לבני קורצת לנשים, ובצדק: רוב הקולות הצפים
לאחר התעלמות כמעט מוחלטת, בשבוע האחרון התייחסה לבני להיותה אשה בהרחבה. מה הביא לשינוי בגישה? הסקרים מראים כי כשני שלישים מבין הקולות הצפים הם נשים. ד"ר מינה צמח: "אישה - שמעצם מהותה יותר אינטליגנטית ויותר חושבת - בסופו של דבר גם יותר מתלבטת"
קשה להגיד שלא שמנו לב לכך שבראש מפלגת קדימה עומדת אשה, אבל משום מה רק בשבוע האחרון - זמן קצר לפני מועד הבחירות - התייחסה ציפי לבני לראשונה בהרחבה לעניין. חלק יאמרו שמדובר בתגובה לתשדירי התעמולה של הליכוד, שתקפו את לבני על הצבעתה נגד שורת חוקים למען נשים. אחרים יגידו שמדובר בהתעוררות מאוחרת. מה שבטוח - המאבק על הקול הנשי לא הגיע יש מאין.
לפי מכון המחקר של רפי סמית, שעורך סקרי רצף יומיומיים, כשני שלישים מבין המצביעים שטרם החליטו הם נשים. בעוד שבקרב נשים כ-16 אחוז טרם גיבשו החלטה, בקרב הגברים כ-11.5 אחוז לא החליטו. ובעוד ש-80 עד 90 אחוזים מקרב הגברים מתכוונים להצביע, בקרב הנשים אומרות כעת פחות מ-80 אחוז שיבואו לקלפי. במכון המחקר גילו כי נשים נוטות לראות עצמן יותר כבעלות השקפה של מרכז-שמאל. באופן כללי, הקולות הצפים מאופיינים בקהל נשי יותר, מבוגר יותר, חילוני יותר ומשכיל יותר.
מנהלת מכון דחף, ד"ר מינה צמח – במקרה גם אישה – מסרבת להתרגש. "ביחס להתפלגות האוכלוסייה, שבה 51% נשים, הממצאים לא משמעותיים. מדובר בהבדלים מאוד קטנים שנמצאים בטווח טעות הדגימה. זה לא שנשים מתעניינות פחות בפוליטיקה. הבחירות הן בנפשנו, הרי גם נשים שולחות את הילדים לצבא. נכון שבעבר הפער היה יותר משמעותי, אבל עם השנים רואים יותר ויותר נשים מעורבות ופעילות פוליטית. עם שחרור האישה חלה התקדמות גם בנושא הזה. אני לא חוקרת מגדר, אבל אישה - שמעצם מהותה יותר אינטליגנטית ויותר חושבת - בסופו של דבר גם יותר מתלבטת".
הפאשיזם שולט, הנשים מתקפלות
דווקא את השרה לשעבר, שולמית אלוני, אחת מפורצות הדרך עבור חברות כנסת, הנתונים לא מפתיעים: "אני לא חושבת שנשים מתעניינות פחות בפוליטיקה, אבל כשהארץ שטופה בהיסטריה של מלחמה, רצח וגזענות, אז
הנשים מתקפלות. אנחנו עסוקים כל הזמן בין השלושה שרוצים להיות ראש ממשלה, ושאין שום הבדל בין השקפת עולמם. במערכת הבחירות הזו יש יותר פאשיזם מאשר דאגה לאזרח. אף אחד לא מתעניין במערכת הזכויות של איש, אישה וילד".
אלוני מברכת על הייצוג העולה של נשים בכנסת, אך מבהירה כי התחום עדיין טעון שיפור. "חברות הכנסת יותר פעילות ויעילות מהקולגות הגברים. הן, להבדיל מהם, לא עסוקות כל היום במעמדן ולא נוסעות במחלקה ראשונה".
לבני אמנם לא זוכה לטנא ברכות מאלוני, ובכל זאת היא אומרת עליה: "היא החכמה מבין השלושה. היא היחידה שיודעת לשאול שאולות וגם להקשיב. זה לא קשור להיותה אישה, אלא לזה שהיא משפטנית. זה איוולת להגיד שאין לה ניסיון. איזה ניסיון יש למופז מלבד להרוג?".
פמינסטית או לא?
פרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית מסכימה עם הקביעה שנשים נוטות הרבה פעמים להיות מהוססות יותר, ולהתבטא באופן פחות אסרטיבי ונחרץ. "הן משאירות לעצמן זמן למחשבה ולהעמקה עד ליום הדין, אבל זה לא מעיד על עניין פחוּת משל הגברים. נהפוך הוא, סדר היום הפוליטי בישראל כל-כך מוגדר על ידי אמות מידה גבריות, שהדבר מעורר אי נחת אצל נשים שכן רוצות השפעה, שכן רוצות לשנות. זה משהו שקיים בקרב כל מיעוט, כולל ערבים, מזרחים ודתיים. יש דחיפות בהולה יותר להתערב בסדר היום הפוליטי כדי לשנות אותו".
אם כן, למה נשים לא נוהרות לכנסת? לדברי אלאור לנשים יש פחות עניין להיכנס לפוליטיקה שהיא "שדה זר, שאין בו נחת גדולה לנשים. שפת הפוליטיקה מדירה את הנשים, אבל דווקא בגלל הסיבה הזאת חשוב שנשים יכנסו לכנסת וישנו אותה מבפנים. רק כך יש סיכוי שהדברים ייראו אחרת".
ההתנהלות האמביוולנטית של לבני לגבי נשיותה מוכרת לה. "מאוד אופייני לנשים שנמצאות בשדות גבריים לא להתייחס לצד הנשי, תוך הישענות על עניינים פמיניסטיים לאורך הדרך", היא אומרת. "אצל שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון - עצם היותן נשים הפכה לחלק אינטגרלי מהקריירה שלהן,
אבל אצל לבני זה לא כך. הביוגרפיה שלה היא כזאת שסביר להניח שהיא עשתה מה שעשתה בלי לשים לב לכך שהיא בחורה. אבל עכשיו, כשהיא הגיעה לאזורים מעוטי אוכלוסין כמו ראש רשימת מפלגה מרכזית בארץ, היא לא יכולה להתעלם מהעובדה שאחרים מתייחסים אליה ככזו - מישהו יביא לה את זה לפנים. הסלוגן 'חלשה בביטחון' מהווה פנייה ישירה לעצם העובדה שהיא אישה. אז לבני לוקחת את זה לטובתה ונותנת על כך את הדעת".
אלאור אומרת כי דווקא מועמדותה של אישה כמו לבני מקצינה את הדילמה שבפניה ניצבות הנשים בבחירות הנוכחיות, והיא האם לתמוך בלבני למרות שאינה פועלת באופן פמיניסטי מובהק. "קשה לי להאמין שהניסיונות האחרונים של לבני לקרוץ לקולות הנשיים יתנו את אותותיהן, אבל אין לי ספק שגם אם לבני לא התנהגה לאורך הקריירה שלה כפמיניסטית, עצם היותה אישה כבר מעורר משהו אצל נשים. אני יודעת שזה עובד עליי, כמישהי שלא חשבה מעולם להצביע למפלגה כמו קדימה".
לפנייה לכתב/ת 
