האם ה-iPod Touch יהפוך למכונת משחקים?

כשסטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל הנבצר, הציג את ה-iPod touch החדש וכינה אותו "ה-iPod הכיפי ביותר בכל הזמנים", הוא לא סתם הפריז במחמאות. אפל, בלי להתבלבל, צוללת באמצעותו ובאמצעות iPhone 3G  (שיש לו ממשק דומה). לזירת הגיימינג הנייד עם מכשירים בעלי מסך ריבוי מגע שקורצים למפתחים. נינטנדו וסוני צריכות בהחלט לחשוש מהמהלך.

לנינטנדו וסוני יש נכסים רבים בשוק הזה. יש מיליוני מכשירי Nintendo DS Lite אי שם בחוץ. קונסולת ה-PSP של סוני חוגגת יום הולדת שלישי והיא עדיין הצעצוע העוצמתי ביותר למי שרוצה את חוויית הגיימינג האולטימטיבית בדרכים. הדור השני של מכשירי ה- iPod, עם המסך היפהפה ועתיר הפיקסלים, עדיין צריך לקוד קידה בפני הגרפיקה המסחררת של PSP.

אז מה? רובנו לא חייבים לנהל מרדפים מציאותיים ולחסל מוטציות ויראליות מהחלל החיצון. אנחנו פשוט רוצים להרוג את הזמן תוך כדי נסיעה בתחבורה הציבורית או עמידה בתור.

בודקים מייל ומשחקים טטריס

כשאתם נמצאים בדרך לקופה בבית הקפה עם ההפוך שמספק את מנת הקפאין היומית, העיפו מבט מה עושה הבחור לפניכם בטלפון שלו. מחצית מהזמן הוא בודק דואר אלקטרוני ובמחצית השנייה אני מוכן להתערב שהוא משחק במשחק נוסטלגי דמוי טטריס, באבחנה נמוכה למדי. רבותי, אתם מתבוננים כעת בעתיד הגיימינג הנייד.

תוכלו לקרוא על תופעה זו בדוחות של חברות מחקר דוגמת IDC ואחרות, שמצביעות על ההזדמנויות העסקיות הדשנות בעולם הגיימינג המזדמן, ובנוסף אשמח לחלוק אתכם את החוויה האישית שלי. כל בוקר בדרכי לעבודה ברכבת אני בודק במכשיר הבלקברי את הודעות הדואר האלקטרוני. בדרך חזרה אני משחק במשחק האלמותי BrickBreaker שהגיע עם המכשיר. אני לא היחיד. מי שברשותו מכשיר שמציע משחקים מעביר את זמנו בסוליטר, סקראבל או סודוקו.

סוני מעולם לא ייעדה את ה-PSP לקהל הרחב של המשחקים מזן זה. משחקים מסוימים שלה זכו לפופולריות רחבה גם בקרב גיימרים מזדמנים, אבל המיצוב פנה בראש ובראשונה אל הגיימרים הרציניים. התוצאה של הבחירה האסטרטגית היתה נפילת שוק זה בידי נינטנדו, שחיבקה אליה את מי שמעוניין במשחקון זריז ולא מחייב.

נינטנדו מכרה מיליוני GameBoy DS ו-DS Lite - לא רק לילדים רגילים אלא גם לילדים שכלואים בגוף של מבוגר, וצריכים תעסוקה מתמדת כדי להעביר את הזמן. אם תוסיפו לקהל היעד אנשים שצריכים מדי פעם שעשוע דיגיטלי בו מספר הפיקסלים לא ממש משנה (לנסיעה במעלית) והנה לכם שוק של מיליונים רבים של משתמשים.

מכשיר סלולרי שנמצא תמיד בהישג יד (רצוי לא בכיס) הוא לכאורה מועמד טבעי להיות פלטפורמת גיימינג. הבעיה היא דלות כוח העיבוד והמסך העלוב והקטן. במילים אחרות, לו היה לכם iPhone היה ברשותכם סלולרי מצוין לגיימינג. ובעצם - לא חייבים שהוא יהיה טלפון. כאן נכנס לתמונה (ולכיס) מכשיר iPod touch.

לא העוצמה הטהורה עומדת למבחן (PSP יאכל את iPod touch בלי מלח) כי אם ממשק המשתמש. קונסולת Wii של נינטנדו מוכרת הרבה יותר מהקונסולות המתחרות מבית סוני ומיקרוסופט, בין היתר הודות לממשק החדשני והמהוקצע. באמצעות מסך ריבוי מגע וחיישן תאוצה יש ל-iPod touch כמה מעלות בסיסיות שאין למתחרים.

מבין 3,000 היישומים שאפשר למצוא ב-iTunes, כ-700 הם משחקים, ורבים נוספים מדי יום. חלקם הגדול בסיסיים למדי, אבל זה אופי המשחקים המזדמנים.

בתקופה האחרונה אפל מפשטת את תהליך ההפצה של תוכנות למשתמשיה. ה-App Store מהווה אפיק הפצה נוח ומיידי אל מיליוני משתמשים. לשם השוואה, כדי לשים יד על משחק Nintendo DS חדש עליכם ללכת לחנות פיזית!

ל-PSP ול-GameBoy יש בהחלט קבלות, אולם כעת אפל צוברת תאוצה ומצמצמת את הפער. יש עדיין בסיס משתמשים רחב של משתמשי המתחרות הותיקות, אולם יהיה להן קשה לשמור על יתרון זה לאורך זמן, נוכח הצמיחה במכירות של אפל.

סוני עשויה להישאר תחרותית אם היא תחתוך קצת במחיר ה-PSP. אולי זה המקום להזכיר ש-iPod touch הוא לא רק מכונת משחקים חביבה, אלא גם נגן וידאו ומוזיקה וכלי לגלישה ברשת. מכשיר iPhone 3G מאפשר אפילו לנהל שיחות טלפון.

ג'ובס כינה את iPod touch "מכשיר המשחקים הנייד הטוב ביותר", וזה אולי קצת מרחיק לכת. תואר זה עדיין שייך בצדק ל-PSP, בייחוד לאור ירידת מחירו לרמה כמעט עממית. לו הוא היה מכתיר אותו כמכשיר המשחקים המזדמנים הטוב ביותר, לזה כבר בהחלט אפשר להסכים.

הכתבה פורסמה בגליון ינואר של PC Magazine. לרכישת מינוי .