מפתח "המצפן": השיטה מדויקת - המפלגות לא
הכלי שנועד לבדיקת המיקום במפה הפוליטית והושק ב-ynet, זכה להיענות עצומה. במכון הישראלי לדמוקרטיה מספרים מי מהפוליטיקאים כבר התלונן, ומפתח השיטה בהולנד מסביר: רציתי שקיפות, כי המפלגות נוטות לשקר
כרבע מיליון אנשים - כמעט 4 אחוזים מבעלי זכות הבחירה - כבר מימשו את זכותם הדמוקרטית והשתמשו ב"מצפן" . מאז הושק בשבוע שעבר ב-ynet הכלי המיוחד שהותאם לישראל על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמיועד לאפשר לבוחרים המבולבלים למקם את עצמם במפה הפוליטית לקראת הבחירות, הוא עורר היענות עצומה - וכפועל יוצא, גם תגובות במערכת הפוליטית.
הכלי פותח בהולנד, שם נעזרו בו לקראת הבחירות ב-2006 לא פחות מ-3.4 מיליון מתוך 12.6 מיליון בעלי זכות בחירה. השיטה עובדת כך: צוות מדעני מדינה משוחח עם עיתונאים ומקבץ כשלושים שאלות שניצבות במרכז המחלוקת הציבורית.
לאחר מכן עובר הצוות לבדוק מה יחסן של המפלגות השונות לסוגיות באמצעות המצעים הפוליטיים, פעילות המפלגה בכנסת והתבטאויות עדכניות של אנשיה בתקשורת.
הקביעות נשלחות למפלגות, והערותיהן נשקלות על ידי הצוות. לבסוף נקבע מיקום כל מפלגה בכל שאלה - שלה חמש תשובות אפשריות: מ"מסכים בהחלט" עד "מתנגד בהחלט". ניתן גם לדלג על שאלה.
"הניסיון הוא להיות שקוף וכוללני ככל הניתן", הסביר בשיחה עם ynet פרופ' אנדרה קרוול ההולנדי, מפתח השיטה. "הגירסה הראשונה התבססה על שיטה קיימת שחשבתי שמבחינה אקדמית איננה מבוססת, לפיה שאלו את המפלגות עצמן היכן הן עומדות למרות שהן, כידוע, נוטות לשקר".
לדבריו, "לכלי יש דיוק של 90 אחוזים ולוקח פחות מעשר דקות להשתמש בו". עוד הסביר כי "משתמשים בשיטת חמשת השלבים כי כך ניתן להראות לאנשים בסופו של התהליך השקפה פוליטית ומיקום במפה, ולא תוצאה חד-משמעית. זאת מאחר שבנושאים שונים יש קרבה לכמה מפלגות. אחרי הכל - לא מדובר במדע מדויק".
רציונליזציה של הבחירה
רק בשעה הראשונה נכנסו ל"מצפן" ב-ynet כ-40 אלף בני אדם, המספר הגבוה ביותר ביחס לשאר המדינות בהן נעשה שימוש בשיטה. בארצות הברית, למשל, שם ה"מצפן" היה זמין למשך שנה שלמה במהלך הפריימריז, מעולם לא השתמשו בו יותר מ-7,000 איש בשעה.
"רבים מהבוחרים בישראל מתקשים לדעת במה לבחור מכיוון שעמדותיהן של המפלגות הותיקות השתנו, לא ברור עבור מה הן פועלות, ובמקביל צצו מפלגות חדשות", מנתח קרוול.
"בישראל יש שלושה נושאי מחלוקת עיקריים: ביטחון, דת ומדינה וכלכלה. למצביעים רבים יש מושג די קלוש לגבי מה מפלגות חושבות בעניין מסוים. איננו יודעים איך בדיוק הם מגיעים להחלטה - איננו פסיכולוגים. מה שאנחנו עושים זה רציונליזציה של הבחירה", הוא מדגיש.
ומה אמרו המפלגות? "בסך הכל ניסינו ללחוץ על מפלגות לגלות ולבטא את עמדותיהן", סיפר פרופ' אשר אריאן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שלקח חלק בהתאמת השיטה לישראל. "לא כל המפלגות הגיבו. כנראה שלא כולן ידעו לענות על שאלות המצפן".
אבל מי שלא מרוצה, בהחלט לא הסתיר זאת. "אחמד טיבי העיר שלא דייקנו בעמדת רע"ם-תע"ל וביקש שנשנה", אמר אריאן. "אחת המגבלות של הכלי היא שהמפה שלנו היא יהודית, שלא לוקחת בחשבון את נושא הדת בשיקולי הבוחר הערבי.
לכן, יתכן שנוצר בלבול בתשובות - טיבי התייחס למקום הדת היהודית בחברה הישראלית ואנו חשבנו שנוכל לדבר על תפקיד הדת ככלל בפוליטיקה הישראלית".
עוד לדבריו, "הייתה לנו גם התלבטות לגבי מיקום החרדים בכמה מהשאלות, בעקבות פנייה מהרב גפני. אפרים סנה ומפלגת ישראל חזקה התלוננו על שלא נכנסו". גם מפלגת ישראל ביתנו, שמתגאה בעמדותיה הנחרצות והברורות, הודיעה כי יהיה לאנשיה נוח יותר אם בסוגיות מסוימות הייתה מתאפשרת הצבעה בעמדת ביניים - בין "מתנגד" ל"מתנגד בהחלט".
לפנייה לכתב/ת 
