הבעל חולה נפש - האשה תפוצה ב-180 אלף שקל
בית משפט לענייני משפחה חייב את הבעל חולה הסכיזופרניה ואת הוריו לפצות את אשתו משום שלא יידעו אותה לגבי מצבו הנפשי. בני הזוג היוונים-קתולים נישאו במסגרת שידוך, וכבר בליל הכלולות תקף הבעל את האשה ואנס אותה
הסודות המשפחתיים עלו ביוקר: בית משפט לענייני משפחה בקריות חייב באחרונה זוג הורים ובנם לפצות את כלתם, אשתו של הבן, בסכום של 180 אלף שקל - 130 אלף שקל משום שלא סיפרו לכלה לפני הנישואים על הפרעה נפשית קשה שממנה סובל הבן, ו-50 אלף שקל נוספים בשל תקיפה ואונס שבוצעו על ידו בליל הכלולות. בכך הסתיים הדיון בתביעה שהגישה האשה, שבתחילה תבעה כחצי מיליון שקל.
הבעל הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות ובאיומים כלפי אשתו בהליך פלילי שהתקיים במקביל, וערעורו על הרשעתו הגיע לדיון בבית המשפט העליון. אמנם לא הוגש נגדו מעולם אישום פלילי בגין אונס, אולם פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה קיבל את דבר האונס כעובדה, ואף חייב אותו לשלם פיצויים גם על כך. ההליכים הפליליים נגדו מוקפאים זה שנים בשל מצבו הנפשי.
בני הזוג, נוצרים מהעדה היוונית-קתולית, נישאו ב-2001 במסגרת שידוך, לאחר שנפגשו מספר פעמים. לפי המתואר בפסק הדין, התגלעו ביניהם בעיות כבר בליל הכלולות, שבמהלכו תקף ואנס הבעל את האשה. שלושה חודשים לאחר מכן עזבה האשה את הבית לחלוטין, ולא שבה מאז. הליכי ביטול הנישואין שבהם פתחה טרם הסתיימו.
אושפז במחלקה סגורה
במהלך התביעה המשפטית התברר כי כשנה לפני שהכירו, אובחן הבעל כסובל ממחלת נפש מסוג סכיזופרניה פרנואידית. הוא היה אף מאושפז בבתי חולים פסיכיאטריים במשך קרוב לשלושה חודשים במצטבר, וחלק מהזמן אף שהה במחלקה סגורה.
האשה העידה כי כבר בליל הכלולות אנס אותה הבעל, התעלל בה מינית ונפשית ואיים עליה כי ישרוף וירצח אותה.
בתביעה שהגישה ב-2005 נגד הבעל, הוריו ואחיו, כתבה כי נפלה קורבן ל"שרשרת ארוכה של שקרים, תרמית, הטעיה, מצג שווא והעלמת פרטים מהותיים לעניין מצבו הנפשי, השכלי והפסיכולוגי" של הנתבע. זאת, תוך "ניצול מצבה של התובעת, הפעלת לחץ לא הוגן עד כדי 'קשירת' התובעת בברית נישואין עם הנתבע, שהסתבר שאינו כשיר כלל לנישואין, סובל מליקוי שכלי ובעיות רפואיות רבות....".
לטענת האשה, הנתבעים הרסו את חייה ואת סיכוייה לחיים נורמליים בעתיד. "הם ניסו לעשות טוב לבנם על חשבון התובעת, שהינה בחורה צעירה, תמימה, שהפכה להיות, תוך חמישה חודשים, לשפחת מין ומקור ללעג וזלזול על-ידי האנשים", נכתב בכתב התביעה.
במהלך המשפט טענו בני משפחתו של הבעל כי עוד לפני הנישואים דיווחו לאשה על מצבו, והיא אף ביקרה עם הכומר של היישוב שבו היא מתגוררת בבית החולים שבו היה הבעל מאושפז. ואולם, במהלך הדיון התברר כי ככל הנראה מדובר היה בצעירה אחרת, שהיתה מאורסת לאיש לפני כן, וביטלה את אירוסיה אליו.
השופטת: "מדובר בחובת גילוי מוגברת"
השופטת אספרנצה אלון התרשמה כי בעדויות בני המשפחה נפלו סתירות מהותיות. לדבריה, יש בעובדה שבני המשפחה לא גילו לאישה את פרטי מצבו הבריאותי של בנם משום הפרה של חובת הגילוי המחייבת במקרה של חוזים.
"מתוך עיקרון תום הלב, שהינו עיקרון 'מלכותי', היה על הבעל ו/או הוריו החובה לגלות בפני התובעת, ברחל בתך הקטנה, על מצבו הרפואי המדויק של הבעל", כתבה
השופטת. "לטעמי, מדובר בחובת גילוי מוגברת, שכן, במערכת יחסים בין בעל ואשה, ובין אלה המתעתדים להינשא זה לזו, קיימים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, המקימים חובת גילוי מיוחדת: חובה גילוי מקיפה ועמוקה במיוחד".
היא חייבה את הבעל והוריו בסכום של 130 אלף שקל בגין העובדה שלא הזהירו את האשה לפני הנישואים לגבי מצבו הנפשי של הבן. כמו כן חייבה את הבן עצמו בסכום של 50 אלף שקל בגין תקיפתה של האשה ואינוסה. כן נפסק כי בני המשפחה ישלמו את הוצאות המשפט, בסך כ-10,000 שקל.