דורנר: מזל שבג"ץ יכריע בעניין פסילת הערבים
"חתירה תחת אופיה הדמוקרטי של ישראל" - כך מגדיר פרופ' מרדכי קרמניצר את החלטת ועדת הבחירות. השופטת בדימוס דורנר מרוצה שהמילה האחרונה ניתנה לבג"ץ, ומומחה נוסף מדגיש את הקושי: הציבור אולי תומך, אבל לא תמיד צודק
החלטת ועדת הבחירות מהיום היא ניסיון שני של הוועדה לפסול את המפלגות הערביות רע"ם-תע"ל ובל"ד מהתמודדות בבחירות לכנסת. האם הפעם יצליח המהלך, ולא ייעצר בבג"ץ כמו ב-2003? ההכרעה תעבור שוב כנראה לבית המשפט העליון, ולדעת אנשי משפט ואקדמיה העוסקים בדמוקרטיה - טוב שכך.
"אפשר לשחרר אנחת רווחה עקב כך שהעניין מוכרע בידי בג"ץ", אומרת ל-ynet שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר. "ועדת הבחירות היא ועדה פוליטית, בה יושבים אנשים עם אינטרס פוליטי. המילה הסופית בעניינים הללו לא צריכה להינתן על ידה".
אז מה בדיוק יקרה עכשיו? "אם תקום מפלגה שאומרת שהיא תומכת בחמאס, אז לפי החוק צריך לפסול אותה וזה לגיטימי. אבל חייבים לבדוק שאמנם כך הדבר, במיוחד כשהמפלגות מכחישות זאת", אומרת דורנר, ומזכירה שהיועץ המשפטי לממשלה עצמו התנגד לפסילה.
"לא נותנים לחתול לשמור על השמנת"
פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור כי הפסילה מוכיחה עד כמה מזיקה האפשרות שניתנה לוועדת הבחירות, לפסול מפלגות. "אני לא מכיר אף מקום אחר בעולם שמעניק כזה כוח לגוף פוליטי. לא נותנים לחתול לשמור על השמנת. מעבר לכך, הפסילה מעמידה סימן שאלה גדול על התבונה של אלו שתמכו בה. המחשבה שישראל תהיה דמוקרטיה ללא ערבים בגוף המחוקק שלה מראה על אי הבנה יסודית שלהם בדמוקרטיה".
לטענתו, מדובר בצעד אנטי-דמוקרטי מובהק, "שמדיף מריח של אווירה מאוד לאומנית בקרב הציבור מאז תחילת הפעילות בעזה. הצירוף הזה של בחירות ולחימה בדרום מהווה צירוף קשה לרעיון הדמוקרטי. הרי היועץ המשפטי לא תמך בפסילה, וזו רק אינדיקציה יותר חזקה לכך שאין ממש בדברים.
"יש פה הלך רוח עוין כלפי הערבים הישראלים והנזק כבר נגרם. גם אם בג"ץ לא יאשר את הפסילה, והוא לא, הרי התחושה בקרב הציבור, כאילו יש משהו בלתי לגיטימי בפעילות המפלגות, תיחקק. צעדים כאלו מחלישים אותנו כדמוקרטיה. מדינה שתופסת עצמה כמדינת לאום מחויבת לשיווין זכויות וליחס הוגן גם כלפי המיעוט שבה. החלטת ועדת הבחירות חותרת תחת אופיה הדמוקרטי של ישראל".
לדברי קרמניצר, הקשר בין הפסילה ל"דמוקרטיה מתגוננת" קלוש ביותר. "דמוקרטיה מתגוננת באה להגן על שני דברים: קיום המדינה מול אויביה ושמירה על הממשל הדמוקרטי. אם קמה מפלגה שאומרת במצע שלה שמטרתה להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה - זה לא מסכן לא את קיומה של המדינה ולא מסכן את משטרה הדמוקרטי. הבעיה מתחילה כשמפרשים את ניסוח חוק המפלגות כמתן לגיטימציה לסתימת פיות".
"לא מניח תפילין - לא יהודי?"
גם לטענת פרופ' אשר אריאן, מדובר במעשה לא דמוקרטי - ומעבר לכך, "לא נבון". הוא מסביר: "הרי בעבר מצאנו את עצמנו מקבלים החלטות כאלו כאשר יודעים בברור שבג"ץ יהפוך אותן. במקרה הטוב הפסילה מאפשרת הוצאת קיטור ובמקרה הרע היא חוסמת הבעת דעות שצריכות להישמע.
"אם המפלגות הללו עשו מעשים שאסורים לפי חוק - אז צריך להעמיד אותן לדין. אם הם מדברים ומביעים דעה - צריך להתווכח איתם. אסור לסתום לחברי הכנסת האלו את הפיות,
וגם לא למאות האלפים שתומכים בהם. זו לא הדרך. זה כמו שאחליט שמי שלא מניח תפילין אינו יהודי. העובדה שיש למפלגות הללו עולם תוכן שונה לא אומרת שאסור להן להביע את דעתן".
פרופ' אריאן יודע כי בתוך עמו הוא חי ובטוח שהציבור יתמוך במהלך: "הרי אני מתפרנס מסקרים. אבל הציבור לא תמיד צודק. השאלה היא האם אנחנו דמוקרטיה ליברלית, פתוחה וסובלנית או האם נכפה על הזולת את דעות הקונצנזוס. זאת שאלה קשה, ובמיוחד בזמן מלחמה".
לפנייה לכתב/ת 
