לא תאמינו: טוקיו בזול
צימר ב-30 דולר, קימונו ב-10 דולר, ארוחת צהריים משביעה ב-5 דולר בלבד ומדריך צמוד בחינם. מי אמר שכדי לבקר בבירת יפן צריך לקחת משכנתה?
מאות אלפי ישראלים נוסעים מדי שנה למזרח, אבל רק מעטים עוצרים בטוקיו. איך זה קורה שיפן, אחת הארצות היפות והמרתקות בעולם, לא תופסת את הישראלים? למה רק אנשי עסקים בענייני עבודה, או תרמילאים שנגמר להם הכסף באמצע הטיול וחולמים להביא את המכה במכירה של זיופים בבאסטות, נוחתים בטוקיו?
יפן נורא יקרה, תגידו, יותר מאירופה, והיפנים כל כך עשירים שהם זורקים את הטלוויזיות ומערכות הסטריאו המתוחכמות שלהם לרחוב ברגע שיוצא לשוק דגם חדש יותר. כולם שמעו את הסיפור על ההוא ששתה שתי כוסיות וויסקי בבר בטוקיו וקיבל חשבון של אלף דולר. הרבה פחות, מתברר, שמעו על המיתון העמוק שלתוכו שקעה כלכלת יפן במהלך שנות ה.90-
אז זהו, שיפן כבר מזמן לא יקרה כמו שחושבים, וטוקיו – ששמה כעיר היקרה בעולם הילך אימים במשך שנים ארוכות על תיירים – לא יותר יקרה מתל אביב. לא מדובר עדיין במחירים של תאילנד או של סין, אבל אין כבר שום סיבה הגיונית לוותר על טיול ליפן או לפחות על קפיצה של כמה ימים לעיר, רק בגלל שיקולים של תקציב. אין שום בעיה למצוא מקומות זולים יחסית להעביר בהם את הלילה ואפילו אוכל טעים במחירים מגוחכים – רק צריך לדעת איפה לחפש. קשה להאמין? הנה ערימה של טיפים חסכוניים: איך "עושים" את טוקיו בפחות מ50- דולר ליום ובכל זאת מרגישים ביג אין ג'פאן?
לא לאנשי עסקים בלבד. טוקיו (צילום: איי פי)
לינה
התחלנו במרכיב היקר, שיגזול את עיקר התקציב של הביקור. אבל לא צריך להיבהל. בתי המלון הכי זולים בטוקיו, ואפשר למצוא כאלה גם באזורים הכי מרכזיים של העיר כמו שינג'וקו ושיבויה, עולים בין 7,000 ל8,000- ין ללילה לחדר זוגי 80-70) דולר) – לא מעט, אבל גם לא ממש ממש יקר. מדובר במלונות שמשרתים בדרך כלל אנשי עסקים, עם חדרים נקיים, קטנים וצפופים במיוחד שמגיעים – למרות גודלם המזערי – עם כל הפינוקים הרגילים כמו טלוויזיה, אינטרנט, מזגן, אמבטיה ושירותים צמודים. אבל למה להוציא כל כך הרבה כסף כשאפשר לישון בטוקיו יותר בזול?
כל מה שצריך זה לבוא עם ראש פתוח ולא להיות יותר מדי מפונקים. מי שאין לו בעיה עם מקלחות ושירותים משותפים , מוזמן לריוקן, בית הארחה יפני משפחתי מסורתי, סוג של צימר. תמורת 3,000 ין (כ30- דולר) – בריוקנים הזולים ביותר – מקבלים חדר פשוט ונקי עם מחיצות נייר, מחלצות טטאמי ומזרוני פוטון דקים על הרצפה. למרבה הפלא יש לא מעט בתי הארחה כאלה בטוקיו, וחלקם אפילו ממוקמים באזורים מרכזיים למדי. קימי ריוקן, למשל, מעט יקר יותר מאחרים 4,500) ין עבור חדר ליחיד, 6,500 עבור חדר זוגי) – אבל נמצא בלב ליבו של רובע איקבוקורו התוסס ונמצא רק כמה דקות הליכה מאחת מתחנות הרכבת הכי הומות של טוקיו.
