מחיר ההפרטה: ירידה בתוחלת החיים
חוקרים שבדקו שינויים בתוחלת החיים של גברים במדינות מזרח אירופה לאחר נפילת הקומוניזם טוענים, כי הפרטה מואצת גרמה לירידה חדה בתוחלת החיים ומזהירים: לתושבי סין, הודו ועירק צפוי גורל דומה אם לא יופקו לקחים
החוקרים דייויד סטולקר (David Stuckler), לורנס קינג (Lawrence King) ומרטין מק'קי (Martin McKee) החלו מיד לאחר נפילת הקומוניזם לבדוק את השפעתם של התהליכים הכלכליים על תוחלת החיים של גברים במדינות הקומוניסטיות-לשעבר. מחקרם, שיתפרסם בתחילת השבוע הבא בכתב-העת Lancet, קובע, כי הפרטה לא מבוקרת של מדינות במזרח אירופה גרמה לעלייה חדה בשיעור התמותה בקרב גברים בגיל העבודה (גיל 59-15) עקב עלייה באבטלה וירידה בשיעור התמיכה הממשלתית בשירותי בריאות.
קישור למאמר
על פי נתוני המחקר, במדינות בהן הופעלה תוכנית מסיבית של הפרטה, חלה עלייה של 12.8% (בממוצע) בשיעור התמותה של גברים בגיל העבודה בין השנים 2002-1989. עלייה זו התלוותה לעלייה חדה בשיעור האבטלה - 56% בממוצע. חמש המדינות שבהן נרשמו הנתונים הקשים ביותר הן רוסיה, קזחסטן, לטביה, ליטא ואסטוניה. במדינות אלה נרשמה עלייה ממוצעת של 305% בשיעור האבטלה, ו-42% בשיעור התמותה.
החוקרים מייחסים את העלייה בתמותה לאבטלה, אך באופן פרטני יותר לייאוש הנובע מאבטלה. במדינות בהן נרשמו עליות מתונות יותר בשיעור התמותה, על אף ההפרטה מסיבית ואבטלה גבוהה, 45% מהאוכלוסייה היו חברים באיגוד מקצועי או פקדו כנסייה כלשהי. החוקרים טוענים, כי מוסדות חברתיים אלה, שהעניקו תמיכה פיסית ורוחנית בתקופות משבר, אחראים לירידה המתונה יחסית בתוחלת החיים. בתוך הגוש הקומוניסטי לשעבר, המדינות שרשמו את הירידה המתונה ביותר בתוחלת החיים היו אלבניה, קרואטיה, צ'כיה, פולין וסלובניה. במדינות אלה נרשמה ירידה ממוצעת של 10% בתוחלת החיים ועלייה של 2% באבטלה.
מחברי המחקר לא טרחו לעמעם את המסר החברתי שלו: "המסקנות הפוליטיות ברורות", כתבו. "מדיניות מקרו-כלכלית, המבקשת לערוך שינוי רדיקלי בכלכלה מסוימת צריכה לנהוג במשנה-זהירות ולהתחשב בהשלכות של המדיניות הכלכלית על בריאות הציבור. כאשר בוחנים היום הצעות שונות לרפורמה בסין, במצרים, בהודו ובמדינות מתפתחות אחרות, הלקחים של המעבר מקומוניזם לשוק חופשי צריכים להילקח בחשבון". החוקרים התייחסו גם לאמירות של כלכלנים בראשית שנות ה-90, שקראו להאצת תהליכי ההפרטה במזרח אירופה כאמצעי היחיד של מדינות אלה להגיע לצמיחה ותהו "האם הפרטה איטית פגעה ביכולתה של מדינה כלשהי להגיע לשוק חופשי? מדינות שהפריטו את משקן בהדרגה הגיעו לאותה רמת קפיטליזם, רק מבלי לשלם את המחיר החברתי ששילמו מדינות אחרות".
מחקרם של סטולקר, קינג ומק'קי, רואה אור בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים החריפים ביותר שפקדו את המערב בעידן המודרני. העיתוי ההולם ודאי יעצים את הדיון האקדמי סביב מסקנותיהם, המערערות על התפיסה שהשוק החופשי מיטיב בהכרח עם כל שדרות האוכלוסיה. מתנגדיהם, ויקומו רבים כאלה, יטענו ודאי להתעלמות של החוקרים מהעובדה שתוחלת החיים של גברים במזרח אירופה היא באופן עקבי נמוכה יחסית, וניתן ליחס זאת להרגלי צריכת האלכוהול במדינות אלו, העשויה להתגבר בעתות משבר ואי-ודאות. כמו כן, יקומו ודאי מתנגדים רבים לטענה כי ניתן להשוות בין הניסיון המזרח אירופי בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת לבין אתגריהן של מדינות מזרח אסיה והמזרח התיכון במאה ה-21. על כל פנים, יש להניח שאדישות לא תלווה את פרסומו של מחקר זה, הטוען כי בנייתה של חברה קפיטליסטית במזרח אירופה, עלתה לגברים רבים בשנות חיים יקרות.
