חיסול הייבוא האישי - פרק ט'
מנכ"ל משרד התחבורה הודיע כי הוא מקים ועדה ציבורית לבחינת התנהלות ענף הייבוא האישי של כלי רכב לישראל. האם מדובר בחיסול סופי של תחרות חופשית בענף הרכב?
מתנת פרידה נדיבה מאד ליבואני הרכב, או פעולה מתבקשת לטובת הצרכן? מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, הודיע על הקמת ועדה ציבורית חדשה, שתבחן את התנהלות ענף הייבוא האישי של כלי רכב לישראל. בראש הוועדה תעמוד השופטת (לשעבר) קיי בלנש, והיא תכלול גם את מהנדס הרכב מנחם שדה, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות, עורך הדין זאב פרידמן, מנהלת תחום יבוא אישי ברשות המיסים רקפת ישי וראש תחום יבוא במשרד התחבורה, אתי רייטן.
- צ'מפיון הפסיקה לאשר יבוא אישי לטוארג
ראוי לציין כי פעילותם של סיטרמן ומשרד התחבורה בעניין זה, מגיעה על רקע צמיחה דרמטית בהיקף הפעילות בענף: על-פי נתוני אגף הרכב במשרד, מספר המכוניות שהגיעו לישראל בייבוא אישי צמח מ-250 בלבד ב-2005, לקרוב ל-3,000 בשנה החולפת. הגברת הפעילות בענף, הפוגעת במישרין במכירות של יבואני הרכב - בעיקר ביבואני מותגי יוקרה כמו ב.מ.וו, מרצדס ופורשה, אך גם יבואני מותגים "עממיים" יותר כמו פולקסווגן - הביאה לתוצאה חיובית במיוחד עבור הצרכן הפרטי: ירידת מחירים משמעותית בשוק היוקרה, בשיעור שמגיע לעשרות אחוזים.
_wa.jpg)
יבואנית ב.מ.וו: אחת הנפגעות העיקריות של צמיחת ענף הייבוא האישי
כדאי להזכיר כי יש המתנגדים לדעת משרד התחבורה - לפיה יש לצמצם למינימום את פעילות הייבוא האישי - בקרב משרדי ממשלה שונים. ברשות להגבלים עסקיים, למשל, סבורים כי כל עוד אין תחרות אמיתית בשוק הרכב - שתתאפשר כאשר לכל יצרנית רכב יהיה יותר מיבואן בלעדי אחד - על המדינה לעשות כל אשר ביכולתה לשמור על הייבוא האישי. כך ניסח את עמדת הרשות האחראי מטעמה על תחום הרכב: "אנחנו חושבים שבמקום שלא פתחנו עדיין את הייבוא המקביל - שהוא העיקר מבחינתנו - ראוי לפחות לעשות את כל המאמצים לשמר את הייבוא האישי".
מסווה של יבוא אישי
בדברי ההסבר המלווים את ההחלטה על הקמת הוועדה, מציין דובר משרד התחבורה כי "סיטרמן החליט על הקמת הוועדה הציבורית, לאחר שהתברר כי קיימת לכאורה תופעת מסחר בלתי חוקי של סוחרים, העוסקים בייבוא מסחרי של רכב, במסווה של יבוא אישי".הודעה זו תמוהה מעט. אין ספק כי מנכ"ל המשרד, המכהן בתפקידו קרוב לשלוש שנים, נתקל בנושא הייבוא האישי פעמים מספר. התופעה לכאורה אותה הוא מזכיר, קיימת כאן זה שנים. יתרה מכך, כבר לפני כשנה החל משרד התחבורה לצמצם את צעדיהם של העוסקים בענף, באמצעות אכיפת תקנה לפיה הופסק יבוא כלי רכב בעלי תקינה אמריקנית, אלא אם יוצרו בארה"ב, קנדה או מקסיקו. מטרת המהלך הייתה ברורה - חיסול הייבוא האישי, שהפך בשנתיים האחרונות מתחרה אמיתי ליבואנים הרשמיים. "הגיע הזמן לשחרר את הציבור ממלתעות ה'מאכערים'... לא נאפשר מצב של 'כאילו' יבוא אישי, אבל בפועל מדובר בייבוא מסחרי הנעשה באמצעות מתווכים", אמר סיטרמן בעבר, והבהיר את דעתו בעניין
בחודש אפריל האחרון, הבטיח סיטרמן לחברי ועדת הכלכלה בכנסת כי יסדיר את ענף הייבוא האישי, בנוסף לפתיחת שוק הרכב לתחרות ולייבוא מקביל - יבוא מאותה יצרנית על-ידי כמה יבואנים. באופן שלא הפתיע את העוסקים בענף, עד כה נגעה עיקר פעילות ההסדרה בצמצום הפעילות.
את פתיחת השוק לתחרות, באמצעות קובץ תקנות חדשות, משאיר כנראה סיטרמן למחליפו: במשרד התחבורה אומרים כי התקנות יובאו לאישור הכנסת רק לאחר הבחירות הבאות. בחירות שיערכו בעוד שבועות ספורים, ובסיומן עשוי סיטרמן לפנות את כסאו הנחשק.
יש פתרון: אגף שוק הרכב
מה עושים כדי לפתור את הבעיות בכל זאת? אחת הדרכים האפשריות לפתרון המצב, היא הקמת גוף שכל עיסוקו יהיה הסדרת הפעילות בשוק הרכב. כדאי לזכור, כי שוק הרכב נחשב כיום ל"עתיר רגולציה" - כלומר, התערבות משרדי הממשלה גבוהה במיוחד, ומביאה לעתים קרובות לקיפאון ולחוסר יעילות. במקרים רבים, התוצאה הסופית היא פגיעה ברורה באינטרסים של הצרכן הפרטי.
הקמת אגף באחד ממשרדי הממשלה, שירכז את כל ההיבטים הרלוונטיים לשוק הרכב, תגדיל את השקיפות, תקטין את הכפילויות בפעילות משרדי הממשלה, ובעיקר - תוכל לקדם את פתיחת שוק הרכב לתחרות.
דוגמה לאגף שכזה אפשר למצוא באגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, האחראי על כל עסקי הביטוח בישראל. האגף עוסק בהסדרת שוק ההון, תוך שהוא מתאם בין רשויות ואגפים במשרדי ממשלה שונים. ואגב, מאחר שממילא רוב הפעילות המשמעותית בעניין שוק הרכב מנוהלת כיום על-ידי האוצר, ולא על-ידי משרד התחבורה, אך טבעי הדבר שאגף כזה יוקם במסגרתו.
לפנייה לכתב/ת 