לילה במלון קפסולות הוא אלטרנטיבה זולה במיוחד למי שמטייל לבד, אבל זו חוויה יפנית שלא מתאימה לכל אחד. תמורת 4,000-3,000 ין (40-30 דולר) מקבלים תא קלאוסטרופובי בגודל של שני מטר על מטר – כולל טלוויזיה – בתוך חדר גדול עם הרבה מאוד תאים אחרים שנראים כמו מיקרוגלים תעשייתיים ומיועדים לדבר אחד בלבד: שינה. המקלחות והשירותים משותפים (המגבת כלולה במחיר,( ואת התיקים – בתנאי שהם לא גדולים מדי – אפשר לאחסן בלוקר בקבלה. כשהולכים לישון מרגישים פחות או יותר כמו מזוודה. רוב מלונות הקפסולות ממוקמים ליד תחנות הרכבת בטוקיו, והשכנים יהיו בדרך כלל אנשי עסקים יפנים עייפים ושיכורים שחגגו בקריוקי עד השעות הקטנות של הלילה ופיספסו את הרכבת האחרונה הביתה. יש מעט מאוד מלונות קפסולות שמקבלים גם נשים, למשל קפסולאין, שממוקם באחד הרבעים היותר מגניבים בטוקיו – אקיהבארה, גן עדן לגיקים חובבי גאדג'טים, אלקטרוניקה ואנימה.
לא לקלסטרופובים. מלון קפסולות (צילום: Gettyimages Imagebank)
מתכלבים רציניים ישמחו לדעת שאפשר לרדת עוד יותר נמוך, ולא רק במחיר. מאנגה קיסה היא הגרסה היפנית לאינטרנטקפה: שוכרים חדרון פרטי עם מחשב או טלוויזיה, ממלאים קנקן תה וגולשים במשך שעות ארוכות באינטרנט משחקים בפלייסטיישן ומעיינים בחוברות של קומיקס יפני. הכיסאות בדרך כלל נוחים מאוד וניתן להטות אותם אחורה, מה שאומר שאפשר פשוט להעביר עליהם את כל הלילה בשינה – וזה באמת מה שעושים תרמילאים תפרנים וגם יפנים צעירים שיצאו לבלות עד מאוחר ומחכים לרכבות של הבוקר. תמורת 2,500-1,500 ין 25-15) דולר) ללילה, זאת אחת העסקאות הכי טובות בעיר. ברוב המקומות השתייה חופשית ויש אפילו מקלחות משותפות שמופעלות במטבעות. באתר www.paperlantern.net אפשר למצוא רשימה גדולה של מאנגה קיסה בטוקיו, כולל שירותים ותעריפים.
מי שמוכן לחלוק חדר בוחר בהוסטל זול, שבטוקיו מכונה גם גייג'ין האוס ")בית זרים(" ומשמש לעתים כפתרון דיור ארוך טווח לסטודנטים זרים ומורים לאנגלית שרוצים לחסוך קצת כסף. כמו כל מקום ביפן, אפילו מקומות זולים כאלה מצוחצחים ומתוקתקים, ובחלקם יש מיטה נוחה ב1,500- ין 15) דולר) ללילה. באתר www.gaijinhousejapan.com יש רשימה ארוכה של הוסטלים.
הכי הכי זול זה כמובן בחינם. מי שלא הצטרף עדיין לקהילת האירוח האינטרנטית המופלאה קאוצ'סרפינג, זה הזמן. הרעיון פשוט: נרשמים לאתר, מציעים את הספה בבית בחינם למטיילים מכל העולם, וישנים על ספות של אנשים אחרים ברחבי הגלובוס. קהילת גולשי הספות ביפן ובטוקיו בפרט גדולה במיוחד, כולל אמריקאים ובריטים שעובדים בעיר ומציעים את המיטה המתקפלת שלהם למטיילים. לא מעט יפנים ישמחו לארח תיירים על הפוטון שלהם ואם יהיה להם זמן גם לעשות להם סיבוב בעיר.
