אחרי 61 שנה: היישוב הערבי חובר למדינה
61 שנים חיכו תושבי הכפר עין חוד לכביש. עכשיו שהכבישים הפנימיים נסללו, מחכים התושבים לסלילת הדרך מחוץ ליישוב. "הבירוקרטיה חוגגת במדינת ישראל, שופכים תקציבים על ההתנחלויות, העיקר לשפוך בחוץ ולא ליישוב מוכר בתוך המדינה", אמר יו"ר הכפר
תושבי הכפר עין חוד שעל רכס הכרמל זכו הבוקר (יום ה') להתעורר לעידן חדש - כבישים פנימיים נסללו בכפר, או כדבריו של יו"ר הכפר, מוחמד אבו אלהיג'א: "מה זה נסללו? בסך הכול שמו כיסוי אספלט של חמישה ס"מ על כבישי עפר".
מתברר כי במדינת ישראל 2009 כבישים הם מותרות. למרות שעין חוד הוכר על ידי משרד הפנים רשמית כבר לפני שלוש שנים, רק לפני כשנה וחצי זכו 250 תושביו להתחבר למערכת החשמל. על מרפאה, בית ספר וגן ילדים ראוי, אין על מה לדבר. את מערכת הביוב התקינו התושבים לעצמם, ומי הביוב זורמים לוואדי הסמוך. שיחת טלפון גם היא נהיית מצרך די נדיר כשגרים ביישוב ללא תשתית של בזק.
הכביש הראשון בעין חוד (צילום: משה עזרא)
שלא יהיו אי הבנות, לאבו אל-היג'א חשוב להדגיש כי התושבים מברכים על סלילת הכבישים. זה טוב, אבל מה זה נותן לנו בעצם? אז הילדים יוכלו לנסוע על אופניים, יהיה פחות אבק ובוץ ביישוב בחורף. אבל זה בגדר אקמול לשיכוך כאבים לרגע, זה לא פתרון".
מוחמד אבו אל-היג'א מספר על ה"קידמה" שמתמהמהת בדרך לכפר: "את הכניסה הראשית ליישוב התחילו לסלול לפני שלוש שנים. עדין מופיע שם שלט של עבודות תשתית של משרד התחבורה. מה בסך הכול ביקשתי? כביש נורמלי של 2.4 ק"מ כדי שאוכל להגיע הביתה כמו בן אדם. אני כבר בן 54, יש לי שערות לבנות, כל מה שאני רוצה זה שיהיה לי כביש לפני שהשערות יפלו, זו שאיפה גדולה מדי?".
אבל כבישים זו לא הבעיה היחידה של תושבי הכפר. "אני מדבר בעזרת טלפון אלחוטי עם אנטנת רדיו שהתקנו על הגג", אומר אבו אל-היג'א. "אבל בגלל שבבזק כבר לא משתמשים בכזה מכשיר, אין לו חלקי החלפה ואנחנו משתדלים לדבר איתו כמה שפחות. לפחות יש ynet, אחרת היינו נשארים מנותקים מהעולם".
"ליהודים היו סוללים מזמן כביש"
נאסרין אבו אל-היג'א (24) ילידת כפר, מסכמת את ההרגשה: "אפשר להגיד חצי מזל טוב, כי עדיין אין לנו כבישים בחוץ. אז יוצאים מהבית, הכול חלק ויפה אבל אתה נוסע כמה מטרים והאוטו מתחיל לקפץ על האבנים. אני כבר מחכה לרגע שאוכל לנסוע באוטו ולהרגיש נסיעה חלקה. אם היינו יהודים היו ממזמן עושים לנו כביש. אני שואלת את עצמי למה שאצביע במערכת הבחירות הזאת אם אני לא מרגישה שזה בכלל משפיע אלינו. אני מרגישה שאני תקועה בכפר אין איך לצאת. יש לי חלומות, שאיפות, למדתי עיצוב אופנה אבל איך אעסוק בזה אם אני לא יכולה לצאת אפילו לחיפה כמו בן אדם. זה מונע מאנשים להתפתח, אתה מרגיש בשוליים של החברה".גם מוחמד אבו אל-היג'א טוען לאפליה על רקע גזעני. "זה יישוב ערבי בפריפריה, מי סופר אותנו בכלל? אם היישוב היה יהודי הדברים כבר היו נגמרים, זה ידוע. לאף אחד לא אכפת מאיתנו. הבירוקרטיה חוגגת במדינת ישראל, שופכים תקציבים על ההתנחלויות, העיקר לשפוך בחוץ ולא ליישוב מוכר בתוך המדינה. אני אישית לא אצביע לבחירות הבאות, אני מוחה".
לדברי ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע, המועצה השקיעה בעין חוד מליוני שקלים בשדרוג וטיפול בתשתיות. "עין חוד הוא יישוב מבודד על רכס הכרמל, שקיבלנו לחזקתנו במסגרת איחוד הרשויות, ללא תשתיות בסיסיות כמו מים, כביש גישה וחשמל. מאז האיחוד, השקענו מיליונים בשדרוג וטיפול בכל התשתיות והיד עוד נטויה. פרויקט סלילת הכביש מצטרף לשורה של פעילות מאז הצטרפותו של היישוב למועצה".
ממשרד התחבורה נמסר כי ההליך הסטטוטורי להקמת הכביש טרם הסתיים. "לכשיושלם, יתקצב המשרד מידיית את הפרוייקט. משרד התחבורה ערוך מזה תקופה לביצוע הפרוייקט וממתין לאישורו על ידי הגורמים הרלוונטים".
מלשכת שר התשתיות הלאומיות נמסר, כי "מפני שהרשות המקומית טרם העבירה תוכניות לפיתוח תשתית הביוב בכפר עין חוד, הגיע הנושא לשולחנו של השר בנימין (פואד) בן אליעזר. השר ערך בשבוע שעבר סיור במועצה המקומית חוף הכרמל, על מנת לאמוד באופן אישי את הבעיה ועל מנת לעזור ולקדם את הקמת תשתיות הביוב בכפר.
"בביקורו, נועד השר בנושא עם ראש המועצה האזורית ועם הנהגת הכפר. בדיון סיכם השר כי המועצה המקומית תגיש תוכניות לביצוע פרויקטי ביוב לבדיקה ולאישור מינהל הביוב במשרד התשתיות, ובכך תזכה לליווי ותמיכה מקצועית, לתקצוב הפרויקט ואף למענק בגובה 50% אחוזים מהפרויקט, לו זכאי הכפר מתוקף החלטת הממשלה. כמו כן, הנחה השר בן אליעזר את מנהל מינהל הביוב, אלכס קושניר, לעקוב באופן אישי ופרטני אחר התקדמות ביצוע ופיתוח התשתית בכפר".