כיף התקווה הטובה

באפריל 2007 פנתה מערכת התרבות של ynet למוזיקאי הג'אז דניאל זמיר וביקשה ממנו להשתתף בפרויקט "יש תקווה" בו ביצעו אמנים ישראלים גירסאות מחודשות להמנון הלאומי, לכבוד יום העצמאות ה-59 של ישראל. זמיר נענה בחיוב ותוך ימים ספורים כתב, הלחין ועיבד יצירה מדהימה שהפכה לאינטרפרטציה שלו להמנון. זמיר קיבל תגובות חמות על היצירה ומאז גם מבצע אותה בהופעות. היום (ב') הוא הוציא את "התקווה" כסינגל ראשון מתוך אלבומו החדש והמתקרב. כאן תוכלו להאזין בבכורה לתוצאה הסופית.

"די מדהים איך שדברים התגלגלו", אומר זמיר על הדרך שעשתה 'התקווה' מאז יצר אותה לראשונה. "כשפניתם אליי, קלטתי שזו הזדמנות טובה להגיד משהו על  'התקווה'. בהתחלה לא ידעתי מה אעשה בדיוק. כשהתיישבתי לכתוב את המילים, חיפשתי השראה. באופן מפתיע, הלכתי למגילת העצמאות וקראתי אותה וקיבלתי ממנה את הרעיון לכתוב משהו שמייחל לשלום בתוכנו".

זו הפעם הראשונה שאתה מוציא שיר בו אתה ממש שר כזמר ולא רק עושה קולות רקע. איך התחושה?  

"דיברתי לפני כמה זמן עם חבר שלי, עוזי פיינרמן מ'בום פם'. הוא סיפר לי על מופע סולו שהוא מתכנן להעלות ושהוא קצת חושש כי הוא לא זמר. אמרתי לו שאף אחד לא נולד זמר. מה שתרצה להיות ומה שאתה מאמין, תהיה. אז עכשיו הצינור הזה נפתח ואני מנסה לעשות את זה הכי טוב שאני יכול. אני לא מתעסק עם מה אני. אני אוהב את זה, אני אוהב לשיר ואני מנסה לא לבוא לשירה בתור סקסופוניסט ששר, אלא כעוד משהו שאני עושה".

ב-2006 הוציא זמיר את "אמן", אלבומו הראשון שיצא תחת הפקה ישראלית ולא בלייבל הניו-יורקי "צדיק" של המוזיקאי ג'ון זורן. על פי דיווחים של חברת "התו השמיני", האלבום נמכר עד היום בכעשרת אלפים עותקים, הישג מרשים ויוצא דופן לאלבום ג'אז ישראלי. "'אמן' בעצם הוציא אותי מהנישה של הג'אז", מתוודה זמיר. "לפני שהאלבום יצא, חשבתי שאני רק מוזיקאי ג'אז שיכול לנגן מול עשרים אנשים במועדון. אחרי האלבום, זה השתנה. מצד אחד, אני כן מנגן מוזיקה אינסטרומנטלית ועמוקה, מצד שני היא פונה להרבה מאוד אנשים והיא לא מורכבת מדי.

בהפגנה לשחרור גלעד שליט (צילום: ירון ברנר) 

"האלבום החדש הוא מעין המשך ל'אמן', כמו המדרגה הבאה", הוא אומר. "מצד שני, הוא גם מגיע למקומות חדשים. יש בו יותר שירה שלי, ישנה יצירה שנכתבה לגלעד שליט ויש שיר עם ברי סחרוף וזוהר פרסקו. אני מאוד אוהב את התוצאה הסופית. אני מאמין שכמו ש'אמן' הגיע להרבה אנשים שהם לאו דווקא חובבי ג'אז, כך גם יעשה האלבום הזה, ואפילו יותר. זה נחמד, זו תחושה מאוד מדליקה".

ומה היית מאחל לעצמך?

"הייתי רוצה שגלעד שליט יחזור. בזמן שכתבתי את החומרים לאלבום הייתי יושב ופתאום מתחיל לחשוב עליו וקולט שבעצם בנאדם יושב במקום, אתה לא יודע איפה הוא ומה הוא עושה, ומה הוא שותה באיזה חדר הוא נמצא. זה הפריע לי לכתוב, הייתי יושב וחושב עליו שעות. חשבתי לעצמי, 'מה אני כותב בכלל שירים? למי אכפת? בנאדם יושב בשבי' ואז הבנתי שאני רוצה לעשות את מה שאני יכול, והחלטתי לכתוב לו יצירה. יכול להיות שמישהו ידבר על זה ויכול להיות שזה יגיע למישהו. אני חושב שכל אחד בחייו האישיים צריך להיות מודאג מהעניין. זה הדבר הכי חשוב, הדאגה מספר אחת. זה אח שלי שיושב במצב של פיקוח נפש, חס וחלילה תמידי.

"מעבר לזה, הייתי מאחל שיהיה שלום בינינו לבין עצמנו. שיהיה שלום בעם ישראל, שהשיח בינינו יבוא ממקום של הרבה יותר פתיחות וקבלה ורצון של ביחד. 'אחדות' זה לא אומר שכולם נהיים אותו דבר, אלא להיפך. אחדות, הכוונה היא שכל אחד מביא את הצבע שלו והאחר מקבל אותו כפי שהוא. אז יש דיאלוג ואז יש חיבור".

שעל זה בסופו של דבר, גם מדבר השיר.

"בדיוק".

התקווה / מילים ולחן: דניאל זמיר

עני (אני) ורוכב על חמור (חמור!)

מנסה שלא ליפול אל תוך ארמון החול

של הזמן שנגמר

של כל מה שעבר

של מה שהיה (הוא) / (ו) מה שיהיה

של מה יהיה מחר...

האם תצחק האם תבכה

האם תרד או תעלה

האם תלך האם תבוא האם תרצה ותקווה

ואם תמשיך תמיד לנוע בכיוון הטוב

ואם נחזיק חזק ביחד ולא נעזוב

ולא ניתן לכל הרוע מסביב

ועוד נפריח גם את תל-אביב

ואז אולי גם שם במאה שערים

יתחילו להתיר את הקשרים ויצטרפו למסיבה

(התקווה)

מה קרה לי

מה היה לי

רפאני הצילני

נא(ה) וחסודה

אז מה יהיה איתנו ידידיי

ומי יודע עד מתי??

שנחזור להיות ביחד בקרוב

שנגיע אל הסוף! (אין סוף)