הממשל צריך לקבל החלטות באשר לעתיד נאס"א
האסטרונאוט גארט רייסמן שמבקר בארץ אמר כי הממשל האמריקני צריך לקבל החלטות באשר לעתיד נאס"א, אבל לצד הרצינות, סיפר גם על מתיחת האחד באפריל בחלל
נאס"א נמצאת בצומת של קבלת החלטות, אך בכל מקרה, מדובר בהחלטות שהושארו על ידי הממשל היוצא להחלטת הממשל הנכנס. כך אומר האסטרונאוט גארט רייסמן, בתשובה לשאלת אתר "הידען" במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול (ד') בבית חיל האוויר במהלך כנס החלל הבינלאומי השנתי הרביעי ע"ש אל"מ אילן רמון, שערכו מכון פישר ומשרד המדע. השאלה הועלתה בעקבות פרישתו של מנהל נאס"א מייקל גריפין לפני כשבועיים, ומינויו של כריטסופר סקולס כמנהל זמני עקב חילוקי דעות על סדרי העדיפויות של הממשל החדש.
לדברי רייסמן, על הממשל לקבל החלטה עד מתי תמשיך נאס"א להטיס את מעבורות החלל (כלומר האם אכן 2010 הוא תאריך הפרישה הסופי). ההחלטה השניה היא עד כמה נמשיך לתמוך בתחנת החלל וכן מהו המסלול הנכון למצוא תחליף למעבורות. הממשל יודע שהוא אמור לקבל החלטות בנושאים אלה ואנשיו עובדים על זה. יש להם המון נושאים אחרים על סדר היום אבל הם יודעים שזה נדרש. לא יקח זמן רב עד שיהיה לנו מנהל חדש ותשובות לכל הסוגיות הלו . אני מאמין עם זאת, שהכיוון האסטרטגי הבסיסי לא ישתנה.
גארט רייסמן ורונה רמון במפגש עם הנשיא שמעון פרס, השבוע
(צילום: יוסף אבי יאיר אנגל)
מנהל סוכנות החלל הישראלית, צבי קפלן, שנכח אף הוא במסיבת העיתונאים, אמר בתגובה: "אני מאמין שהמחויבות של ארה"ב לחלל בלתי תלויה בממשל. אנחנו נראה שינוים בניואנסים ולא בעיקר. אחת הסיבות לכך היא שמירוץ החלל הוא בינלאומי. ראינו את השיגור של צ'נאדריאן ההודית לפני כמה חודשים, סינים הלכו בחלל ואני לא חושב שממשלת ארה"ב תיתן לחלל להישלט בידי מזרח אסיה. אפילו אירופה, בזכות המנגנון של הסוכנות המאוחדת, יכולה היום לבצע משימות גדולות, ואולי אפילו משימה מאוישת. הודו תשגר משימה מאוישת, ולדעתי, בסופו של דבר יהיה גידול בתקציב, כי הממשל החדש נוטה להגביר את המחקר בנושאי הסביבה, ולתצפית מהחלל יש חשיבות בתחום זה.
מה יקרה לתחנת החלל בזמן קיצוצים?
"זה לא כל כך יקר כמו שחושבים. התפיסה בציבור היא כאילו המשימות הללו עולות אחוז גדול מהתל"ג. מדובר בסך הכל בחצי אחוז מתקציב הממשל, חצי סנט לכל דולר של משלם המסים. אנו מצליחים לבצע בכסף הזה הרבה משימות מעניינות. בפרספקטיבה הזאת, אם תחסל כל מה שנאס"א עושה ותפצל את חצי הסנט הזה לתחומים אחרים, הם לא ירגישו בכך."
רייסמן, ששהה בתחילת 2008 כשלושה חודשים בתחנת החלל, נשאל מהי המשימה הבאה אליה יטוס, והשיב: "קודם כל, רק חזרתי, ויש פעולות של חזרה לשגרה. חלק מהעבודה שלי היא לחלוק את הרשמים שלי עם הקהילה. זה גם מה שאילן חשב לעשות. אבדנו של אילן הוא אובדן בכמה רמות – גם באופן האישי, וגם הלאומי. כשעורכים אירועים כמו אלה, שמגדילים את העניין במדע בקרב הקהילה, אנו למעשה ממשיכים את משימתו של אילן. הוא לא יכול לעשות זאת, ואנחנו לוקחים זאת על עצמנו. לדוגמה, פתחנו השבוע מרכז למדע בבית ספר ברמת גן.
