לעולם התורה כבר אין קמח

הרב דן פריימן מציב אתגר לבעלי הסטיגמות על החרדים: דור תשיעי בירושלים, בוגר ישיבת חברון היוקרתית וגם, תחזיקו חזק, סגן אלוף בצה"ל עד לפני מספר שנים. כיום מנהל פריימן את המוסד הירושלמי הוותיק "עץ החיים", בשיחה עם ynet הוא מדבר בגילוי לב על המשבר הכלכלי בעולם הישיבות, וחושף את פרצופו הכואב של הרעב החרדי שחוזר לפקוד את המוסד החינוכי, מהעתיקים שבישראל.

אז איך "צונחים" מתפקיד פיקודי בצבא לפיקוד על ישיבה?

"זה סוג של חזרה לשורשים הירושלמים", אומר הרב פריימן בחיוך. "זו עבודה התנדבותית בעיקרה המשלבת פעילות בעולם קצת 'אחר',של ירושלים הישנה. אני נהנה לעזור ולתרום מהידע שלי למקום שנמצא בתקופה קשה".

מהו בדיוק המוסד הזה?

"עץ החיים', למי שלא מכיר, הוא בית חינוך ירושלמי בן 176 שנה. החל מגיל שלוש ועד גיל שמונים. הבדיחה אומרת, 'שלמוסד נכנסים עם טלית קטן (ציצית) ויוצאים עם טלית גדול'. מתחנכים אצלנו 560 ילדים בנוסף לכוללים בהם לומדים כ-180 אברכים, חלקם במסלול לימודים מיוחד לרבנות ודיינות.

"את ההצלחה החינוכית של המקום, אפשר למדוד ברשימת הבוגרים שלו המכילה את כל גווני האוכלוסייה במדינת ישראל. הרב שלמה זלמן אוירבך, גדול הפוסקים בעולם החרדי הוא מבוגרי המוסד. השופט מישאל חשין נמנה אף הוא בין תלמידי המקום. שרים וחברי כנסת לאורך הדורות, מפקדי צבא ומנהלים בכירים במשק הישראלי הם תלמידים של 'עץ החיים' וזה לכשעצמו אומר הכל".

המשק במיתון, התרומות מחו"ל הפסיקו להגיע, איך בכל זאת מתפקדים?

"זה לא שירושלמים לא יודעים להתמודד עם מחסור אבל המצב לא פשוט. אנחנו כעיקרון לא מקבלים שום מימון ממשרד החינוך. תלמוד התורה שידוע במסורת הלימודים המיוחדת שלו הוא אוטונומי לחלוטין ואת המחיר אנחנו משלמים בכיס. התקציב היחיד שבכל זאת מגיע ממשרד הדתות, הוא עבור האברכים, גם זה במשורה ובחודש האחרון פסק לחלוטין. התרומות מחו"ל פשוט נעלמו".

בוא נדבר במספרים, כמה מקבל אברך כולל?

"אברכים שלומדים פה 'מלא', שזה אומר 12 שעות ביום - משבע בבוקר עד שבע בערב מקבלים מלגה של 1,600 שקל, שזו כל הכנסתם. אלה שלומדים חצאי ימים מקבלים תקצוב של כ-600 שקל ואברכים מצטיינים שלומדים לרבנות יכולים לקבל עד 2500 שקל. הסכומים מגוחכים, אברכים אחרי 12 שעות מפרכות של לימוד, יוצאים היום לנקות בתים ולעבוד בתיקונים על מנת להשלים הכנסה".

"ממש לפני השיחה איתך נאלצתי להודיע לראש כולל שלנו כי ארוחת הצהריים המוגשת לאברכים תופסק. וגם החודש לא ברור מהיכן נשלם את התמיכה לאותם לומדים. ההנהלה בינתיים לא קיבלה שכר ויש קיצוצים במשכורות המלמדים. אנחנו מנסים במאמצים אדירים לשרוד כמה שרק אפשר, לוקחים הלוואות, העיקר לא לפגוע באנשים שגם ככה מצבם הכלכלי דחוק".

מה קורה אצל הקטנים?

"רואים יותר ויותר ילדים שהוריהם לא יכולים לשלם שכר לימוד מינימלי. הדבר גורר עיכוב במשכורות הצוות והמלגות, זהו מעגל מצוקה שרק הולך ומחריף. הילדים אצלנו לומדים עד הערב, הם מקבלים בצהריים ארוחה בשרית חמה ועוד סנדוויץ' לארוחת ערב. יש ביניהם ילדים שזה כל האוכל שיקבלו במהלך היום וגם זה בחינם, כי אין להורים כסף לממן ואי אפשר להרעיב אותם".

