ארוכה הדרך להאג: משפטן מרגיע את הלוחמים

האם קציני וחיילי צה"ל צריכים לחשוב פעמיים לפני יציאה לחו"ל? "אנחנו הגזמנו, לא צפוי גל העמדות לדין, סבור פרופ' נתן לרנר, מומחה למשפט בינלאומי במרכז הבינתחומי הרצליה. עמדתו שונה מחוות דעתם של כמה מומחי משפט אחרים, שהעריכו השבוע כי דווקא יש מקום לחשש. בעקבות החלטת הממשלה לגבות את חיילי צה"ל ומפקדיו במקרה של גל תביעות בעולם בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", מסביר פרופ' לרנר בשיחה

עם ynet עד כמה להערכתו צריכים לובשי המדים לחשוש מהעמדה לדין, ומאלו מדינות במיוחד יש להיזהר.

המכשול הראשון העומד בפני המבקשים להעמיד לדין מפקדים או חיילים של צה"ל במדינה זרה, הוא היעדר סמכות. "מה שמפחדים ממנו היום בישראל הוא שמדינות מסוימות יפעילו את 'העיקרון האוניברסלי', לפיו כל מדינה יכולה לנהל הליך משפטי נגד אדם, מבלי שנדרש קשר למקום ההתרחשות, לתובעים הפוטנציאליים ולזהות קורבנות הפשע או מבצעו", מסביר המומחה.

ואולם, הוא מוסיף, "לא הרבה מדינות מנסות לעשות זאת, וברובן - בית המשפט יפעיל את העיקרון רק כאשר מדובר בפשעים נגד האנושות, רצח-עם או פשעי מלחמה. אבל באנגליה, למשל, קל מאוד להפעיל אותו. כל אדם יכול להגיש תביעה, והשופט שבפניו מובא המקרה מחליט אם היא מוצדקת או לא. ראינו את זה במקרה של דורון אלמוג".

האלוף אלמוג נאלץ לשוב לארץ מלימודים בבריטניה ב-2005, מחשש שייעצר. מאוחר יותר בוטל צו המעצר נגדו. אבל בריטניה היא כנראה המדינה הבעייתית ביותר מבחינה זו. "במדינות אחרות נדרש לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה, וזה הרבה יותר מורכב".

כמו במקרה אייכמן

גם מדינת ישראל השתמשה בעקרון האוניברסליות במקרים של פושעים נאצים, כגון אייכמן ודמיאניוק, וכך גם מדינות מערביות נוספות כמו ספרד ובלגיה. בעקבות תביעות שהוגשו בבלגיה בעבר נגד אריאל שרון ומנהיג קונגו, נקבע כי קיימת חסינות למנהיגי מדינות מפני העמדה לדין. בעקבות כך שינתה בלגיה את חקיקתה, וכיום לא ניתן להעמיד לדין בשטחה אדם שלא נוכח על אדמתה, וגם זאת רק במקרה שיש זיקה כלשהי בין הפשע לבלגיה.

לגבי החלטת הממשלה הטרייה, אומר לרנר: "ממשלת ישראל עשתה את שהייתה צריכה לעשות, אבל צריך להבין שהסיוע המשפטי הוא הרבה יותר מוסרי מאשר פרקטי. זאת, מאחר שאם קצין ישראלי עשה משהו שהוא לא בסדר, ונתבע במדינה שמפעילה את עיקרון האוניברסליות - מה שיציל אותו זה חפות מפשע או אי הפעלה של העיקרון. יחד עם זאת, צריך לזכור שמדובר באנשים שפעלו בשם המדינה, ולכן יש חשיבות גדולה גם באקט המוסרי".

"אם ירו ממתחם אונר"א - מותר להשיב אש"

בכל מקרה, הוא מדגיש כי כל מקרה ייבחן לגופו. "אם ירו, למשל, מבית הספר של אונר"א על כוחותינו לפני התקיפה שלו - התגובה לגיטימית. אחרת - זה בניגוד להנחיית אמנות ז'נבה, ואז חשופים להעמדה לדין".

אפשרות נוספת, אך פחות ריאלית, לדברי לרנר, היא להעמיד לדין מפקדים וחיילים ישראליים בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. "זהו הליך אחר, ונדרשת החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם כדי להפעילו. מאוד לא סביר שזה יקרה במקרה הזה", הוא מרגיע.