יאיר אולמרט: "בנקאים צריכים ללכת לכלא"
הממונה על ההגבלים העסקיים עומדת להטיל קנס ענק על הבנקים בשל תיאום ביניהם בנושא העמלות, אבל עורך הדין שדחף לפתיחת החקירה אינו מרוצה: "טענותי אושרו. זה מעט מדי ומאוחר מדי. יש ראיות להעמדה של בנקאים לדין"
הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, עשתה אתמול (ג') היסטוריה: הרשות הודיעה כי היא עומדת להטיל קנס חסר תקדים - 290 מיליון שקלים - על חמשת הבנקים הגדולים. זאת, לאחר שבחנה חומר שנאסף בשימוע שנערך לבנקים בנושא תיאום מידע ועמלות ביניהם, ולקראת הודעה שרשות ההגבלים תפרסם, המעידה כי ביצעו לכאורה הסדר כובל בנושא העמלות.
קן הגיעה להחלטה בעקבות חקירה ארוכה וסבוכה, שנפתחה לפני יותר מחמש שנים. החקירה החלה בעקבות תלונה פרטית שהגיש עורך הדין יאיר אולמרט (אחיינו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט) למחלקת החקירות של רשות ההגבלים.
עו"ד אולמרט, שנמצא בסכסוך עסקי עם בנק לאומי, טען בתלונתו כי הבנקים מתאמים ביניהם את שכר הטירחה שהם משלמים לעורכי הדין. אלא שהחקירה הסתעפה, ובמהלך השנים שעברו מאז נבדקה האפשרות שהבנקים מתואמים ביניהם בנושאים שונים ומשונים - ממדיניות האשראי כלפי רשויות מקומיות ועד העמלות.
למרות החלטתה הדרמטית של הרשות, עו"ד אולמרט אינו מסופק. "הקנס שהרשות החליטה להטיל הוא מעט מדי ומאוחר מדי", אומר עו"ד אולמרט. "אני טענתי במשך שנים שהרשות להגבלים עסקיים אינה מקדמת את החקירה הזאת כראוי. רבים, ובכללם הממונה על ההגבלים לשעבר, דרור שטרום, טענו שאני מקשקש. אבל אני עומד מאחורי מה שאמרתי באופן חד משמעי: הרשות הגיעה להחלטה באיחור רב".
"אני מצהיר בצורה חד משמעית: יש בידי הרשויות ראיות להעמדה לדין של בכירים בבנקים על דברים שבמדינה מתוקנת צריך ללכת עליהם לכלא".
אתה מאוכזב?
"אני מרגיש עייפות. זה מתיש לנהל מאבק כזה. מי שהתיש אותי הן בעיקר הרשויות, ובעיקר הרשות להגבלים עסקיים. היו אנשים בתוך הרשות - כמו מי שניהל את מחלקת החקירות בעבר, מאיר גילבוע - שבהחלט קידמו את החקירה, אבל בסופו של דבר החקירה נוהלה באופן שהרשות לא צריכה להתגאות בו. מי שכועס על התנהלותן של מערכות במדינת ישראל, מגלה שהוא צריך להקדיש לכך מהונו ומזמנו הפרטיים, כיוון שהרשויות אינן יודעות לטפל אלה באלה".
"מצד אחד, אני רושם לפני בסיפוק שטענותי מאושרות. מצד שני, אני חש אכזבה על הטלת הקנסות. הקנסות הללו הם לא עונש לבנקים, אלא עונש על הציבור, כיוון שהבנקים יודעים כיצד לגלגל על הציבור את הנזק הכספי. זה לא הרציונל שבו היה צריך לטפל בעניין".
אולי החקירה התנהלה לאט בגלל שלא היו מספיק ראיות? אולי, אם הבנקים בכלל מתואמים ביניהם, התיאום פחות גדול וחמור מכפי שאתם טענתם?
"החקירה התנהלה לאט מסיבות אחרות לגמרי. לרשות ההגבלים יש מידע על כל מנגנוני התיאום בין הבנקים, שהתגלו מחקירת עדויות של בכירים בבנקים עצמם, שהעידו למרות החשש והפחד. בימים אלה, כשאנחנו עדים לאינספור מעידות בנושאים פיננסיים, נדמה שגם רשויות האכיפה הפיננסיות צריכות לעשות סוויץ' מהיר ולהבין שהפרה הקדושה שנקראת 'אנשי פיננסים בכירים' אינה מטופלת כראוי ואינה עומדת בסטנדרטים של חקירת החשדות נגד בכירים בשירות הציבורי, כולל אפילו נשיא המדינה".
החקירה עסקה במקורה בטענה שהבנקים שיתפו פעולה ביניהם, לכאורה, בחרם האשראי שהבנקים הטילו נגד הרשויות המקומיות. ידוע לך מה עלה בגורל החשד הזה?
"הסיפור שהתפרסם בעיתונות בעניין הרשויות היה 'ספין' מוצלח שאני ואנשים אכפתיים אחרים קידמנו כדי להעלות את הנושא למודעות הציבורית. הרשות חקרה טענות שלי ושל אנשים נוספים לקיומו, לכאורה, של קרטל בין הבנקים בתחומים רבים ומגוונים, שנושא הרשויות היה רק אחד מהם. נושא הרשויות היה בכותרות, אז דחפנו אותו בתקשורת. ואני לא יודע מה קרה עם זה".
שלושת הבנקים שלחו בימים האחרונים מכתבים לכל הספקים שלהם, שבהם ביקשו מהם להוריד 6%-7% מעלות השירותים שהם מספקים. מה אתה חושב על כך?
"זה בהחלט לא נראה טוב ומריח מאוד בעייתי. סמיכות הזמנים של המכתבים ששלחו הבנקים, ושיעור ההנחה הדומה שהם מבקשים, מצדיק חקירה מיידית. ההתנהלות הזאת דומה להפליא להתנהלות הבנקים בעניין העמלות, כאשר כל הבנקים מעלים את העמלות בפער של ימים בודדים ביניהם, אם בכלל".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "לא הוטל שום קנס על הבנקים. אין כל תיאום בין בנק הפועלים לבנק אחר. גם הממונה על ההגבלים העסקיים, שביצעה חקירה במשך כארבע שנים לא מצאה כל ראיה לתיאום. במדינה מתוקנת עורכי דין אינם מפריחים סיסמאות חסרות שחר".
מהרשות להגבלים עסקיים לא נמסרה תגובה.