפרשות לפנסיה - האחריות היא של העובד
פירוט ההפרשות לחיסכון הפנסיוני מופיע כבר היום בתלוש המשכורת ברוב מקומות העבודה, אולם מעתה תהיה זו חובה לציין בתלוש את ההפרשות לטובת החיסכון הפנסיוני של אותו חודש עבור העובד. כך, מעסיקים שינכו מהשכר את סכום החיסכון אולם לא יעבירו את הכסף לגוף הפיננסי שבו חוסך העובד לפנסיה, יהיו חשופים יותר לתביעות.
"עקב המשבר הפיננסי עלולה התופעה של ניכויים מהשכר שאינם מגיעים ליעדם לצמוח בעשרות אחוזים", אומרים עורכי הדין ארנון שגב ולי בן־זקן ממשרד ארנון שגב. לדבריהם, לחברה המנהלת את קופת הגמל, קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים ייקח שלושה חודשים עד חצי שנה לעלות על כך שהמעסיק אינו מעביר את הכספים, שכן היא אינה יודעת אם אי־העברה או העברה נמוכה יותר מקורה בשינוי היקף המשרה, פיטורים וכדומה. לכן, על העובד לוודא מול הגוף שבו הוא חוסך את כספו שההפרשות אכן התקבלו. "ההתייחסות צריכה להיות זהה לזו של חשבון העובר ושב בבנק", אומרת עו"ד בן־זקן. במקרים של אי־העברת הפרשות לפנסיה, ההוכחה היא פשוטה מאוד - להשוות את הרשום בתלושי השכר לדו"חות הקופה.
עו"ד בן־זקן, המייצגת כמה חברות המנהלות קופות לחיסכון ארוך־טווח, אומרת כי מעסיק שנתקל בקשיי מימון שאינם מאפשרים המשך הפרשות צריך לפנות אל העובדים ולנסות לסגור מולם הסדר אחר.
הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"כלכליסט"
לפנייה לכתב/ת 
