פצצה עיראקית - טבית לשבת
רגילים לחמין הפולני עתיר הפחמימות המורכבות והשומנים מן החי עם הכבדות שהוא משרה? למה שלא תנסו להכין טבית?
הבטחתי לעצמי שלא אכנס לשום אנלוגיות פוליטיות-ביטחוניות ואני מתכוונת לקיים, למרות שמקורו של המתכון הזה בימים אלה ממש מזמין התייחסות כזאת (תעזבו את עזה, תחשבו איזה לקחים יכול היה אובמה להפיק מעצם הכותרת). האמת היא, שהסיבה היחידה שהחלטתי לחרוג מהתחום הבטוח של המאכלים עליהם גדלתי היא סקרנות. וגם עניין מעשי יותר: לארוחת השבת החגיגית האחרונה, כשכל המשפחה המורחבת התכנסה אצלנו בסלון, החלטתי לסטות ממנהגי הנלוזים ולהכין הכל מראש, ושום דבר ברגע האחרון. אז הלכתי על חמין.
הרוב המכריע של בני משפחתנו משוגע על החמין הפולני עתיר הפחמימות המורכבות והשומנים מן החי. אבל יש גם כמה בינינו שנרתעים מעצם המחשבה על הכבדות שהוא משרה או אם לצטט במדויק – תחושת היציקה בבטן. לכבודם החלטתי להתנסות ביצירה המפוארת ממטבחם של בני עיראק, המבוססת על מרכיבים קלילים יותר, כראוי למוצאה המזרח תיכוני: את בשר הבקר מחליף עוף ואת השעועית והגריסים – אורז. התוצאה גם מתיישבת בנוחות לצד הצ'ולנט ואפילו משלימה אותו.
בערב שבת טרחתי ומלאתי סיר אחד בחמין הפולני. בקדירת חרס מפוארת (סיר אובאלי יקר להחריד שיתרונו הוא בכך, שאפשר להתחיל את הבישול על אש הגז ולהמשיך בתנור) הכנתי טבית. בדקתי והשוויתי שלל מתכונים ממקורות מהימנים, ונאמנה להחלטתי בחרתי בגרסה מקוצרת: במקום למלא עוף שלם ולהקיף אותו באורז, טמנתי באורז חלקי עוף, מלאכה פשוטה בתכלית. את הקדירה הכנסתי לתנור, ואת סיר הצ'ולנט העמדתי על אש קטנה. לצד הקדירה דחפתי גם סיר קטן מלא בביצים קשות. שיהיה.
בבוקר התעוררנו בבית אפוף ניחוחות שמימיים. חוץ מפינוי הכלים מהמדיח, סידור השולחן וניקיון כללי קצר כאילו לא נותר מה לעשות. אה, כן, נזכרתי, הקינוח: אז קילפתי וקצצתי ערימות של פירות לסלט מרענן. וצריך גם לצפות את העוגה בקרם (וצפו למתכון בקרוב) ולקשט אותה. וחסרה גם איזו שהיא תוספת ירק מבושל קליל, ציינתי לעצמי, ורוקנתי במהירות כמה שקיות של ירקות קפואים לבישול קצר במים רותחים. וסלט ירוק שבלעדיו השולחן לא יהיה מלא. וסנדוויצ'ונים קטנטנים כפתיח, עד שכולם מתיישבים. בקיצור – עבדתי, כרגיל, עד הצלצול הראשון בדלת.
(צילום: דן פרץ)
כשכולם, עד אחרון הפעוטות, התייצבו כמתוכנן, הצבתי את הסירים על השולחן. הצ'ולנט המוכר זכה לברכת האוהדים אבל הטבית הפך למסמר הארוחה. מה לומר – יצא פצצה! חלקי העוף השחומים מאוד, שהתפנקו כל הלילה בחיקו של האורז המתובל קשות בבהרט, ממש נמסו בפה. האורז, מצידו, שינה גם הוא גוון לשחמחם וספג לתוכו את כל ההשפעות שהרעיף עליו העוף. הביצים החומות הסתדרו נפלא עם שני סוגי החמין ומי שביקש מאכל שאינו מתיישב בקרביים עד לבוקר שלמחרת – קיבל.
אז הנה המתכון. פשוט, לא מסובך והעיקר – טעים טעים. תוספת של סלט ירוק מספיקה בהחלט לארוחת שבת לא מחייבת. מותר לקנח בסלסילת תותים – לא חובה לקצוץ סלט פירות. תיהנו!
טבית
המרכיבים (לכ-8 מנות):
2 ק"ג חלקי עוף (רצוי כרעיים, מחולקות לשוק וירך)2 בצלים קצוצים
4 כפות שמן
3 עגבניות קלופות וקצוצות
3 כוסות אורז מוארך
5 כוסות מים רותחים
2 כפות בהרט
1 כף מחוקה מלח
פלפל שחור, לפי הטעם
אופן ההכנה:
- שוטפים את חלקי העוף ומייבשים אותם היטב. מטגנים את הבצל בסיר גדול המתאים לתנור עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את העגבניות ומטגנים עוד דקה.
- מוסיפים את חלקי העוף ומבשלים אותם (הופכים מדי פעם כדי שיתבשלו מכל הצדדים) עד שהבשר נראה אטום, כ-10 דקות.
- מוסיפים את האורז, המים, הבהרט, המלח והפלפל. מביאים שוב לרתיחה ומבשלים, על להבה גבוהה, עד שרוב הנוזלים נספגים, כ-15 דקות.
- מחממים את התנור לחום נמוך מאוד (כ-100 מעלות). מכסים את הסיר ומעבירים לתנור למשך הלילה.