"היום אני מחכה לשמוע מנאס"א מה תהיה המשימה הבאה. יש עדיין מספר משימות מעבורת שטרם נקבע עבורן צוות. אני מקווה להיות על אחת המשימות הללו. לא שברתי שום דבר יקר בחלל והם היו מרוצים ממני. אם אקבל משימה זו תהיה חזרה לתחנת החלל הבינלאומית."
כיף בתחנת החלל
ד"ר גארט רייסמן היה חבר בקורס של אילן רמון. לאחר האסון הוא ביקש לשמש כאסטרונאוט המסייע למשפחה מטעם נאס"א.
רייסמן סיפר על חלקו בצוותים ה-16 וה-17 של תחנת החלל הבילאומית. שוגרנו במשימה STS-123 בטיסת לילה, ובתוך כמה דקות הלילה הפך ליום. הרעש והרעידות לא שונים בהרבה מרכבת הרים, אבל הבעיה העיקרית היא הכבידה – פי 3 מהכבידה הרגילה, וזה נמשך דקות ארוכות. זה נראה לנו כאילו אנחנו ממהרים לאנשהו, ופתאום זה נפסק והופך בבת אחת להיות אפס כוח משיכה, ואז אנחנו מנסים לעצור את עצמנו ופעמים רבות מוצאים את עצמנו דוחפים את ידינו לפני הגוף כדי למנוע פגיעה מהתנועה קדימה, שכלל לא קיימת."
במשימה זו, רייסמן נדרש לבצע הליכת חלל כדי להרכיב את "דקסטר" - רובוט שתוכנן לעשות חלק מפעולות הליכת החלל מחוץ לתחנה. "דקסטר הגיע בתשעה חלקים והיינו צריכים להרכיב אותו. אין מה לדאוג מכך שהוא ישתלט על תחנת החלל וינתק למשל את כבלי החשמל או כבלים אחרים מבחוץ. הסיבה היא שאין לו מוח. הבאנו גם את המרכיב הראשון של רכיב החלל היפני קיבו. אנחנו שולטים בו מתוך פאנל בתחנה, ומסתכלים במוניטורים כדי לראות אותו במצלמות ולבדוק אם הוא זז כפי שביקשנו ממנו.
עוד ב"הידען": מלכות אדומות, סרטנים זעירים וחיידקים טפילים
"בחודש הראשון שימשה פגי ויטסון כמפקדת המשימה, ומהנדס הטיסה היה יורי מלנצ'נקו. אני ויורי כלאנו את פגי והיו לנו דרישות כדי לשחרר אותה - להפוך את כיוון הטיסה ופיצה. בנאס"א לא יכלו כמובן לאפשר זאת. מאוחר יותר הסברנו להם שמדובר במתיחת 1 באפריל, אבל במשך חמש דקות מרכז הבקרה התייחס אלי כאל המפקד רייסמן.
"היו לנו תשע עגינות ויציאות של חלליות מהתחנה ב-95 יום, בינהן החללית האירופית ז'ול ורן, שהכילה גם אחד מכתביו של ורן בכתב ידו. כתב היד היה בצרפתית, והאסטרונאוט הצרפתי בדיוק עזב... היו לנו גם ביקורים של חלליות מטען רוסיות שהביאו בגדים, אוכל, מים, אוויר. לאחר מכן הן לוקחות את הפסולת שלנו ונשרפות עמה באטמוספירה. וכמובן, היתה לנו החללית סויוז. בסויוז היתה אסטרונאוטית קוריאנית ומחליפים לפגי וליורי. אחד מהם היה סרגיי וולקוב, הקוסמונאוט הראשון בעולם שהוא גם דור שני לחלל."
לסיום מספר רייסמן על חוויה שעבר כיהודי הראשון בתחנת החלל: "הייתי חבר הצוות היהודי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית. כדי לציין את האירוע, הבאתי מזוזה ושמתי אותה בתחנת השינה שלי, שגודלה כגודל ארון. הבאתי גם מספר פריטים שרונה רמון הביאה לי מישראל – עותק של הצהרת העצמאות ואת נס הנשיא. אתמול רונה רמון ואני פגשנו את הנשיא פרס, והבאתי לו את הנס. אגב, היהודי השני היה גרג צ'יימטוף שהחליף אותי."
לפנייה לכתב/ת 
גארט רייסמן
צילום: יוסף אבי יאיר אנגל
לאתר הידען
