תומכי הסרבנים: התופעה רחבה מכפי שידוע
"היו צריכים להיות מונפים דגלים שחורים שלא הונפו", אמרו בכנס של תנועת "אומץ לסרב", שם ביקשו לקרוא לילד בשמו. אבל היה גם קול אחר - של מילואמיניק שהתייצב בגאווה וביקש: השתתפו בנטל, השפיעו מבפנים
פחות מ-24 שעות אחרי ההכרזה החד-צדדית על הפסקת אש ברצועת עזה, ערכו אמש (יום א') אנשי תנועת "אומץ לסרב" כנס שכותרתו "האם מוסרי לשרת במבצע עופרת יצוקה". בפועל, מאז תחילת מלחמת עזה, סרבן מצפוני אחד בלבד נכנס לכלא בשל סירוב מצפוני למלא אחר פקודה והסרבן השני צפוי להישפט היום. אבל בתנועה מתעקשים שהתופעה אינה זניחה כלל.
אני מניח, לאור העובדות והנזקים והעובדה שנאמר במפורש שלא יבחלו בשום אמצעים להגן על חיי חיילים - בשום אמצעים - שהיו צריכים להיות מונפים דגלים שחורים שלא הונפו".
"צה"ל מנסה למצוא סידורים שונים לסרבנים רק כדי לא לתת במה לתופעה, מסביר אריק דיאמנט, פעיל ב"אומץ לסרב". "יש בין שמונה לעשרה סרבנים שאנחנו יודעים עליהם". לדבריו, צה"ל עושה הכל כדי לא לקרוא לילד בשמו.
פרופסור יוסי יונה, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, סבור כי "יכול להיות שנשמע עוד על מקרים של סירוב מבפנים.
למה סירבתי?
כי אין לקבל את ההרג
נעם ליבנה
כל עוד לא חושפת התקשורת את הזוועה האמיתית שמייצרת המלחמה, הניתוק הרגשי ממנה מאפשר לתמוך בה. אבל הניתוק הזה אינו מנת חלקי
"מעט מאוד אנשים מסוגלים לעשות את זה", מסביר סגן (מיל') נעם ליבנה, הסרבן השני של הלחימה בעזה, שאמור לעמוד היום למשפט על סירוב להתייצב למילואים בצו 8. "המצב שבו כולם קמים מהמחסה ויוצאים לקרב ורק אתה אומר 'לא, אני לא יכול' - זה מפחיד. מחקרים מראים שאנשים קמים להסתער ונהרגים רק כי הם מפחדים שיגידו שהם מפחדים".
הסרבנות הסמויה
לבנה שירת כקצין הנדסה וסרב לשרת כבר באינתיפאדה השנייה. "אני לא זוכר רגע של פחד בצבא. אני זוכר שעשיתי המון דברים בלבנון, בהתנחלויות, במארבים - לא היה בי פחד. אבל כשנסעתי לבסיס לסרב בפעם השנייה נזכרתי כמה זה מפחיד להוציא את עצמך מהכלל", הוא מספר.לדבריו, לצד הקונצנזוס העצום במסגרתו התקבלה הלחימה בעזה, אין להתעלם מתופעת סרבנות מצפונית ניכרת בקרב חיילי המילואים. "אני מכיר הרבה חברים שמקבלים צו 8 ופשוט לא הולכים, שלא עונים לטלפונים חסויים ומוצאים סידורים עם המפקד. כמובן שהייתי רוצה לראות יותר פעולות כמו שלי, אבל אסור להתעלם מהסרבנות הסמויה. כמה גברים בין גילאי שלושים לארבעים באמת עושים מילואים היום?", הוא תוהה.
לצד הקריאה לסרב, השתתף בפאנל גם סרן (מיל') אסף בריט, שהתייצב לשירות בסיירת גולני גם במבצע עופרת יצוקה. "מבחינתי אין מקום לסירוב. צריך לזכור שיש יכולת להשפיע מתוך הצבא. למרות שאני מסכים מבחינה רעיונית עם אנשי 'האומץ לסרב' ורואה עצמי כאיש שמאל, אני לא מסכים עם הדרך הזו". בריט קרא לאנשי התנועה להשפיע על קבלת ההחלטות מתוך שורות הצבא ו"שותפות בנטל הכבד של שמירה על המדינה".
כדי להמחיש את כוונתו, סיפר למשתתפים על אירוע מהלחימה בפאתי עזה: "זיהינו שני גברים שיוצאים מדיר ומחזיקים עיזים ביד. לפי כל הכללים וההיגיון, במצב כזה אין תמימים בשטח - הופצו כרוזים, הודיעו. אבל כאן בדיוק יכולת ההשפעה בשטח. ההבנה שלי שאין בגברים הללו שום דבר מחשיד וההחלטה לתת להם ללכת", סיפר.
לפנייה לכתב/ת 
סגן (מיל') נועם ליבנה. יישפט היום
סרן (מיל') אסף בריט. לא לסרב
מומלצים
