פרשנות: שכרם הגבוה של נתבי הנמלים מוצדק
דו"ח חריגות השכר נטפל מדי שנה לאותם רופאים או מנופאים המשתכרים עשרות אלפי שקלים, ומתעלם מכך שאלו מומחים אחראים ומצילי חיים. במקום לחפש את "הכוכבים" ששכרם מוצדק, עליו לאתר את השחיתויות האמיתיות ולהוקיע אותן
הדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר על החריגות בתשלומי השכר במגזר הציבורי נועד ליצור שקיפות מרתיעה מפני פגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי. כך מעיד על עיסתו הממונה החדש אילן לוין. אבל את המטרה הזאת קשה להשיג ממתכונת המסמך המקורי.
דו"ח השכר במגזר הציבורי:
- ב-32% מהחברות הממשלתיות יש חריגות שכר
- באיזו קופ"ח משתכרים 80 אלף שקל בחודש?
- האוצר: שכר המורים עלה ב-2007 בכ-16%
- כמה מרוויח מנהל ברכבת ישראל?
עובדי ציבור כמו הקורא הסביר יתייאשו ממנו אחרי עיון קצר לפני שיטבעו בים העמודים ובאוקיינוס הנתונים. הוא לא מפחיד את המתוחכמים, חורשי קומבינות השכר לעקיפת הוראות האוצר. הם רק יכולים לברך על החיפוי שהמסמך נותן להמשך מעלליהם.
רוב הציבור לומד על קיום נתוני השכר מהתקשורת. אבל פרסומים אלה מחטיאים את כוונותיו הטובות של הממונה, בהפיכת הנתונים היבשים למרקחת פיקנטית. התקשורת לא יכולה לתפקד כסם שינה של לקוחותיה, ומה מסקרן ומציצני מחשיפת התלושים של עובדי הציבור, ודירוג אלופי השכר כאילו מדובר בתחרות אולימפית.
איש לא אשם בתמונת הפרסומים המנותקת מכוונת מחברי הדו"ח. הממונה והתקשורת עושים כל אחד את מלאכתו. מי שנופלים כקרבן שווא בין הכיסאות, על לא עוול בכפם, הם שיאני השכר. נתוני הגלם שבדו"ח מספקים תמונת שכר אנונימית ועמומה. ההצגה הזאת, שגוררת תגובות לא סימפטיות לפרסומים, לא מוסיפה בריאות למקבלי השכר.
זו הצגה שחוזרת על עצמה כל שנה. גם תמונת השיאנים לא משתנה. נותר רק האפקט הפיקנטי של הפרסום, בעוד שהערך החדשותי הולך ונעלם, ובעיקר מתקהה תכליתו המרתיעה. הממונה עדיין כבול לשגרת הפיקוח על משלמי השכר, על פי אמות מידה נוקשות. הוא טרם הפיק את הלקח שהמערכת הזאת זקוקה לרענון.
העדשה עקומה
מחברי הדו"ח נתפסים לחריגים הנוצצים שנמצאו מתחת לפנס, ובכך אולי מחמיצים שחיתויות אמיתיות שנחבאות בסמטאות הדרגים הנמוכים. שוב ושוב הם נטפלים לרופאים שמככבים במסה גדולה בצמרת השכר הציבורי, בגלל ברוטו סביב 80 אלף שקל, כאילו מדובר בקידום מושחת של מנהלי מרפאות ולא במומחים למחלות ולניתוחי לב מצילי חיים.
לצד הקרדיולוגים מככבים בצמרת בדו"ח הנתבים והמנופאים בנמלי ישראל. שכרם הגבוה מצטייר כאילו שולם לנהגי מוניות, תוך התעלמות מכך שגם הם סוג של מומחים אחראים, אשר כל טעות לא זהירה מצדם בגרירת מכליות נפט למזחים או בהעמסה ופריקת מכולות ענק, סופה אסון יקר בנפש ורכוש.
השאלה כאן איננה מדוע שכר מקצועני הנמלים הרקיע לסכום של 60-50 אלף שקל, אלא מדוע שכרם של מומחים לפיתוח נשק מתוחכם ברפא"ל מזדחל סביב 40 אלף שקל. יש בטבלה עוד די והותר השוואות מגוחכות. כל ענף וכושר הסחיטה של האיגוד המקצועי שלו. אבל זו כבר אופרה אחרת שלא בסמכות הממונה על השכר.
אפשר להניח שהממונים הקודמים התכוונו לטוב בשמירת האנונימיות של נתוני השכר ובהשמטת השיקולים למתן השכר הגבוה. אולי רצו ליצור את שקיפות הנתונים תוך הגנה על צנעת הפרט וסינון הפן האישי מהוקעת התופעה של החריגות הלא חוקיות. אם כך - הממונה החדש לא תפס שקבל בירושה עדשה עקומה.
הדו"ח השנתי יכול לחזור להיות חדשותי ובעיקר מרתיע מפגיעה בטוהר המידות, אם הממונה יחליף עדשה ויתמקד בפרסום והוקעת החריגים שאינם מוצדקים לפי שיקול דעתו. אם יעמוד גם על פרסום השכר הגבוה המוצדק לגופו של עניין, כי אז ראוי ללוות אותו בהצגה פחות אנונימית המפרטת את נימוקי התשלום.
בכך יהיה בדו"ח גילוי נאות של מלוא נתוני השכר החריג, אשר לפחות יחסוך מהזכאים לו עגמת נפש ויתרום לשיפוט ציבורי הוגן של החלטות הממונה.
