בעלי ויטה: "חברה כזו לא יכולה להיעלם"
אביב אלגור ואברום בורג, הבעלים של ויטה, אופטימיים לגבי עתידה: "לא נוותר, נציל את החברה"; בראיון מיוחד ל"ממון" הם מבטיחים: "לא יהיו פיטורים, העובדים יקבלו מניות"
"עובדי ויטה פרי גליל יקבלו מניות בחברה. לא יהיו פיטורים וגם לא קיצוצי שכר", כך מבטיחים אביב אלגור ואברום בורג, מבעלי השליטה בחברה. השניים אופטימיים לגבי עתידה של החברה שנקלעה לחובות של 240 מיליון שקל, ולאחרונה מונו לה שני מנהלים מיוחדים לתקופה של חודש. "יש כאן עוול. אין זה הגון לפגוע בפרנסתה של חצור הגלילית (שם נמצא מפעל החברה, ע.פ), ומתוך התחושה הזו הכפלנו את מאמצינו למנוע את הכינוס ולהבטיח את ההבראה של החברה. אנחנו לא מהמוותרים ולא מהמתייאשים", אמר אביב אלגור.
אתם ממשיכים להאמין בוויטה?
אלגור: "רכשנו את ויטה פרי גליל מסיבות אידיאולוגיות. מדובר ביותר מחברה. מדובר בהיסטוריה, במוניטין, בחלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. אנו מאמינים בה ומאמינים בעובדים. לפני זמן רב קיבלנו החלטה לא לנהוג כמו שאר הגופים במשק שמפטרים וחלקם אפילו נכנעים למצב. החלטנו להתלכד ולפעול יחד עם העובדים על מנת להציל את ויטה פרי גליל, ואנו דבקים בהחלטה הזו היום יותר מתמיד". בורג מוסיף: "הגענו לוויטה ב-2004 - דקות לפני אזהרת רווח, שניות לפני פשיטת רגל, במטרה לחלצה. זו חברה עם פוטנציאל אדיר, מעבדת הפירות והירקות הכי גדולה בארץ, ומייצרת חצי מהשימורים ורבע מהקפואים בישראל. הגענו למסקנה שחברה עם מחזור של רבע מיליארד שקל לא יכולה להיעלם.
חברה במשבר
- ביהמ"ש ביטל את מינוי הכונסים לוויטה
- עובדי פרי גליל חסמו כביש: "מכת מוות לחצור"
- פוטר מנכ"ל ויטה פרי-גליל זאב בירנבוים
"הוכנה תוכנית הבראה אגרסיבית על השולחן. הבאנו מנכ"ל חדש, זאב בירנבוים, ולא פיטרנו אף עובד בחצור הגלילית. סגרנו מרכז לוגיסטי בפתח-תקווה שעלה הרבה מאוד כסף, והעברנו חצי מההפצה למפיצים עצמאיים. שנה אחר כך המרנו חלק מההלוואות מזמן קצר לארוך. במהלך תקופת ההבראה החזרנו לבנקים קרן וריבית בלמעלה מ-60 מיליון שקל. שילמנו חוב לכל הספקים ולכל הלקוחות. עבדנו קשה מראשון הפועלים עד אחרון המנהלים. ב-2005 הפכתי ליו"ר, ובנובמבר 2007 פרשתי כשהחברה הייתה בשורת רווח חיובית".
אז איך הכל התהפך?
בורג: "ויטה נרכשה עם חובות עתק של 200 מיליון שקל, במטרה לחלצה, אבל איש לא תיכנן את המשבר. נכנסנו לחברה עם חובות עוד מימי כור, וב-2008 הגיע המשבר הכלכלי. היו בעיות עם המימון החוץ-בנקאי וניכיון צ'קים. סחבנו חוב היסטורי בעייתי, והיה ברור כבר בתוכנית ההבראה של 2004 שצריך לטפל במבנה ההוני של החברה באמצעות הכנסת משקיע נוסף, או למכור את המפעלים והציוד ולחכור בחזרה. נכנסנו למשבר עם מימון חוץ-בנקאי ובנקאי שהצטמצם בטירוף. החלה מצוקת תזרים, למרות שהמכירות עלו פי שניים מאז 2005.
"לא נפגע בעובדים"
לטענת דיסקונט ולאומי, שלוש החברות (ויטה פרי הגליל שיווק, פרי הגליל וקפולסקי שיווק וקמעונות) חייבות להם כ-160 מיליון שקל. הבנקים ציינו כי מהנתונים שבידיהם עולה כי לוויטה חובות נוספים בסך 10 מיליון שקל, וכן חובות של 88 מיליון שקל לנושים בלתי מובטחים, מתוכם 38.5 מיליון שקל למגדלים חקלאיים וספקי אריזות. הגירעון בהון המצטבר של הקונצרן, מציינים הבנקים, עומד על למעלה מ-60 מיליון שקל. הבנקים מציינים כי החל מסוף 2008 לא כובדו צ'קים של החברות בחשבונות שהן מנהלות בבנקים בהיעדר כיסוי מספיק.מה האפשרויות כעת?
בורג: "לפני שבוע וחצי הוצא צו כינוס זמני, אך שלושה ימים לאחר מכן הוחלט על מתווה לפיו הכינוס לא יופעל, ושני מנהלים מיוחדים, אחד מהם מטעמנו, יפעלו לשינוי המבנה ההוני בחברה. תוך שלושה שבועות נגבש הצעה יחד עם משקיעים חדשים".
יפוטרו אנשים?
בורג: "לא צריך כי המפעל טוב ויעיל. העובדים כבר איבדו 30%-25% מהחסכונות הפנסיוניים. אי אפשר לפגוע בהם שוב, וזו אחריות שלנו. אנחנו שותפים עם העובדים. גם בשכר אין מאיפה לקצץ. רוב העובדים מקבלים שכר מינימום. הדבר האחרון מבחינתנו זה לפגוע בעובדים.
"כאן בצפון אם לא זרעת אפונה בזמן, אתה נכנס עם האפונה לעונת השעועית, וכך גם עם התירס. במאבקי הכוח הפסדנו את עונת האפונה. אם תוך שבוע וחצי לא נזרע תירס, לא יהיה תירס במפעל. שני היעדים שלנו הם לשמור על העובדים ועל העונה החקלאית.
"בתוכנית ההבראה שלנו נקצה מניות לעובדים, והם יהיו שותפים בניהול. אלו מודלים חשובים לעידן כזה. לא ניכנס לתחומים חדשים. אם לא היינו מגיעים למצוקה כלל-משקית, היינו ממשיכים להתגלגל עוד הרבה זמן. המפעל עובד, אנשים קונים. אין צמצום בפעילות".
לא טעיתם עם ויטה?
בורג: "לא טעינו. אם היא הייתה למכירה במצב הנוכחי, היינו חוטפים אותה. זו חברה מהסוג שאנו רוצים להיכנס אליה".
הכתבה המלאה - היום בידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
"סיבות אידיאולוגיות". אלגור
צילום: ג'רמי פלדמן
"לא טעינו". בורג
צילום: דודו אזולאי
מומלצים