אוכל
האוכל היפני בטוקיו פשוט מעולה, ומה אתם יודעים – לא צריך למשכן שום דבר כדי להזמין ארוחה טובה במסעדה. רק צריך להגיע בזמן הנכון, בין 11 בבוקר ל2- וחצי בצהריים. בשעות האלה אפשר לאכול ארוחות עסקיות מדהימות כמעט בכל המסעדות בעיר. צלחת עמוסה בסושי או מנה טעימה של אטריות אודון עם בשר, אורז ושרימפס טמפורה תמורת 1,000 ין 10) דולר) ולפעמים אפילו פחות. לא רוצים לעמוד בפקק שיוצרת הפסקת הצהריים של עובדי המשרדים של טוקיו? תגיעו לפני 12 בצהריים – או אחרי אחת וחצי. אבל לא צריך להתפרע עד כדי כך: אפשר לאכול לא פחות טוב, עוד יותר בזול, ולא רק בשעות הצהריים.
אטריות אפשר להרביץ בכל שעה במסעדות קטנות, בעמידה על הבר או ליד שולחן קטן. אוכלים מנה טובה ומשביעה של ראמן, סובה או אודון בטצ'יגואי סובה, והנזק: בין 350 ל600- ין 6-3.5) דולר,( לא כולל שתייה. חלק מהמסעדות מגישות גם טמפורה מצוינת (ירקות או פירות ים מכוסים בשכבה עדינה של פירורי לחם שעברו טיגון עמוק) במחירים דומים.
אוכל לא רע יש גם בסניפים של 7-Eleven ופיצוציות דומות. מסנדוויצ'ים טעימים ב250- ין 2.5) דולר) ועד אריזות בנטו (ארוחת צהריים בקופסה) חד פעמיות עמוסות כל טוב – אורז בשר וירקות חמוצים – ב500- ין 5) דולר.( נסו להימנע מלקנות ארוחות ארוזות בתחנות הרכבת – הן נוטות להיות פחות מוצלחות. מתגעגעים לשניצל והמבורגר? לכל רשתות הפאסט-פוד הגדולות יש כאן סניפים: קנטאקי פרייד צ'יקן, מקדונלד'ס, ברגר קינג ועוד. הביג מאק בטוקיו דווקא זול יותר מזה שבארצות הברית: 250 ין (כ2.5- דולר.( ארוחה שלמה, עם תוספות ושתייה, לא עולה בדרך כלל יותר מ600- ין (כ6- דולר.(
אטריות בכל שעה. מזללת ראמן (צילום: רון (שפאץ) כהן)
קניות
לצאת לסיבוב שופינג בטוקיו זאת דרך מצוינת לרוקן את הארנק, ובכל זאת – גם כאן אפשר לחסוך, ובגדול. אפשר להסתובב שעות בקניונים ובחנויות ולחפש מבצעים, אבל אם רוצים ללכת על בטוח, הולכים בסוף השבוע אל אחד משוקי הפשפשים המהממים של טוקיו, שבהם אפשר למצוא הכל ובזול. בין המציאות: רהיטים מסורתיים, שעונים עתיקים, כלי אוכל מעוצבים, צעצועים, פרטי אספנים, בגדים משומשים של כל המותגים הכי נחשבים וערימות על גבי ערימות של קימונו. החלוקים היפניים החגיגיים האלה עלולים לעלות יותר מ1,500- דולר בחנות, אבל בשוק מוכרים קימונו קצת משומש ב10- דולר בלבד.
הבעיה היחידה היא שלא קל למצוא את השווקים האלה: יש המון, וכל אחד מהם מתקיים ביום אחר. חלקם רק פעם בחודש, חלקם פעם בשבועיים, וגם זה תלוי במזג האוויר. באתר www.paperlantern.net יש רשימה מעודכנת של שווקים, תאריכים ומיקומים. מתנות קטנות ומשונות שאפשר למצוא רק ביפן נמכרות בחנויות היאקו-אן הרבות שאפשר למצוא בכל פינה בעיר. הגרסה המקומית ל"הכל בדולר" (היאקו-אן זה 100 ין,( מציעות המון דברים שימושיים ואיכותיים, לצד מחזיקי מפתחות בצורת סושי ואפילו צעצועי מין.