יש משפחות במצב של "פת לחם"?

"בעץ חיים' היו מאז ומעולם משפחות נזקקות מאוד, אבל כיום המצב החמיר. הוא מזכיר יותר מדי את תקופות הרעב הירושלמיות של פעם. המוסד שלנו שוכן בסמוך לשוק מחנה יהודה, ומי שרוצה להבין מה זה מחסור, יכול לבוא בערב כשהדוכנים נסגרים ולראות אברכים אוספים ירקות חצי רקובים שנשארו.

"מה אפשר להגיד להורה שמתוודה שילדיו אוכלים בבית רק לחם עם מרגרינה בתוספת ירקות שהוא מצליח למצוא? הפטנט הירושלמי הישן-חדש "השיירס", הכריך המפורסם אותו אכלו עני ירושלים חוזר. מדובר בעגבניות רכות מדי שנסחטות על פרוסה בתוספת שמן וקצת שום. זה הלהיט החדש, אומנם טעים אך למרבה העצב, זו הארוחה העיקרית והיחידה בהרבה בתים ירושלמים היום".

סוגית המפתח החרדית בבחירות הקרובות היא קצבאות הילדים, מה דעתך על כך?

"זה עניין מדיני של סדר עדיפויות שגוי. במקום לבזבז מיליונים על סלי קליטה נדיבים לעולים, שחלקם אפילו לא נשארים בארץ אלה עוברים עם הכסף לחו"ל, צריך לחזק את המשפחה הישראלית. לא מהעלייה תצמח לנו הישועה הדמוגרפית, בטח לא על חשבון אזרחי מדינת ישראל וילדיהם. גם בן גוריון הפך עולמות כדי לעודד ילודה והכיר בחשיבות העניין.

"בכל מקום בעולם ניתנים תקציבים מאוד נדיבים בעזרה למשפחות עם ילדים במזון, דיור וכלכלה. א

נחנו אומנם לא אירופה אבל המציאות שילד ישראלי לא מקבל אוכל כי אין, היא לא מצב שפוי. לא רוצים לתת להורים, אל תתנו. יש דרכים לתת ישירות לילדים בהזנה, הלבשה וחינוך, צריך רק אכפתיות. הילדים החרדים ברובם המוחלט יוצאים בהמשך לשוק העבודה, מתגייסים לצבא, ואין שום סיבה שהם יעבירו את שנות ילדותם ברעב. אני מקווה מאוד שהנושא הזה לא ירד מסדר היום בכנסת הבאה".

לסיום אני חייבת לשאול אותך כאיש צבא על הסטיגמה בנושא שירות חרדים בצה"ל

"ברור 'שהעובדה'- חרדים לא משרתים, היא בלוף אחד גדול. כל אברך שמפסיק את לימודיו מוצא את עצמו בצבא כולל חתני. אפשר להסתובב ברחוב הירושלמי ולראות המוני חרדים על מדים, בשירות חובה, קבע ומילואים. 'תורתו אומנותו' זה מצב זמני, לא מוחלט. רוב הלומדים במסגרת הדחייה מתגייסים בסופו של דבר לצה"ל. הם משרתים בכל היחידות: כלוחמים, בתפקידים מיוחדים וגם בהנהגה הפיקודית הגבוהה. כראש ענף זיהוי חללים בצה"ל לשעבר, ראיתי לצערי לא אחת ציצית טבולה בדם, החלק שלנו הוא גם שם".

איפה בכל זאת הבעיה?

"יש משבר מסוים לבחור החרדי שמתגייס, כי אין מספיק מודעות לעולם שממנו הוא מגיע. קשה לחילוני להבין את תפיסת העולם החרדית, את סולם הערכים, ויש לפעמים התנגשות. כשחתני היה בטירונות נאלצתי לתדהמתי לא פעם ולא פעמיים להרים טלפון למפקדים. לא הייתה הכוונה בשטח לגבי חיילים חרדים בנושא האוכל, שפה, בנים-בנות. לא מובן, לדוגמה, למה בחור חרדי לא יוצא לעשות שמירת לילה לבד עם בחורה, ויש לצבא עוד הרבה מה לתקן ולשפר בסוגיה".