תחבורה
מערכת הרכבות המסועפת של טוקיו מצוינת מגיעה לכל חור, וזולה יחסית (בין 130 ל260- ין לנסיעה ממוצעת.( אם מזג האוויר לא מזעזע מדי אפשר להסתובב בעיר בכיף ובביטחון על אופניים ולחסוך בגדול. חנויות להשכרת אופניים פועלות בכל רחבי העיר, חלקן בסמוך לתחנות הרכבת. התעריף הממוצע: כ500- ין ליום 5) דולר) במהלך השבוע וכפול מזה בסוף השבוע. באתר cycle-tokyo.cycling.jp יש רשימה של חנויות וגם טיפים לרוכבים. מה לא לעשות? לעלות על מונית. במהלך היום המונה מתחיל לדפוק ב660- ין (כמעט 7 דולר) ומזנק ב100- ין על כל כמה מאות מטרים של נסיעה. בלילה זה עוד יותר יקר. נסיעה של כמה קילומטרים אחרי חצות עולה יותר מלילה במלון.
יש אפילו קרון רכבת לנשים בלבד (צילום: Gettyimages Imagebank)
מדריך צמוד בחינם
טוקיו עיר מבלבלת. קשה להסתדר וקל ללכת לאיבוד. מדריך טיולים מקומי צמוד יכול מאוד לעזור. פינוק יקר? ממש לא. מה שעולה במקומות אחרים בעולם הרבה מאוד כסף – לא יעלה לכם בטוקיו אפילו ין. לפני שמגיעים (מומלץ שבועיים מראש) שולחים מייל לאנשים הנחמדים באתר www.tokyofreeguide.com והם כבר מצמידים את אחד מעשרות המדריכים המתנדבים שלהם – בדרך כלל סטודנטים באוניברסיטה או דודות מבוגרות עם הרבה זמן פנוי וחשק גדול לפטפט קצת באנגלית. המדריך המתנדב יציע מסלולי טיול שונים בעיר ויקבע מקומות מפגש.
אין מה להסס, לטייל עם החבר'ה האלה ברחובות טוקיו זה באמת משהו שונה לגמרי, וגם דרך נהדרת להתחבר לתרבות המקומית. משלמים רק על הנסיעות של המדריך ברכבת, למרות שנחמד גם להזמין אותו לצהריים. שירות דומה של מדריכי טיולים בכל רחבי יפן אפשר למצוא בעזרת אתר האינטרנט של לשכת התיירות היפנית.
במוג'י כבר הייתם?
מי שלא מתכנן לטוס למזרח הרחוק, אבל רוצה להרגיש קצת יפני, יכול להתנחם בקפיצה לסניף של רשת מוג'י (Muji) ברחבי אירופה. הרשת היפנית הענקית מוכרת הכל – מעפרונות ושעונים מעוררים ועד ספות ומכונות כביסה – עם דגש מיוחד ומורגש על עיצוב ברמה גבוהה וייצור איכותי תוך שמירה על מחירים הגיוניים. סוג של איקאה, אם תרצו, אבל עם מחלקת ביגוד ענקית ובלי שמות סקנדינביים בלתי ניתנים להגייה. מוג'י מצטיינת בחומרי גלם ממוחזרים, אריזות פלסטיק שקופות, הרבה שחור, הרבה לבן, קצת אפור, בלי לוגואים ובלי מותגים. באנגליה, צרפת, ספרד, איטליה גרמניה ואפילו טורקיה יש סניפים שמוכרים פריטים שימושיים ומדליקים כמו רמקולים מתקפלים מקרטון, צ'ופסטיקס לפעוטות וערכת חירום לשימוש בזמן רעידת אדמה. פרטים וכתובות של חנויות באתר החברה. עוד שם שכדאי להכיר הוא יוניקלו - רשת ביגוד יפנית פופולרית שמוכרת בגדים נטולי תוויות מותג, אבל מעוצבים היטב. המחירים לא יותר גבוהים מהרשתות האירופיות.